כדור הארץ מהווה בית ללא פחות מ-1,200 מיני עטלפים, כשאת עטלף הדבורה, הקטן ביותר ביניהם, ניתן למצוא רק במספר מערות בתאילנד ובמיאנמר. היצור המזערי הרוויח את שמו ביושר, שכן הוא קטן מספיק בשביל לשכב בנוחות על אצבע של אדם ממוצע.

עטלף הדבורה התגלה לראשונה בשנת 1973 על ידי החוקר התאילנדי קיטי טונגלונגיה, שגם נתן למין את שמו הרשמי. הגודל שלו נע בין 29 ל-33 מילימטרים ומשקלו מגיע לעד שני גרמים בלבד. גם מוטת הכנפיים שלו קטנה במיוחד ועומדת רק על 170 מילימטרים. מאז שהתגלה לראשונה, העטלף הפך לאטרקציה תיירותית במערב תאילנד – שם הוא אותר כבר ביותר מ-40 מערות גיר – ובמיאנמר, שם הוא אותר כבר בחמש מערות.

 

למרבה הצער, תשומת הלב שקיבל מבני האדם בעשרות השנים האחרונות השפיעה לרעה על היונק הזעיר. חלק מהמערות בתאילנד הפכו במהלך השנים לסוג של מרכזי מבקרים הומים, מה שגורם להרס בתי הגידול הטבעיים שלו.

"תיירות אקולוגית לא מזיקה, כל עוד תיירים לא הורסים או מבצעים שינויים בסביבה הטבעית של בעלי החיים", הסביר פיפאט סויסוק, מומחה תאילנדי לעטלפים, בשיחה עם כתבים מקומיים. "ברוב המקרים, כשמקדמים מערה בתור אטרקציה תיירותית, נערכים בסופו של דברים שינויים במרחב המערה על מנת להפוך אותה לנוחה ולנגישה יותר למבקרים".

 

עטלפים אלה חיים בקבוצות קטנות יחסית של בין 10 ל-100 פרטים, כשבערך 500 קבוצות כאלה אותרו בידי חוקרים. היצורים הזעירים שניזונים מציד חרקים, עוזבים את ביתם למשך 30 דקות בכל ערב ול-20 דקות בלבד כשהבוקר עולה.

בעל החיים נמצא קרוב לסכנת הכחדה. בשנת 2009 אוכלוסיית עטלפי הדבורה בתאילנד מנתה כ-45 אלף, בעוד לא נאספו נתונים כלשהם לגבי שכניהם במיאנמר – שם מספרם אמור להיות נמוך בהרבה.