רשויות סין הוציאו להורג אדם שהורשע ברצח של 3 בני אדם והוביל מדינה שלמה לדיון בנוגע למניע שלו. על פי פרסומים בכלי התקשורת בסין, זהאנג קאוקאו (36) נידון למוות לאחר שהוציא לפועל תוכנית נקמה בת יותר מ-20 שנה ורצח את האדם שהיכה את אמו עד למותה.

זהאנג נעצר בפברואר של 2018, לאחר שהסגיר את עצמו לרשויות החוק בעקבות רציחתם של בני משפחת וואנג. במהלך החקירה, הוא סיפר כיצד ארב לאחים זאנגג'ון (40) ושיאוג'וּן (46) בדרכם הביתה מפסטיבל האביב בכפר האנזונג (צפון-מערב סין), לפני שהתנפל עליהם ודקר אותם למוות. מאוחר יותר, הוא הלך לביתם, רצח את אביהם ונמלט מזירת הפשע, אבל לא לפני ששרף את מכוניתם הפרטית. כאשר נשאל לגבי המניע, טען כי פעל בשביל לנקום את מותה של אמו בידי אחד האחים.

על פי הדיווחים, היריבות בין בני משפחת קאוקאו ובני משפחת וואנג ארוכת שנים, אך היא הגיע לשיאה בשנת 1996. ערב אחד, זאנגג'ון, אז בן 27, ואמו של זהאנג נקלעו לריב אימתני שהתדרדר לאלימות פיזית. בשלב מסוים, האם הכתה את זאנגג'ון בפניו באמצעות חתיכת מתכת, מה שהוביל אותו לחבוט בראשה עם קרש ולפצוע אותה באורח אנוש. זהאנג, אז בן 13, ראה את הכל.

התוקף נשפט על מעשיו ונגזר לשלם קנס של 9,639 ין (כ-1,400 דולר) ולרצות 7 שנות מאסר - הסיבה לעונש המופחת? השופט גרס כי יש לקורבן חלק מן האחריות על היווצרות המריבה. בזמן שזאנגג'ון ריצה את עונשו, השתחרר מן הכלא וחזר לנהל חיים שגרתיים, חייו של זהאנג התמוטטו. במשך 22 שנה, הוא נטר טינה לבני משפחת וואנג, התקשה לשמור על מקום עבודה ומצבו הנפשי רק הלך והתדרדר. בסופו של דבר, הוא החליט לנקום את מות אמו ולרצוח את בני המשפחה.

מאז התפוצצות הפרשה, רבים בסין מתדיינים בנוגע למניע של זהאנג לרצח. חלק מהגולשים סבורים שמעשיו היו מוצדקים וכי הוא פעל כמו "גבר אמיתי", שעה שאחרים הרגישו שלא הייתו לו זכות לרצוח את בני המשפחה. "אני מבין את הכעס שלו", כתב אחד הגולשים ברשת החברתית Weibo (ההקבלה של סין לטוויטר). "למרות זאת, לרצוח אנשים זה עדיין פשע נוראי".

זהאנג הודה בבית המשפט בהאשמות המיוחסות לו וסיפר כי המוות של אמו היה המניע היחיד לרצוח את משפחת וואנג. "אם אמי לא הייתי מתה, החיים שלי לא היו מובילים אותי אל הנקודה הזאת", הוא סיפר במהלך השימוע. "זה הכל כתוצאה מפועלם של בני משפחת וואנג - ולא בגלל שום דבר אחר". על כן, בית המשפט גזר עליו עונש מוות, אשר הוצא לפועל אתמול.