ביולוגית ימית שיצאה למחקר בים הקאריבי קיבלה את הפתעת חייה, כשגילתה כריש נדיר שחי בכלל באזור החוג הארקטי הצפוני. דבאנשי קסאנה סיפרה לכתבים מרשת Fox News שדייגים שעבדו מול חופי בליז, מרכז אמריקה, מצאו את הטורף תקוע באחת הרשתות שלהם.

"הוא היה איטי מאוד, אז ידעתי שלא מדובר בכריש נמר", סיפרה. "בהתחלה בכלל לא הבנתי מה זה, אבל ידעתי שהוא משהו מיוחד. גם הדייגים ידעו את זה. הם כל הזמן דיברו על זה שבכל שנותיהם בים הקאריבי, אף אחד מהם לא ראה כריש כזה".

קסאנה דיווחה על התצפית יוצאת הדופן למומחים מהמעבדה הימית לחקר כרישים וטריגוניים בפלורידה. על סמך התיעוד שהיא שלחה אליהם, נקבע כי ככל הנראה מדובר בישנונן גרינלנדי – הכריש היחיד ששוחה בחלקו הצפוני ביותר של האוקיינוס האטלנטי.

ישנונן גרילנדי הוא מין שנמצא על סף סכנת הכחדה שמצוי בימים שבאזור נורווגיה, איסלנד, קנדה וגם גרינלנד כמו ששמו מרמז. אורכו יכול להגיע ליותר מ-6 מטרים ומשקלו ל-1.4 טון. בשרו נחשב רעיל למאכל, ולמרות זאת דייגים שפועלים בימים הצפוניים נוהגים לעיתים לצוד אותו בשביל השומן שלו. מעבר לזה, יש לו את תוחלת החיים הגבוהה ביותר בקרב בעלי החיים במשפחה שלו – ויכול לחיות בין 300 ל-500 שנה.

קסאנה ציינה שהעובדה שהכריש נמצא 5,500 ק"מ מאזור המחייה הרגיל שלו משונה מאוד. לטענתה, מומחים מהמעבדה הימית לחקר כרישים וטריגוניים בפלורידה סברו שייתכן שמדובר בהכלאה בין ישנונן גרילנדי וישנונן פסיפי – שחי אפילו רחוק יותר באזור מיצר ברינג, בין אלסקה והמזרח הרחוק של רוסיה. אף על פי כן, יש לה היפותזה שמסבירה כיצד הוא הופיע מול חופי בליז.

קסאנה טענה שזה מתקבל על הדעת שהכריש הצליח לנדוד למרחק גדול כל כך, אחרי ששחה קרוב לקרקעית האוקיינוס. ישנונן גרילנדי רגיל לשחות במים קרים מאוד ולצלול למעמקים של יותר מ-2,200 מטרים מתחת לפני הים – שם טמפרטורת המים צונחת לסביבות 4 מעלות צלסיוס.