המטרה העיקרית של טלסקופ החלל קפלר היא לחפש כוכבי לכת רחוקים, שאולי נוכל יום אחד לגור בהם, אבל זה לא אומר שעל הדרך הוא לא לוכד בעדשתו גם כמה תופעות מרתקות ביקום האדיר שמקיף אותנו. ואין הרבה דברים מגניבים יותר מעיוותים במרחב.

Koi-256 (צילום: נאס"א)
אילוסטרציה של נאס"א המבוססת על הנתונים של קפלר | צילום: נאס"א

את התיעוד הזה השיגו החוקרים של נאס"א כשהשקיפו על כוכב מסוג ננס אדום, במערכת הבינרית Koi-256. האסטרונומים גילו עקמומיות באור שפלט הכוכב ולמרות שקפלר מספיק רגיש כדי להבחין במעברים של כוכבי לכת על פני כוכבים, הנתונים לא הסתדרו.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

אחרי בחינה מעמיקה יותר הסיקו החוקרים כי זה בהחלט לא היה כוכב לכת שנע סביב הננס האדום אלא ננס לבן (השלב האחרון במחזור החיים של כוכב), בגודל של כדור הארץ שלנו אבל עם מסה אדירה כמו של השמש שלנו.

אלברט איינשטיין
בכלליות, הכול יחסי

"למרות שהננס האדום גדול יותר פיזית, הוא נע במסלול סביב הננס הלבן", הסבירו בסוכנות החלל האמריקנית.
הננס הלבן פי 40 יותר קטן מהננס האדום, ובשל הפער הזה בין המסה לגודל בין שני הכוכבים, בכל פעם שהננס הלבן עבר מול הננס האדום (ביחס לקפלר) שדה הכבידה הקיצוני שלו כופף את מרקם הזמן-חלל ועיוות את האור (שאמור לנוע בקווים ישרים בלבד).

"רק קפלר יכול לזהות השפעה זעירה כזו", הסביר המדען דאג הדג'ינס שלוקח חלק בפרויקט קפלר במטה נאס"א בוושינגטון (ארה"ב). "הגילוי הזה הוא עדות ברורה לתורת היחסות הכללית של איינשטיין במערכת כוכבים מרוחקת".

(מקור 1, מקור 2)