קשה להגדיר מה זה בדיוק "אקוסקסואלים", היות ואין באמת הגדרה מקצועית רשמית, אבל אם אתם רוצים מושג כלשהו לגבי הקונספט - אז מדובר באנשים שמאמינים שהסקס שלכם צריך להיות ירוק יותר, וזה מתבטא בשלל אספקטים. אז מה בדיוק זה אומר?
כעיקרון, האקוסקסואלים מתחלקים לשני סוגים של אנשים: אלה שפשוט חווים עוררות מינית מלעשות דברים מיניים בטבע (ולפעמים ל-טבע), ואלה שעושים סקס ירוק יותר, למשל על ידי שימוש בצעצועי מין שפחות מזהמים את הסביבה, הליכה בעירום במקביל לצמצום רכישת בגדים, שימוש בשמן קוקוס לאקטים מיניים במקום שמנים תעשייתיים, טבילה בים בעירום וכדומה. מי שמזוהה עם התנועה הזו יטען שהדגש הזה בסקס הוא בדיוק מה שיכול להציל את העולם שלנו מנזקים סביבתיים מיותרים. בנוסף, גם לעצמנו מדובר בחיבור טוב בין הגוף והנפש לסביבה.
תנועת האקוסקסואלים (או אם תרצו, סקסוקולוגים) החלה ב-2008, אבל המושג נוצר כבר בשנות ה-2000 המוקדמות, ורק לפני כשנתיים התנועה צברה תאוצה רצינית. לפי המידע שיש בידי גוגל, אנשים החלו לפתע להתעניין מאוד בנושא ב-2016. בסידני שבאוסטרליה יש אפילו מקומות מוגדרים ופסטיבלים בהם לאנשים יש לאקוסקסואלים את האופציה לממש את פנטזיות הטבע פרועות ביותר שלהם, ללא כל שיפוטיות. אבל בגלל שהספקטרום של האקוסקסואלים כל כך גדול, לא תמיד מדובר בפנטזיות שיהיה לכם קל לקבל, במיוחד אם זה לא הקטע שלכם.
"האנשים האלה יכולים לקבל אורגזמה מלהתגלגל על האדמה, ויש אנשים שעושים סקס עם עצים או מאוננים תחת מפלים", הסבירה בעבר אמנדה מורגן, מרצה בבית הספר לבריאות הקהילה באוניברסיטת נבדה, בריאיון למגזין vice.
הגידול של התנועה קרה הרבה בזכות אנני ספרינקל ואליזבת' סטפנס, זוג אקטיביסטי ששם לעצמו למטרה להעביר את המסר של האקוסקסואלים. השתיים מתחזקות אתר בנושא ובו הן מסבירו שהעולם הוא המאהב שלהן. הן הכינו מניפסט ואף יצרו על כך סרטים, ביניהם סרט דוקו על מערכת היחסים שלהן עם הרי האפלצ'ים. בנוסף הן יצרו מופע בשם "Dirty Sexecology: 25 Ways to Make Love to the Earth", איתו הופיעו, והציעו אופציה אלטרנטיבית של טקסי חתונה בהם אקוסקסואלים אחרים יכולים "להתחתן" עם האדמה, הירח וכל דבר אחר בעצם שיש לטבע להציע.
ספרינקל וסטפנס בעצם מתייחסות לאקוסקסואליזם כאל סוג נוסף של העדפה מינית, הן אפילו הצליחו להוסיף בעבר את האות E במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו ל-LGBT (להט"ב). הן מנסות לגרום לאנשים לחשוב על משאבי הטבע לא כאל "אימא אדמה" אלא "מאהב" ו"מאהבת". בזמנו הן העריכו שכ-100,000 איש מגדירים את עצמם כאקוסקסואלים, אבל עכשיו הן חושבות שהמספר גבוה בהרבה.
במקביל אליהן, גם אישה בשם סטפני איריס ווייס, סופרת ואקטיבסטית שחיה בניו יורק, הוציאה ספר ב-2010 על אקו סקס, שנקרא Eco-sex: Go Green Between the Sheets and Make Your Love Life Sustainable". בזמנו ווייס לא הייתה מודעת לפועלן של ספרינקל וסטפנס, והיא העניקה לרעיון הזה מושגים הרבה יותר פרקטיים שניתנים ליישום, מאשר רק לראות בטבע מאהב. היא, למשל, הוסיפה לספר שלה מחקרים וממצאים על הנזקים הנגרמים לסביבה ולעיתים גם לגוף שלנו בעקבות חומרים הנמצאים בקונדומים, חומרי סיכה ואביזרי ומוצרי סקס אחרים. הרעיון שליווה את ווייס הוא שהסקס צריך להיות הרבה יותר טבעי, גם לנו וגם לסביבה.
לטענתה של ווייס, מאז מכירת הספר שלה נמצא שמוצרי מין ירוקים חוו עלייה במכירות, אך למרות זאת היא עדיין מאמצת גם את הגישה ההוליסטית יותר של ספרינקל וספטנס ואומרת שלכל האקוסקסואלים אותה מטרה - התחברות מחודשת של האדם עם הטבע והגוף שלו. יותר מזה - ווייס טוענת שהמיניות היא כלי לגרום לאדם לדאוג לסביבה, כפי שצוטטה בעבר במגזין VICE: "אם אתה בורח משיטפונות, אין לך זמן לסקס".
למרות שגם מצידן ספרינקל וסטפנס מסכימות עם וויס, בכל זאת הן מדגישות שלמרות שהאדמה והטבע הם העוררות המינית - עדיין מה שחשוב הוא ההנאה שלכם מכל זה. הן אפילו מדברות על המושג E-SPOT, שמשמעותו למצוא את נקודת ההנאה שיש לכל אחד מכם מהטבע.
כך או כך, חשוב להבין שכל אדם המגדיר את עצמו כאקוסקסואל יכול לקחת את המושג למקום שאליו הוא מתחבר - בין אם מדובר בהתחברות לקונספט ממקום פוליטי וחברתי ובין אם בהנאה מינית פרטית. לפי כל מאמיני הדרך הזו , בסוף בכל מקרה אתם משיגים את מה שחשוב - עולם טוב ובריא יותר שאתם משרתים אותו כמו שצריך, והוא אתכם.