יש שיגידו שימי התהילה של הואנג שיאו-מין, זוכת מדליית כסף אולימפית, חלפו אבל עבור השחיינית התקופה בה התאמנה והשתתפה באולימפיאדה לא היו מפוארים כלל. "כדי לזכות במדליות באולימפיאדה, או במשחקי אסיה, היינו צריכים להתאמן 7-8 שעות באינטנסיביות מדי יום", מספרת שיאו-מין. "כשעוברים אימונים מפרכים כאלה במשך יותר מ-12 שנה הגוף נשחק ונפצע - עברנו דברים שקשה לתאר במילים".
השעות המפרכות שהשקיעה בבריכה עבור מולדתה במשל שנים השתלמו בסופו של דבר כשהואנג זכתה במדליית כסף בשחיית חזה באולימפיאדת סיאול 1988; היא הייתה השחיינית הסינית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית ובאותה תקופה, בשנים 1986-1990, זכתה שיאו-מין גם בשלוש מדליות זהב במשחקי אסיה.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
כשהגיע העת לפרוש בגיל 23 גופה כבר היה שחוק ולדבריה, "הכאבים היו כל כך חזקים שלא יכולתי לישון, לא יכולתי אפילו להתהפך על הצד. הוריי היו צריכים לעזור לי לזוז במשך שבועיים - זה היה ממש מייסר. עברתי גם בדיקת לב אבל שום דבר לא התגלה; האק"ג שלי נראה בסדר, אבל הרגשתי נורא".
לאחר שמאמניה נטשו אותה עברה הואנג ללמוד בדרום קוריאה בשנת 1995. "אחרי שפרשתי לא קיבלתי שום יחס, אפילו לא שיחת כמו טלפון לשאול מה שלומי", הואנג מספרת. "אף אחד לא שאל. למעשה, כשסיימו להשתמש בי זה היה הסוף".
אחרי שסיימה את לימודיה באקדמיה, שיאו-מין החלה לעבוד כמאמנת שחייה וכיום היא מעניקה לילדים את האימון והיחס שהיא לא זכתה לקבל מעולם. אימון השם דגש על ההתפתחות הפיזית והרגשית כאחד.
"סגנון האימון שלי חופשי מאוד", היא מסבירה. "לדוגמה, אם משהו קורה בבית או אם ההורים רוצים לקחת אותך לטיול זה בסדר. זה דבר טבעי במדינות קפיטליסטיות אבל בסין אסור שיקרה דבר כזה - אתה מחויב לאימון".
(מקור)