חברי הקונגרס של ארה"ב (על שני בתיו) תמיד נראים מכובדים; הם לבושים בחליפות יקרות, לא מקללים אחד את השני (לפחות לא כשהמיקרופון פועל) ודואגים תמיד שיהיה להם איזה חיוך או קריצה מוכנים בקנה. (מקור)

כולנו יודעים שהפוליטיקה מבוססת על הרבה עבודה בעיניים אבל מחקר ארוך שנים של עמותת "סאנלייט", הפועלת לשיפור איכות השלטון, גילה לאחרונה שרמת הדיון של הסנאטורים המכובדים ירדה בשנים האחרונות כיתה, או במילים אחרות - ממשיכה להידרדר.

הקונגרס האמריקני
וואי וואי וואי איזה חוק פירסט קלאס

כלומר, אם עד שנת 2005 חברי הקונגרס ניהלו שיחות ברמה ממוצעת של 11.5 לפי המדד של העמותה (שווה ערך לרמת דיון בכיתה י"ב), כעת נבחרי הציבור ברמה של 10.6 - כיתה י'.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

העמותה אספה ותיעדה כל מילה שנאמרה בקונגרס החל משנת 1990 ובעזרת אלגוריתם ממוחשב הם בדקו את רמת השיחה בבית הנבחרים ברזולוציה הגבוהה ביותר; הם ירדו לפרטי פרטים ולא פספסו אף דיון. האלגוריתם מעניק ציון גבוה יותר על שימוש במשפטים ארוכים יותר ובמילים עם יותר הברות.

הירידה בציון מעידה על כך שחברי הקונגרס מדברים בשנים האחרונות בשפה הרבה פחות מתוחכמת, אך עם זאת, כמעט כל הנבדקים עדיין מדברים בשפה גבוהה יותר מרמת הקריאה של האמריקני הממוצע, העומדת על רמה של כיתות ח' עד ט'.

רמת הדיון בקונגרס האמריקני (צילום: npr.org)
הגרף לא משקר | צילום: npr.org

לשם ההמחשה, משפט אחד בלבד שיצא מפיו של חבר הקונגרס בעל הציון הגבוה ביותר, דן לונגרן (רפובליקני מקליפורניה) ארך 60 מילים. הציון שמקבל משפט כזה הוא 20 והציון הכולל של דן הוא 16. מהצד השני של הספקטרום נמצא הסנאטור הרפובליקני מדרום קרוליינה, מיק מולבאני, עם ציון 7.94. מתוך העשרה בעלי הציון הנמוך ביותר, שמונה נשבעו אמונים לקונגרס רק בשנת 2010, וכולם רפובליקנים.

אנשי סאנלייט מתעקשים לציין שהם אינם שופטים האם הירידה הזו ברמה טובה לאמריקנים או לא, אלא רק מביאים את המידע לציבור שישפוט. פרנק לנץ, יועץ רפובליקני מנסה לתרץ את ההידרדרות בטענה שכיום הפוליטיקאים מדברים לבוחרים שלהם דרך הטלוויזיה ויוטיוב ולכן יש צורך בצורת דיבור פשוטה יותר.

"זה לא עניין של הטפשה (Dumbing Down, בתרגום חופשי לעברית)", מסביר לנץ. "זה עניין של לנקות את השיחה ממה שמיותר". ולמען האמת, יכול להיות שיש משהו בדבריו. כמעט כל הנבדקים הם אנשים משכילים; מולבאני, למשל, הוא סיים בכבוד תואר במשפטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. אבא שלו, אגב, הוא מורה לדקדוק בתיכון.

"כנראה שאני צריך להיות מאוכזב שאיני משתמש בחינוך הגבוה שקיבלתי בצורה טובה יותר”. אומר מולבני. "נו, שיהיה. אני מקווה שאנשים לא יחשבו שזה מלמד על היעדר אינטלקט, אבל לפעמים מילים קטנות יכולות להיות בעלות אותה עוצמה כמו מילים גדולות".

וכעת נותר רק לתהות כמה ניקוד היה מקבל המשפט: "אתה דיברת מספיק ערוץ 2. עכשיו תורי לדבר".