אם אתם חובבי סרטי אימה, אז סביר להניח שראיתם כבר כמה סרטים בכיכובו של חביאר בוטט - אתם אולי לא ידעתם את זה אבל האמינו לנו, הוא היה שיחק שם. בין אם זה היה בסלנדר מן, הנוסע השמיני: קובננט, לזמן את הרוע 2 או אפילו מאמא, חביאר שיחק בכל אחד ואחד מהסרטים הללו… בתור המפלץ הגבוה, הרזה והמבהיל.
הפריצה של חביאר בז'אנר האימה התחוללה בזכות תופעה גנטית שהוא נולד איתה, אשר מוכרת בקהילת הרפואה בתור תסמונת מרפן. מדובר במחלה תורשתית שפוגעת בגן הפיברילן שמטרתו ליצור את רקמות החיבור בגוף. כמו רבים שסובלים מן התסמונת, חביאר מאופיין בגפיים ארוכים מן הרגיל (גובהו כ-1.95 מטרים) ורזון קיצוני (כ-60 ק"ג) - עובדה שמאפשרת לו להיכנס לדמות אימתניות ומפחידות בקלות יתרה.
בריאיון לחברת החדשות של ה-BBC, חביאר סיפר שמאז ומעולם הוא התעניין מאוד בעולם האימה. לטענתו, כבר מגיל צעיר הוא נהג לאייר מפלצות אימתניות ובבגרותו אפילו נרשם לבי"ס ללימודי קולנוע - שם, במהלך סדנת אפקטים מיוחדים, אחד המורים אמר לו שהוא מושלם בשביל איפור של מפלצות.
"לא הבנתי את זה עד לאותו רגע", הוא סיפר, "אבל אני נולדתי להופיע". הליהוק הראשון שלו היה לסרט האימה הספרדי "rec", אשר יצא לאקרנים בשנת 2007. הוא גילם בסרט דמות של נערה מקוללת שחיה בעליית הגג של כומר וזכה לחזור לעוד שני סרטים בסדרה הזו. בשנת 2013 הוא פרץ בהוליווד כשהוא לוהק לשחק את "מאמא" בסרט אימה על ילדות פראיות שרדופות על ידי רוחה של אמן.
בהמשך הריאיון, בוטט התייחס לתופעה של אפקטים מיוחדים שנוצרו על ידי מחשב וטען שהוא לא מאוים בגללם. מבחינתו, זה לא נראה אמיתי וכשזה לא נראה אמיתי, אז זה לא מפחיד. "כשהאימה היא דיגיטלית, אפשר לעשות איתה הכל", הוא מספר. "הבעיה מתחילה כשזה מתחיל להיראות כמו סרט מצויר. ככה אתה מאבד את כל אלמנט הפחד. אני מעדיף שהצופים ירגישו שמשהו אמיתי, שהם מסוגלים לגעת בו, שהוא קיים ושהוא יכול לקרות".