ג'ס לידון הבריטית בת ה-19 כלואה במנהרת הזמן - היא מתעוררת בכל בוקר ללא זיכרונות חדשים בדיוק כמו בסרט "ממנטו". הצעירה מהעיר קובנטרי (אנגליה) אובחנה בחודש שעבר כלוקה בתסמונת סוסק הנדירה ובשבועות האחרונים היא לא זוכרת אפילו מה היא אכלה בארוחת הערב שלפני. (דיילי מייל)
ג'ס היא אחת מ-250 אנשים בלבד בכל העולם שלוקים בתסמונת הידועה בכינוי "יום המרמיטה” (על שם הסרט המפורסם "לקום אתמול בבוקר", בו ביל מאריי מתעורר כל בוקר לאותו היום) ומאז חייה התהפכו ללא היכר. “אני בקושי זוכרת משהו מהשנה האחרונה", היא סיפרה.
"כשאני מביטה בתצלומים זה רק מבלבל אותי, אבל מה שממש מעציב אותי", הוסיפה ג'ס, "זה שאני לא זוכרת את ההלוויה של סבתא שלי שהייתה בשנה שעברה". לדברי הנוירולוג הבכיר הולגר אלרוגן שעמד בראש צוות הרופאים שבדקו את ג'ס, "קשה לאבחן את המחלה כי אין סימפטום אחד טיפוסי או בדיקה מסוימת שיכולה לאשר את הימצאותה".
ג'ס שואפת להיות שחקנית ובשנה שעברה היא אפילו שיננה מחזה שלם כדי להיבחן לתפקיד ראשי, אך מצבה כעת מונע ממנה לחיות חיים רגילים; היא לא יכולה אפילו לזכור את נקודות השיא והשפל שלה. התסמונת הנוירולוגית הנדירה הזו היא תוקפת בדרך כלל נשים בנות 20-40 ונגרמת כתוצאה מדלקת בכלי-דם במוח. הלוקים בה עלולים לסבול משיבושים בראייה, בשמיעה, בשיווי המשקל ובזיכרון.
ג'ס נאלצה לעזוב את בן זוגה, אחרי שנתיים של זוגיות, ושבה לבית אמה. למזלה היא לא זוכרת שהיא נפרדה ממנו וכשהיא אושפזה בבית החולים היא הייתה משוכנעת שהיא שם כי צריך להוציא מבטנה נעל שנשכחה במהלך ניתוח. בנוסף לבעיות הזיכרון שלה, ג'ס גם לא מסוגלת לצאת לבדה מהבית בגלל שהיא מאבדת לפתע את שיווי משקלה ואפילו להתקלח לבד היא לא מסוגלת מחשש שהיא תיפול ותיפצע.
"בשבוע שעבר נפלתי במדרגות", היא סיפרה, "זה כל כך כאב וחשבתי ששברתי את הרגל; ממש פחדתי". לידון הצעירה מוקפת בברכות "החלמה מהירה" אבל לא מסוגלת לזהות את רוב השמות הכתובים עליהן. אבל הצרות שלה לא נפסקות פה; ראייתה ושמיעתה גם נפגעו, היא סובלת מכאבי ראש קשים ונרתעת מאור שמש - ואלה כל התסמינים האפשריים של סינדרום סוסק.
לדברי משפחתה, גם האישיות שלה השתנתה והיא עצבנית ומתוסכלת יותר (אפשר להבין למה). “בכיתי כל כך הרבה מאז שזה קרה", סיפרה אמה טרייסי. "זה לא הוגן - כל החיים של ג'ס עוד לפניה ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה הולך להשפיע עליה או מה צופן לה העתיד". קרן האור היחידה בכל הסיפור הזה היא שניתן להחלים תוך חמש שנים, אבל הראייה והשמיעה עלולים להיפגע לכל החיים.