כשאמיר סיראג' היה סטודנט באוניברסיטת הארווארד בשנת 2019, הוא כתב מאמר יחד עם פרופ' אברהם (אבי) לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה. נושאו היה "אומואמואה", עצם בין-כוכבי שזוהה בשנת 2017 כראשון שנכנס למערכת השמש שלנו. כחלק מהמחקר, עיין סיראג' במאגר המידע של נאס"א על אובייקטים קרובים, אז גילה את המטאור המזוהה נכון להיום בשם "CNEOS 2014-01-08".

היום, שנים אחרי, מאשרים ב-"United States Space Command" כי מדובר במטאור הבין-כוכבי הראשון שידוע כי היכה בכדור הארץ. על פי החישובים, הוא פגע בחופי פפואה ניו-גינאה ב-8 בינואר 2014. האישור לטענות החוקרים הגיע באיחור - בשל עיכוב שחל באישור דיוק המדידות של נאס"א.

תיעוד ענני הגשם מעל ישראל (צילום: התעשייה האווירית, SPACEIL, חדשות)
התגלית תספק תובנות חדשות על כדור הארץ? | צילום: התעשייה האווירית, SPACEIL, חדשות

הייתה זו מהירות המטאור שמשכה את תשומת ליבו של סיראג' מלכתחילה - 45 ק"מ לשנייה ביחס לכדור הארץ, שנע בכ-30 ק"מ לשנייה סביב השמש. אבל, הדרך הנכונה יותר לתאר את מהירותו של עצם במסלול היא מדידת תנועתו ביחס לשמש. זוהי המהירות ההליוצנטרית שמחושבת על בסיס זווית פגיעת המטאור בכדור הארץ. המטאור פגע בכדור הארץ בכיוון זהה לזה של השמש, כלומר מאחור. משמעות הדבר שמהירותו ההליוצנטרית הייתה גדולה אף יותר, 60 ק"מ לשנייה.

בשונה ממטאורים אחרים, מטאור זה נע במסלול תוך משיכה חלשה יחסית לגרם שמיים אחר, מה שאפשר בסופו של דבר את התרסקותו בכדור הארץ. במקום להסתובב סביב השמש במעגלים, כמו מטאורים רבים אחרים, סביר להניח שמקורו בכלל מחוץ למערכת השמש. "כנראה הוא ממערכת כוכבים אחרת, נזרק החוצה, והגיע לשלנו במסלול התנגשות עם כדור הארץ", הסביר סיראג'.

עד כה כאמור, לא הצליח סיראג' לפרסם את הממצאים בכתב עת, זאת בגלל שנאס"א סירבה לחלוק מידע אודות דיוק התצפיות במאגר המידע שלה, "CNEOS", ממנו נלקחו הנתונים. אחרי שנים של בקשות, סגן ראש מפקדת החלל האמריקנית, ג׳ון שואו, אישר רשמית כי מדובר במטאור בין-כוכבי.

פפואה ניו גינאה, מקומות נידחים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
המטאור נחת סמוך לחופי פפואה ניו-גינאה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

המפקדה היא חלק ממשרד ההגנה האמריקני ואחראית על הפעולות הצבאיות בחלל החיצון. "היה זה למעשה ד"ר ג'ואל מוזר, המדען הראשי של המפקדה שאישר כי הערכות המהירות מספיק מדוייקות בכדי לדעת מה היה מסלולו המדויק של המטאור. רגע קבלת המכתב היה רגע מדהים", סיפר סיראג'.

עכשיו סיראג' מתכנן לא רק להגיש את המחקר לפרסום בכתב עת, אלא גם לנסות ולארגן צוות שיביא חתיכה מהמטאור שנחת באוקיינוס השקט. אם יצליחו החוקרים להשיג חלק ממה שמוגדר כ"גביע הקדוש של האובייקטים הבין כוכביים", לטענתו, "הדבר יהווה פריצת דרך מדעית שתסייע לנו להבין יותר על העולם שמחוץ למערכת השמש שלנו".