רוצים להשאיר חותם בהיסטוריית חקר החלל? (צילום: נאס"א)
עד שלא נגיע לשם לא נדע באמת | צילום: נאס"א

מאדים, או "כוכב האש" כפי שקראו לו אסטרונומים בעת העתיקה, הצית את דמיונם של מדענים ושל הקהל הרחב במשך שנים רבות. את חקר כוכב הלכת האדום כיום מובילה סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) והתכנית האחרונה בשם "מארס אקספלוריישן רובר" (Mars Exploration Rover) פעילה מאז שנת 2003.

התוכנית כללה שיגור שני רכבי חלל, או רוברים, בשם "ספיריט" ו-"אופרטיוניטי". ספיריט שפך לאגר לפני כשנתיים אך אופרטיוניטי ממשיך לחקור את מאדים ולספק נתונים אמינים וחשובים חזרה למרכז הפיקוח בכדור הארץ.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

משימתם המרכזית של הרוברים היא לחקור את הרכב האבנים והאדמה בכוכב הלכת ולמצוא רמזים למים נוזליים שזרמו לכאורה על פני השטח בעבר. למרות שנשלחו כבר לא מעט משימות רובוטיות וצולמו אלפי תמונות של כוכב הלכת, עדיין נותרו תעלומות גדולות ובלתי פתורות שעוררו לא מעט תיאוריות אבל בעיקר הן מלמדות אותנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

צפו בסיפורים המעניינים של 5.7 לאורך השנים (צילום: AP)
זהו, נמאס לנו מהירח? | צילום: AP

חיים על מאדים

שאלת החיים על מאדים היא שאלת מיליארד הדולר. חלק מהמדענים טוענים כי על מאדים התפתחו בעבר אורגניזמים פשוטים כמו חיידקים ומבססים את הנחה הזו על כמה עדויות בהן מטאוריטים ממאדים שחדרו לאטמוספרה של כדור הארץ לפני עשרות אלפי שנים. בניתוח המטאוריטים התגלו מאובנים של מיקרו-אורגניזמים.

כך נראה מאדים לפני 3.5 מיליארד שנה? (וידאו WMV: popsci.com)
ככה מאדים היה נראה עם מים זורמים | וידאו WMV: popsci.com

בנוסף למטאוריטים שהגיעו ברוב נדיבותם עד כדור הארץ, יש כמה רמזים ועדויות בכדור הלכת עצמו לכך שהתקיימו שם בעבר התנאים להיווצרות חיים. וכשמדברים על חיים מדברים על מים. בשנת 2004 הודיעה נאס"א שגשוש גילה מצבורי קרח על כוכב הלכת השכן, עם זאת ניתוחים של הצילומים העלו שייתכן ומדובר במים עם מליחות גבוהה במיוחד, שלא יכולים לקיים חיים כפי שאנחנו מכירים אותם. עם זאת, הגזים באטמוספרה של מאדים חיזקו את ההשערה שחיים היו עשויים להתפתח שם אחרי שהחוקרים גילו מגוון גזים, בראשם מתאן ופחמן דו-חמצני.

למרות העדויות הללו, וכמה סרטים הוליוודיים, אין ראייה חותכת שאכן התקיימו צורות חיים כלשהן על מאדים אבל יש רבים הטוענים שלא רק שהתקיימו בעבר חיים על מאדים, אלא שהיו שם חיים תבוניים שבנו מבנים מורכבים וחיים כיום מתחת לפני השטח אחרי שכוכב הלכת שלהם גווע.

הקניון המסתורי

תמונות שהגיעו מרכב החלל "מרינר" בשנת 1971 גילו מערכת קניונים ועמקים ענקית במרכז כוכב הלכת, שנראו כמו צלקת ענקית על פני השטח. הקניון הענק קיבל את השם "וואלאס מרינריס" ולפי המדידות אורכו יותר מ-4,000 קילומטרים, רוחבו 200 קילומטרים ובנקודה הכי עמוקה שלו הוא מגיע לשבעה קילומטרים. מדובר באחד הקניונים הכי גדולים במערכת השמש, בכוכב לכת שקוטרו מחצית כדור הארץ.

הקניון המסתורי על מאדים
מי יודע מה היה שם פעם?

אז איך נוצר הקניון הענק על מאדים? רבים העלו השערות; בתחילה החוקרים סברו שהקניון נוצר על ידי מים או לבה רותחת שזרמו בעבר על פני השטח אך תיאוריה זו נזנחה. תיאוריה אחרת גורסת שמדובר בקרע או שבר בשטח הכוכב שנוצר מתזוזה של לוחות, בדומה לשבר הסורי-אפריקאי בכדור הארץ.

חלק מהמדענים בכלל תוהים האם משהו זרם בעמק העצום. הם מפנים את תשומת הלב לכך שלא נראה כי יש מערכת של נחלים ונהרות הקשורה לעמק, כפי שניתן לראות בקניונים על כדור הארץ. בנוסף, טוענים החוקרים כי שולי הקניון מסותתים באופן מושלם ומדויק, כאילו נעשו על ידי מכונה ולא על ידי כוח טבעי. בכל מקרה, בנאס"א מודים כי עדיין אין הסבר מספק להיווצרות הקניון הענק.

הפנים

בשנת 1976 פרסמה סוכנות החלל האמריקנית תמונה ממאדים שצולמה במשימת "ויקינג", בה נראה כאילו מישהו עיצב פרצוף אנושי על פני השטח. המדענים טענו שמדובר באשליה הנגרמת מאור וצל, וכי המוח האנושי נוטה לראות פרצופים ושאר תבניות מוכרות בתמונות מעורפלות (תופעה הנקראת פראידוליה). ואכן בשנת 1998 פורסמו תמונות חדשות של ה"פנים" בתאורה שונה ובאיכות גבוהה יותר ואז התברר שההר הזה ממש לא דומה לפרצוף.

הפנים על מאדים
מי מסתכל עלינו בחזרה?

עם זאת, ספקנים רבים ובראשם הסופר ריצ'ארד הוגלנד טוענים שהפנים הם מבנה בנוי ולא הר שנוצר באופן טבעי. לטענתם, כשמגדילים את התמונות של הפנים מגלים כי מדובר בקומפלקס מורכב, עם מנהרות ויציאות, שרובו אף נמצא מתחת לפני השטח.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

הספקנים סבורים שהפנים ושאר מבנים שנמצאו על מאדים הם חלק מתרבות עתיקה ששכנה על כוכב הלכת האדום ונכחדה הרבה לפני שהאדם הראשון צעד על כדור הארץ, ומה לגבי התמונות החדשות שמפריכות את הטענות? לדברי הוגלנד בנאס"א מנסים לטייח את הממצאים מ-1976 בעזרת תמונות שעברו שיפוץ דיגיטלי.

מנהרות הזכוכית

חלק מהתמונות שהגיעו מפני השטח של מאדים בשנת 2000 מציגות מנהרות או צינורות ארוכים ושקופים, עם עיגולים שנראים כמו "צלעות" פנימיות לחיזוק מבנה. מהתמונות עלה שחלק מהמנהרות מתחברות אחת לשנייה בצמתים וחלקן נעלמות לתוך האדמה.

מנהרות הזכוכית
אולי מספיק לחפור?

ההסבר הרשמי של נאס"א הוא שמדובר בסימנים שהשאירה רוח על דיונות, באנומליות גיאולוגיות או בעמקים שנראים כמו מנהרות בגלל אשליה אופטית. כמובן שההסבר הזה לא מספק את הספקנים חובבי החוצנים שטוענים כי מדובר בתעלות מלאכותיות שנבנו מחומר שקוף ועמיד כנתיבי תחבורה לצלחות מעופפות או להובלת מים.

מצבת האבן

בשנת 2006 צילם גשוש של נאס"א מבנה קשיח בצורת מלבן המזדקר מהקרקע בתחתית הר גבוה. אסטרונומים חובבים שגילו את העצם סיפקו למאמינים בחוצנים תחמושת הקושרת את המצבה למבני האבן הגדולים של כדור הארץ כמו סטונהנג'.

לדברי ג'ונתן היל, חוקר במרכז לחקר מאדים באוניברסיטת אריזונה (ארה"ב) שבחן תצלומים רבים, העצם בתמונה הוא בדיוק מה שנדמה לכם - סלע גדול בצורת מלבן. "גודל הסלע הוא כ-30 סנטימטרים (כמו מצבה) והוא צולם מגובה של 300 קילומטרים". היל הסביר שהסיבה שאנחנו רואים מצבה היא פשוט הרזולוציה הנמוכה והעובדה שהפיקסלים מרובעים.

אנדרטת האבן של מאדים (צילום: livescience.com)
מפה הכול נראה הגיוני כל כך | צילום: livescience.com

הספקנים התקשו לקבל את ההסבר, שדי חוזר על עצמו בשנים האחרונות, אבל לדברי היל, "המיקום לבדו מרמז שהסלע לא הונח שם. אם הייתי רוצה למקם אנדרטת אבן איפשהו - זה המקום האחרון שהייתי בוחר בו; הוא היה מתכסה סלעים ונעלם מהנוף מהר מאוד".

אשת לוט

בשנת 2008 העולם רעש כשפורסמה תמונה המציגה דמות של אישה מטיילת לתומה על פני השטח של כוכב הלכת האדום. בנאס"א לא טרחו להתייחס לממצא אך הצהובונים רעשו עם כותרות כגון "התגלו חיים על מאדים", ובדיחות בסגנון "נשים ממאדים, גברים מנוגה".

במקרה הזה נראה כי הדמיון האנושי עבד שעות נוספות ולנו התמונה נראית בכלל כמו שילוב של ביגפוט ונציב מלח. מה שבטוח, עד שלא נגיע לשם ונחקור את פני השטח בעצמנו - אפשר להמשיך להאמין מה שאנחנו רוצים.

אשת לוט על מאדים
לאן את הולכת?

 

>> העידן המסחרי בחלל: מתי החיים על מאדים יהפכו לתכנית ריאליטי?