הטלפון צלצל בשעות הערב בדירתה של ליה היקמן בעיר האנטינגטון, מערב וירג'יניה, ארה"ב. בצדה השני של השפופרת היה רון אביה שהתקשר להגיד לה מזל טוב ולשאול איך היא חגגה את יום הולדתה. השניים שוחחו עוד כמה דקות לפני שליה אמרה לו שהיא חייבת לסיים והם נפרדו לשלום. בדיעבד, רון היה בוחר אולי לסיים את השיחה בצורה אחרת, אולי אפילו היה אומר לה שהוא אוהב אותה – אבל כמובן שלא היה לו מושג שזאת הולכת להיות השיחה האחרונה ביניהם.
ליה נולדה בחורף של 1986, בתם של רון ושרי היקמן. אחרי שסיימה את התיכון, היא נרשמה ללימודי עיתונות באוניברסיטת מרשל וכדי לממן את לימודיה, היא עבדה בחנות בגדי נשים מקומית. היא הייתה מוכרת היטב בקהילתה ואהובה מאוד. כולם ידעו שברגע שהיא תסיים את לימודיה באוניברסיטה, זה רק עניין של זמן לפני שתהפוך לכתבת שטח בערוץ חדשות או אפילו מגישה. למרות זאת, כל חלומותיה נגדעו בצורה אכזרית באותו לילה גורלי.
ב-14 בדצמבר, 2007, ליה ישבה בדירתה ועדכנה את חשבון ה-Myspace שלה לפני שהודיעה לחברה שהיא יוצאת לסניף מקדונלד'ס שבאזור. ביום שלמחרת, ג'סיקה ויקרס, אחותה למחצה ושותפתה לדירה, הבחינה בהיעדרותה של הסטודנטית הצעירה. סריקה מהירה של הדירה חשפה שזו השאירה מאחור את הארנק וצרור המפתחות שלה. היא הפנתה מבט חטוף לחניון וראתה שגם המכונית שלה עדיין שם. למרות זאת, לא היה כל סימן לליה.
ויקרס סיפרה מאוחר יותר שהיא ניסתה להתקשר לאחותה למחצה, אבל כל השיחות הועברו היישר לתיבה הקולית שלה. בהיעדר כל סימן לליה, היא נכנסה לחשבון ה-Myspace של הסטודנטית וכתבה בדף הראשי שלה: "הו אחותי, איפה את?". למרות זאת, מקורביה של ליה התחילו לדאוג באמת רק אחרי שהתברר שזו לא הגיעה למשמרת שלה בחנות הבגדים – דבר שמעולם לא קרה. בשלב הזה, מנהל החנות התקשר לאביה והוא דיווח על היעלמותה למשטרה.
הפרשה שזעזעה את האנטינגטון
היעלמותה של ליה הובילה למבצע חיפוש רחב היקף בקרב תושבי האנטינגטון, שסרקו את סביבת דירתה ביסודיות. בני משפחתה הדפיסו פליירים וחילקו אותם לתושבי המחוז בתקווה שמישהו יוכל לפתור את התעלומה. עד מהרה, גם המעסיק של הסטודנטית השתתף במאמצי החיפוש ואפילו פרסם פרס בשווי של עשרת אלפים דולר עבור כל מי שימסור מידע שיוביל למציאתה. חלפו ימים ארוכים מאז תחילת החיפושים, אך לא נמצא כל זכר לליה היקמן. עבר שבוע שלם מאז שזו יצאה מדירתה, לפני שהייתה פריצת דרך טרגית בפרשה.
ב-21 בדצמבר, מאמצי החיפוש אחר ליה היקמן הופסקו אחרי שגופתה נמצאה בבניין המגורים שלה. על פי הפרסומים של חוקרי המשטרה, הסטודנטית נמצאה ללא רוח חיים בחלל שנמצא בין רצפת קומת הכניסה לבניין ויסודות המבנה (מה שנקרא בארה"ב: Crawl Space). חוקרי מז"פ מצאו על גופתה שטפי דם באזור הצוואר ומאוחר יותר, מומחים לרפואה משפטית אישרו את החשדות של הבלשים וקבעו כי מישהו חנק אותה למוות.
מעבר לשטפי הדם על צווארה של הקורבן, לבלשים לא היו יותר מדי ראיות להסתמך עליהן בשביל למצוא את הרוצח. בשלב מסוים, חוקרים הצליחו למצוא על גופתה שיער שלא היה שייך לה ואפילו שלחו חלק מהזקיקים לבדיקות מעבדה – למרות זאת, הם לא מצאו אדם שתאם את פרופיל ה-DNA שלהם.
בדיקה של הבלשים העלתה שבפרק הזמן שליה נעלמה, רק אדם אחד היה נוכח בבניין הדירות שבו התגוררה. אף על פי כן, הוא סיפק אליבי מהימן ומהר מאוד ירד מרשימת החשודים של המשטרה. על פי הסברה הרווחת, הרוצח הצליח לפתות את ליה לרדת יחד איתו למקום שבו חנק אותה למוות. כמו כן, הם העריכו שהיא הכירה אותו. למרות זאת, בלשים לא הצליחו לאתר חשודים נוספים בפרשה ועד מהרה, החקירה הגיעה למבוי סתום.
בשנת 2009, כמעט שנתיים אחרי התפוצצות הפרשה, רון היקמן דרש מחוקרי המשטרה לשלוח דגימות שיער נוספות למעבדה אחרת. למרות זאת, ריי קורנוול, מפקד התחנה דאז, דחה את הבקשה בטענה שהם לא יכולים להרשות לעצמם לשלוח זקיקי שיער נוספים ולהסתכן בהשמדתם. "אנחנו חייבים להיות לנהוג באחריות ובסבלנות, עם כל הצער שבדבר", אמר קצין המשטרה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את הראיות האלו".
בלשים שבו וחקרו את הפרשה לסרוגין לאורך השנים, אך נכון לעכשיו עדיין לא הייתה פריצת דרך משמעותית ואין חשודים ברצח של ליה היקמן. בשנת 2014, הסבלנות של תושבי האזור התערערה כאשר אדם אלמוני ריסס על הבניין שבו נמצא גופתה את כתובת הגרפיטי המצמררת: "מי רצח את ליה היקמן?" – שאלה שממשיכה להדהד בהאנטינגטון עוד בימינו.
בהיעדר התקדמות בחקירת הרצח של ליה, אביה של הסטודנטית ובני הקהילה ממשיכים להנציח את זכרונה. בשיחה עם כתבים מקומיים, רון תיאר שלא נותר לו הרבה מה לעשות, חוץ מאשר להתפלל שיום אחד מישהו יגיע ויחשוף מידע חדש על הפרשה. למרות זאת, הוא נשבע להמשיך להילחם עד שימצא את האדם שרצח את בתו.
"אני מתפלל מדי יום שאלוהים יקשה על האדם שעשה את זה ויגרום לו להסגיר את עצמו למשטרה", הוסיף האב. בינתיים, תושבי האנטינגטון ממשיכים להנציח את זכרה בטקסים שמתקיימים מדי שנה. בשנים האחרונות, הנהלת הפקולטה שבה למדה בתו, העניקה לרון צמיד כחול שנועד להנציח את זכרה של ליה. לטענתו, הוא מקפיד ללכת איתו לכל מקום ומעולם לא הסיר אותו.
ככל שידוע לחוקרי המשטרה, רוצח הסטודנטית עדיין מסתובב חופשי ואף אחד לא יודע מי הוא. אף על פי כן, בכירים בתחנת המשטרה משתדלים לשמור על אופטימיות וטוענים שיש להם עדיין כמה מזקיקי השיער שלו והם ממתינים לפיתוחים טכנולוגיים שיוכלו לסייע לחקירה – בתקווה למצוא את האדם שרצח את ליה היקמן.