הכריש הלבן הגדול מול חופי הוואי (ארה"ב) לא היה יריב שקול לצוללנית הבלונדינית הרגועה שהעזה להתקרב אליו ותפסה אפילו טרמפ על הסנפיר שלו כאילו היה דולפין ידידותי. לפי התיעוד של צלם האוקיינוסים, ​​חואן אוליפנט, אפשר בכלל לחשוב שמדובר בחית מחמד.

אין תמונה
חטיפה מתוכננת מראש

ומתברר שהרגע המדהים בו אושן רמזי, חוקרת הכרישים, השתעשעה עם הטורף הקטלני, ליטפה אותו בעדינות ושחתה בצמוד אליו הוא ממש לא נדיר בעולמה. רמזי, העושה מאמצים לסייע בשימור המין, הפיצה את הסרטון ביום האהבה לציון אהבתה ליצורים המצויים בסכנת הכחדה.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

לטענתה הם ממש לא מובנים: "הכריש בחן אותי ולמד להכיר אותי", היא סיפרה, "בזמן שהרשיתי לו בשלווה וברוגע לשחות לעברי. לאחר מכן הוא קיבל את המגע שלי. החוויה שלי עם הכרישים דומה לניסיון שלי עם סוסים".

בעוד רובנו מתייחסים לכרישים לבנים כיצורים תוקפניים ומסוכנים, אוליפנט תיעד את האינטראקציה המדהימה כדי להראות את הצד העדין של הכרישים. לדברי רמזי, כשהיא יוצאת לצלילה חופשית - בלי בלוני חמצן - היא חייבת לשמור על קצב הלב שלה נמוך כדי לא להבהיל את בעלי החיים בנשימות כבדות שיוצרת בועות.

לדברי אוליפנט, הכרישים עלולים להיבהל מהאורות ומצוות הצילום, ולכן הם מנסים בכל כוח לשמור על שקט ולא ליצור מהומה מתחת לגלים. "אתה חייב לגרום להם לסמוך עליך - הם מאוד זהירים וממש קל להפחיד אותם". לא משהו שהייתם מצפים לשמוע על כריש לבן שמסוגל להגיע לאורך של יותר משישה מטרים ולמשקל של יותר משני טונות.

"אנשים החוששים מכרישים מדמיינים אותם כמכונות אכילה חסרות דעת, אבל הם אינטליגנטיים, מחושבים ובדרך כלל מאוד זהירים לפני שהם מתקרבים לבני אדם", אומרת רמזי המספרת שהיא החלה לצלול עם כרישים ללא בלוני חמצן בגיל 14. כיום היא כבר מסוגלת להישאר מתחת למים ללא חמצן במשך חמש דקות ו-45 שניות.

היא בילתה כל חייה במים ובנוסף למחקר שלה היא מתפרנסת מלימוד צלילה וגלישה. "צריך לכבד אותם כטורפי-העל של המערכת האקולוגית הימית", סיכמה אושן.

אין תמונה
חטיפה מתוכננת מראש

אין תמונה
חטיפה מתוכננת מראש

אין תמונה
חטיפה מתוכננת מראש

(מקור)