מרטין מסטרה לא נח עד שמצא את חיימה סעדה – האיש שרצח את בתו. במשך 26 שנה, הוא חקר כל קצה חוט שנקלע לדרכו בתקווה למצוא את הפושע הנמלט ובשנת 2020, מאמציו השתלמו כשמצא אותו בעיר בלו הוריזונטה, ברזיל. סעדה שינה מאז את שמו לאנריקה דוס סנטוס עבדאללה, התחתן עם אישה מקומית ואפילו הביא לעולם שני ילדים. למרות זאת, זה לא מנע ממרטין לדווח לרשויות החוק על צו המעצר הבינלאומי של הרוצח ולדרוש מהם להסגיר אותו בחזרה לקולומביה.

בשנת 1996, סעדה נידון ל-27 שנות מאסר לאחר שבית המשפט בקולומביה הרשיע אותו, ללא נוכחותו, באונס ורצח של בת זוגו – ננסי מסטרה, בת של מרטין, שהייתה אז רק בת 18. תחילה, בית המשפט הברזילאי דחה את הסגרתו של סעדה, אך האב לא הרים ידיים. הוא ערער על ההחלטה וביום שלישי האחרון, בין הדין הגבוה בברזיל פסק שיש להסגיר את העבריין למדינת מוצאו.

View this post on Instagram

A post shared by BBC News Mundo (@bbcmundo)

"ננסי אמנם נרצחה בקולומביה, אבל רצח נשים היא מגפה איומה שהתפשטה בכל פינה ביבשת אמריקה הדרומית – במיוחד בברזיל, מולדתנו האהובה", ציין השופט לואיז אדסון פאצ'ין בהחלטתו. לפי פסק הדין, סעדה יימסר לשלטונות קולומביה כדי לסיים את ריצוי העונש שהוטל עליו בגין רצח. מרטין הגיב מאז להשתלשלות האירועים בשיחה עם כתבים מכלי התקשורת בברזיל ואמר: "יהיה לי שקט נפשי רק כאשר הרוצח ירצה את עונשו בכלא קולומביאני".

הרצח של ננסי מסטרה

ערב השנה החדשה, 1994. ברנקייה, קולומביה. מרטין מבלה בביתו עם אשתו, בנו ובתו. מעט אחרי חצות, ננסי שואלת אם היא יכולה לצאת לחגוג את השנה החדשה עם החבר שלה – חיימה סעדה – שבא לאסוף אותה. מרטין מסכים ומבקש שהיא תחזור לפני השעה 03:00 לפנות בוקר. זה היה אמור להיות בילוי רגיל בין זוג צעיר. רק כמה שבועות לאחר מכן, האמת המחרידה על מה שקרה באותו לילה התבררה למרטין.

מרטין התעורר בסביבות השעה 06:00 והלך מיד לבדוק אם בתו חזרה הביתה. כשהוא ראה שחדרה ריק, הוא נסע מיד לכל מועדוני הלילה בעיר בתקווה למצוא את ננסי. לאחר מכן, הוא הגיע לביתם של משפחת סעדה וראה את חיימה ואימו מנקים את הרצפה במרץ. "הרצפה הייתה רטובה לגמרי כשהגעתי לשם", סיפר מרטין בשיחה עם כלי התקשורת הקולומביאניים. "אמא שלו אז אמרה לי: 'הבת שלך עברה תאונה, הסענו אותה לבית החולים'".

מרטין מיהר לבית החולים בברנקייה ושם פגש את אביו של חיימה, שטען שננסי אושפזה אחרי שניסתה לשים קץ לחייה. רופאים הצליחו לייצב את מצבה, אך ננסי הייתה בתרדמת. היא שכבה מחוסרת הכרה במחלקה לטיפול נמרץ במשך 8 ימים, עד שחלה התדרדרות במצבה ולרופאים לא הייתה ברירה אלא לקבוע את מותה.

View this post on Instagram

A post shared by NoticiasBQ (@noticiasbq1)

View this post on Instagram

A post shared by EL HERALDO (@elheraldoco)

אביו של חיימה טען שבת ה-18 ירתה לעצמה בראש ובני משפחתו פינו אותה לבית החולים. אולם, מרטין לא האמין לרגע שהסיפור הזה נכון. "ככל שחשבתי על זה, האמת הייתה ברורה לחלוטין", ציין מרטין בריאיון לאתר BBC Brazil. "לאט לאט התחלתי לארגן הכל בראש שלי. הם אנסו אותה, התעללו בה, ירו בה, זרקו אותה לחלק האחורי של טנדר ונסעו איתה לבית חולים. חשבתי לעצמי: 'אלוהים אדירים, מה הם עשו לבת שלי!'".

בעקבות מותה של ננסי, גופתה נשלחה למכון לרפואה משפטית – שם הממצאים היו בלתי ניתנים להכחשה. בת ה-18 נאנסה ונורתה בראשה. כמו כן, לא התגלו שום ראיות שמצביעות על כך שהנערה ניסתה לשים קץ לחייה. האמת יצאה לאור. בשנת 1996, בית המשפט שפט את סעדה ללא נוכחותו וגזר עליו 27 שנות מאסר בגין רצח ואונס. למרות זאת, בשלב הזה הוא כבר נמלט מהמדינה מזמן.

המצוד אחר סעדה

על פי ההערכות, חיימה סעדה נמלט מקולומביה כיממה אחרי שירה בראשה של ננסי. מרטין – אדריכל ומרצה באוניברסיטה – פתח לאורך השנים בחקירה עצמאית כדי למצוא את המחבוא של הרוצח. הוא אפילו פתח חשבונות מזויפים בפייסבוק במטרה לעקוב אחרי בני המשפחה של חיימה. שני עשורים חלפו מאז הרצח בלי שנמצא שום זכר לסעדה. יום אחד, הוא נתקל בקצה חוט רציני.

בשנת 2020, מרטין גילה שאחד האחים של סעדה עבר לגור בעיר בלו הוריזונטה, ברזיל. הוא הצליח למצוא את חשבון הפייסבוק של אותו אח ודרכו, איתר סוף-סוף את הרוצח – ששינה את שמו והקים משפחה משלו. האב העביר את המידע לרשויות החוק בקולומביה, שמסרו אותו לאחר מכן לבלשים בברזיל. עד מהרה, הם הצליחו לזהות את הרוצח באופן ודאי, אחרי שהתאימו את טביעת האצבע שלו לכוס ששתה ממנה בבר.

View this post on Instagram

A post shared by NoticiasBQ (@noticiasbq1)

29 שנים חלפו מאז שננסי מסטרה נרצחה וכעת, 3 שנים אחרי שנעצר, חיימה סעדה יוסגר סוף סוף לקולומביה כדי לרצות את עונשו. המאבק של מרטין השתלם והרוצח של בתו ייענש. "אלוהים פועל בדרכים מסתוריות", ציין האב בשיחה עם עיתון אל הרלדו דה קולומביה. "כל מה שאמור לקרות, בסוף קורה. בשום שלב לא היה לי ספק שאנחנו הולכים לתפוס אותו. התפללתי לאלוהים שייתן לי את העקשנות והכוח להמשיך במאבק הזה, כדי שהרוצח של בתי לא ימשיך להסתובב חופשי. חיימה ישלם על מה שעשה".