משחר ההיסטוריה מנסים חוקרי מתכות להפוך את מושא המחקר שלהם לחזק יותר, גמיש יותר, פחות שביר ונוח יותר לעיצוב, כדי שימלאו את תפקידם בצורה נוחה, מהירה ויעילה יותר. לרוב זה אומר יצירת סגסוגות המשלבות תכונות של מתכות שונות בהתאם לצורך, אבל כל זה עשוי להשתנות בקרוב.
חוקרים מהאוניברסיטה הטכנית של המבורג וממרכז הלמהולץ בגרמניה הינדסו חומר חדש, שמשנה את מצב הצבירה שלו, מקשה לרך, בהרמת מתג. הסגסוגת הייחודית מגיבה לאותות חשמליים והופכת לקשה ושבירה, או לרכה ונוחה לעיצוב, בהתאם למטען החשמלי שעובר דרכה.
ליצירת החומר החדש, המדענים הניחו מתכות יקרות, כמו זהב ופלטינה, באמבט חומצה וסמכו על תהליך הקורוזיה (שיתוך) שיחרוץ תעלות קטנות בתוך המתכות. לאחר מכן, התעלות הפנימיות מולאו בחומר מוליך, כמו תמיסת מלח או חומצה מדוללת, ונוצרה סגסוגת המשלבת כמה מתכות יקרות וחומר מוליך.
יונים בנוזל משפיעים על האטומים המתכתיים, שעל פני השטח של הסגסוגת החדשה. בהתאם למטען החשמלי שמוזרם דרך החומר, אלקטרונים מתווספים ומוחסרים מהאטומים של פני שטח המתכת – מכפילים את קשיחותה או מרככים אותה פי שניים. זו התכונה האטרקטיבית ביותר שיכולה להיות למתכת.
הפיתוח החדש פותח את הדלת לשימושים חדשים רבים, בהם חומרים המתקנים את עצמם או חומרים המגיבים ללחץ המופעל עליהם וכך שומרים על יציבות ושלמות מבנית. הסגסוגת הזו יקרה בהרבה ממתכות רגילות, כך שלא בטוח שהיא תשנה את התעשייה במהרה, אבל אין ספש שיש חוקרים במעבדה איפשהו שזו פריצת הדרך שהם חיכו לה.