מחקר של אוניברסיטת סן דייגו, אשר בוצע במפרץ מקסיקו, הוביל למסקנה מאוד מעניינת לגבי דגים מסוימים באזור. טימות'י רוול ובראד אריסמן חוקרים את הרגלי ההזדווגות הרועשים של דגי הקורבינה (מעין דג מוסר ששכיח באזור אמריקה הדרומית) ולגבי האופן שהם משפיעים על שאר בעלי החיים שסביבם.
כל שנה, בתקופת האביב, אינספור דגי קורבינה נודדים אל מפרץ מקסיקו, מזדווגים ומשריצים דגיגונים. במהלך עונת הייחום, הדגים הזכרים משמיעים מעין פעימות קוליות (כלומר, פּוּלסים) רועשות במיוחד כדי למשוך את הנקבות. הפעימות הללו רועשות במיוחד כשלעצמן ובייחוד כאשר ישנם מיליוני דגים במפרץ. למעשה, הרעש חזק כל כך, שניתן לשמוע אותו מחוץ למים.
"להקת הדגים מפיקה רעש שנשמע מרחוק כמו אצטדיון כדורגל או כוורת דבורים אדירה", מספר רוול בראיון לאתר החדשות The Guardian, "מדובר ברעש חזק כל כך, שהוא גורם ליונקים שנמצאים בסביבה לאבד את כושר השמיעה שלהם". במילים אחרות, טקס ההזדווגות של דגי הקורבינה (שלא לומר אורגיה) גורם לדולפינים המסכנים שבסביבה להתחרש – וזאת לא הבעיה היחידה שנגרמת כתוצאה מהרעש.
תושבים מקומיים מנצלים את האקט כדי לדוג את הקורבינה בזמן שהם מזדווגים. מדי שנה, כ-500 סירות דיג פוקדות את האזור ומרוקנות את המפרץ מהזן. למעשה, סירה אחת יכולה לאסוף כ-2 טונות של דגי קורבינה בדקות ספורות. מומחים מאיגוד שמורות הטבע הבינלאומי (IUCN) מעריכים כי בכל שנה דגים במפרץ כ-2 מיליון דגי קורבינה – ואם זה ימשיך הדגים יכולים להימצא בסכנת הכחדה.
מוקדם יותר השנה, רוול ואריסמן פרסמו את ממצאי המחקר שלהם בכתבי עת מדעיים וטענו כי ניתן להיעזר בקריאות של הדגים בשביל לעקוב אחריהם – וגם להגן עליהם. רוול מדגיש כי לקהילת המדע יש אחריות להגן על מינים יוצאי דופן כאלו. "אנחנו צריכים להפעיל לחץ על הדייגים המקומיים על מנת שהדגים האלו לא ייעלמו מהעולם", אמר רוול, "אנחנו צריכים לשמור עליהם, אחרת הם ייכחדו ביחד עם טקס הזיווג המופלא שלהם".
(מקור)