לא רק דובי פנדה חמודים, גורילות ודובי קוטב נמצאים בסכנת הכחדה – גם מצבם של יונקים קטנים, ציפורים, זוחלים וכן, גם חרקים בכי רע. למעשה רק אם נחזור מיליוני שנים אחורה במכונת זמן נראה תופעה דומה בעידן הדינוזאורים. מאחורי היעלמות המינים השונים עומד לא אחר מאשר האדם, שעיצב מחדש את החיים על כדור הארץ.

אם פעם היו אלה בעיקר ציידים וכריתת יערות, היום עליית הטמפרטורות משגעת לגמרי את הטבע, וכן גם אותנו. לא סתם נדמה לכם שחם יותר, שנת 2016 צפויה להיות השנה החמה ביותר ב-115 אלף השנים האחרונות. אז מה מאחורי הסטטוס הפחות מבוקש, סכנת הכחדה, ואיך בעצם כל אחד ואחת יכול ויכולה לפעול לעולם ירוק ובטוח לכולנו?

דב קוטב

מינים בסכנת הכחדה (צילום: גרינפיס)
שטחי המחיה מצטמצמים והופכים לקטועים יותר ויותר | צילום: גרינפיס


מאיפה על הפלנטה? מהקוטב כמובן.

כמה נותרו? כ- 25 אלף דובים.

למה נותרו כל-כך מעט? הפשרת הקרחונים הגיעה לשיא שלילי היסטורי. בגלל התחממות כדור הארץ, הקרחונים נמסים כפי שלא נראה מעולם. שטחי המחיה של הדובים מצטמצמים והופכים לקטועים יותר ויותר והם מתקשים למצוא מזון.

הידעתם? הסכם האקלים ייכנס לתוקף היסטורי בחודש הבא. מדינות העולם יעשו מאמץ להשאיר את טמפרטורת כדור הארץ בגבולות בטוחים. 

אז מה אפשר לעשות? להצטרף למאבק נגד שינויי האקלים שנובע בעיקר מייצור חשמל מנפט, פחם וגז. גרינפיס פועלים לעודד את המעבר לאנרגיות מתחדשות נקיות ולמנוע נסיונות קידוח נפט וגז של חברות ענק בקוטב.

טיגריס סומטרי

מינים בסכנת הכחדה (צילום: גרינפיס)
נותרו בין 441 ל- 679 פרטים | צילום: גרינפיס

מאיפה על הפלנטה? אינדונזיה.

כמה יש? נותרו בין 441 ל- 679 פרטים.

למה נותרו כל כך מעט? הטיגריס נפגע במיוחד מכריתת יערות הגשם. צמצום שטחי המחיה פגע קשות ביכולת ההתרבות של המהלכים על ארבע. 

הידעתם? מאז שנת 1990 נשרפו באינדונזיה 310 מיליון דונם של יערות גשם טבעיים כדי לפנות שטחים חקלאיים לתעשיית שמן הדקלים. שמן הדקלים נפוץ באלפי מוצרים שאנחנו צורכים כל יום: ממשחת שיניים, דרך קרם פנים ועד חטיפים. במאבק להגן על יערות הגשם, פועל גרינפיס מול חברות הענק בדרישה להבטיח שהשמן בו הן משתמשות לא פוגע ביערות.

פנדה ענק

מינים בסכנת הכחדה (צילום: גרינפיס)
כריתת היערות בסין. הפנדה הפכו למין פגיע | צילום: גרינפיס

מאיפה על הפלנטה? סין, הוא גם הסמל הלאומי של הממלכה.

כמה נותרו? פחות מאלפיים פנדות. 

למה נותרו כל כך מעט? צמצום שטחי המחיה ביערות וגם ציד.

הידעתם? רק לאחרונה שונה מעמדו מ"סכנת הכחדה" למין "פגיע", הודות למאמצי שיקום בתי הגידול ביערות. אבל לפי מדענים, שינויי האקלים עלולים לחסל את מקור המזון של היונק, עצי הבמבוק. 

דובי הפנדה - לא רק חמודים. צפו (צילום: sky news)
גם עצי הבמקבוק בסכנה | צילום: sky news

דמבו, או הפיל האפריקני

מינים בסכנת הכחדה (צילום: גרינפיס)
צדים אותם בגלל השנהב | צילום: גרינפיס

מאיפה על הפלנטה? הסוואנה באפריקה.

כמה נותרו? 400 אלף. נשמע לכם הרבה? היצורים הגדולים החמודים נכחדים בקצב מסחרר בעשורים האחרונים.

למה נותרו כל-כך מעט? ציד חטיהם של הפילים, המשמשים להפקת שנהב. 

הידעתם? למרות הניסיונות למנוע את הציד, ממשיך המסחר בשנהב לשווקים באסיה. אם לא ייפסק הציד, עתידה האוכלוסייה החמודה להיכחד.

צב ים קרני

מינים בסכנת הכחדה (צילום: גרינפיס)
לא ידוע מה מספרם, אך הוא מצטמצם בבירור | צילום: גרינפיס

מאיפה על הפלנטה? נפוץ גם באוקיינוס האטלנטי ועד להודי.

כמה נותרו? לא ברור לחלוטין, קשה לדעת בים.  

למה יש כל-כך מעט? ציד ימי, התחממות כדור הארץ וגם זיהום מי האוקיינוס על-ידי חומרים כימיים ופסולת פלסטיק.

הידעתם? נצפה גם אצלנו במפרץ אילת.

מאחורי הסטטוס סכנת הכחדה

מנהל הקמפיינים של ארגון הסביבה גרינפיס ד"ר יונתן אייקנבאום מסביר שהסטטוס המרתיע ניתן על-ידי איגוד השימור העולמי לפי כמה קריטריונים, בהם גודל האוכלוסייה של המין והתפתחותה על ציר הזמן. אוכלוסייה קטנה שמתמעטת מהר מצביעה על סכנת הכחדה חמורה, למרות שגם מין שיש לו מעט פרטים אבל ההידרדרות במספרם יציבה יכול להיות בדרגה פחותה ממין עם אוכלוסיה גדולה שנעלמת בקצב מסחרר.

מינים בסכנת הכחדה (צילום: גרינפיס)
"מזג האוויר השתגע". ד"ר יונתן אייקנבאום | צילום: גרינפיס

"לכך, יש להוסיף מידע על מאפייני הרבייה של המין (כמה צאצאים), התפוצה הגיאוגרפית (האם אזורי הגידול בסכנה?), המגוון הגנטי בתוך האוכלוסיה (עד כמה יצליחו להתאים את עצמם לאיומים?) ועוד", מוסיף ד"ר אייקנבאום.

אז האם יש לנו סיבה לדאגה? 

"שיעורי ההכחדה של החי והצומח גדולים בעשורים האחרונים בעשרות מונים מבאלפי השנים האחרונות. הפגיעה במגוון המינים היא לא רק פגיעה ביופיו של העולם אלא גם בתפקודו התקין. כמובן שההשפעה תהיה על מערכות אקולוגיות שלמות שחיוניות לבעלי-החיים השונים וכמובן לאדם. אם ניתן לכל המינים האלה להיעלם, העולם לא יהיה רק אפור יותר, הוא גם יעבוד פחות טוב".

ומה גורם לכל זה?

"כל הגורמים הקלאסיים להכחדת המינים, כמו כריתת יערות וצייד, הופכים בשנים האחרונים למשניים לעומת הסכנה הראשית: שינויי אקלים. האדם מעצב מחדש את האקלים ואת החיים על פני כדור הארץ. שינוי האקלים משנה את מפת התפוצה באוויר, בים וביבשה, ומשבש את היחסים בין המינים השונים. מזג האוויר השתגע לא פחות, בעיקר בגלל ייצור חשמל מפחם, נפט וגז מזהמים, שפולטים לאוויר מה שנקרא גזי חממה (פחמן דו-חמצני). בעלי חיים רבים נותרו ללא מקור מזון כי הטרף נע צפונה, או הקדים את עונת הפריחה בשל שינוי במזווג אוויר".

אז מה אפשר לעשות כדי שדובי הקוטב יישארו איתנו? 

"להצטרף למאבק העולמי להשאיר את כדור הארץ בגבולות בטוחים. בגרינפיס אנחנו פועלים בדרכים יצירתיות כדי ליצור לחץ ציבורי ולהביא לפתרונות בשטח. זה אפשרי אם נפסיק להשתמש בדלקים מזהמים כמו פחם, נפט וגז ונעבור לאנרגיות מתחדשות. וגם, למשק אקולוגי, שמבוסס על הצומח הרבה הרבה יותר מהיום. אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שלא נתמך על-ידי ממשלות וגופים מסחריים כדי לשמור על עצמאות ונתמך רק על-ידי מתנדבים ותומכים פרטיים. ביחד עם פעילים ומתנדבים בארץ וברחבי העולם אנחנו פועלים להיות שומרי הסף של האוקיינוסים והיערות, האוויר שאנחנו נושמים והאדמה עליה אנו צועדים. הקוראים מוזמנים להצטרף אלינו", מסכם ד"ר אייקנבאום.

להצטרפות לגרינפיס, כאן.

כותבת הכתבה היא דוברת ארגון הסביבה גרינפיס.