השנה היא 1997. ציפור חדשה נראתה בפארק הירקון. משהו שראה כמו שילוב של זרזיר ובולבול, בעלת מקור צהוב. המבלים בפארק הרימו גבה והיו בטוחים שראו מין של ציפור חדשה שאיכשהו נחתה בארץ. אלא שמהר מאוד התברר שמדובר במיינה, מין פולש שהוחזק בזמנו ב"צפארי" בפארק הירקון. ככל הנראה, הציפור הצליחה לברוח מהכלוב ומשם הדרך לכאוס הייתה סלולה. המיינה היא אחד ממאה המינים הפולשים הכי מסוכנים בעולם, כך שתוך כמה שנים התרבתה במספרים מפלצתיים, שמטרידים מאוד את החקלאים והאזרחים בישראל.
המיינה הגיעה מהודו לישראל. החשד שפרט לצפארי בו הוחזקה וממנו ברחה, היא הוברחה לישראל על ידי ימאים ומהר מאוד החלה להתפשט ברחבי הארץ, גם בתוך הערים, בפארקים ובשדות חקלאיים, כשהיא גורמת נזקים כבדים לחקלאים וזוללת מכל מה שנקרה בדרכה.
"היא ממררת לנו את החיים. זוללת כל דבר שאנחנו זורעים. הורסת יבולים שלמים" , סיפר יואב, חקלאי מדרום הארץ. "היא יכולה לגרום לנזקים של מיליוני שקלים. הידיים שלנו כבולות כי אסור להרוג אותה ללא אישור. אני יודע שיש חקלאים שבלית ברירה נוקטים בשיטות הרעלה כדי להרחיק אותן מהשדות".
שרון מקרית אתא, נדהם לגלות באחרונה מיינות שמקננות אצלו במרפסת ובעצים בגינה ומרעישות כל היום. באחד המקרים היו כמה מיינות, כך סיפר, שניסו אף לתקוף אותו והפגינו התנהגות אגרסיבית ביותר.
"פעם היו מקננים בעצי הגינה ובמרפסת דוכיפת, דרורים, פשושים. היום הם נעלמו לגמרי", אמר שרון. "המיינות השתלטו על העצים והמרפסת לא רק שלי, גם של השכנים. הן צווחות ומרעישות בצורה מחרידה. הרסו לנו את איכות החיים ואי אפשר לעשות להן כלום. באחד המקרים, כאשר התקרבתי אליהן, היו כמה מיינות שתקפו אותי ונשכו אותי עם המקור. זה מפחיד. כמו סרט אימה של היצ'קוק".
גם יוסי לייבה מקיבוץ שובל סיפר על המיינות שמרעישות ללא הפסקה ולא נותנות מנוח לחבר הקיבוץ. "המיינות מהוות מטרד של ממש בקיבוץ. זה זן פולש ומשתלט. הן מרעישות מאוד", אמר לייבה.
"הן הולכות ומשתלטות על כל פינה בארץ"
לא ברור כמה מיינות יש בישראל. יש כאלה שמדברים על מספרים שנעים בין עשרות אלפים למאות אלפים, אך מה שבטוח בכל מקרה הוא שהמיינות מתרבות במספרים גבוהים ובקצב מטורף שרק הולך וגובר משנה לשנה. המיינה כבר עוקפת את העורב האפור, שנחשב למין מקומי ולא פולש.
"יש כאלה שטוענים שהם עקפו את הדררה (תוכי שהוא מין פולש) ואפילו את העורב האפור", טוען אחד הצפרים שעמם שוחחנו, "המיינה נמצאת בכל מקום, מה שלא היה בעבר. בכל מטר מרובע בתוך עיר יש מיינה. היא אפילו זוללת אוכל של חתולי וכלבי רחוב".
המיינות אוהבות לקנן על עצים גבוהים ובתוך מרפסות בתים. הן מתחרות עם העורבים האפורים על המזון שמשאירים בני אדם בחופי הים, ברחובות העיר, מחוץ לפחי האשפה בפארקים, ביערות ובחורשות.
"אין נתונים לגבי כמות המיינות שיש בישראל, אבל הן זן פולש ונפוץ בשנים האחרונות בארץ", אומר מנהל חטיבת האקולוגיה בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, ד"ר נעם לידר. "המיינה מקננת בקינים ובאזורים שבעבר קיננו הדוכיפות. אני לא יודע אם הן יעלימו את הדוכיפת, אבל הן הולכות ומשתלטות על שטחים ציבוריים רבים. לבני האדם שמשאירים שאריות מזון ברחוב יש אשמה בהתרבות המיינה. היא אוכלת הכול מהכול. יש לה טכניקות חדשניות להשגת מזון ולהתאקלם בסביבה חדשה".
המיינה היא ציפור ממשפחת הזרזירים, שמקורה בדרום מזרח אסיה. היא זוללת חרקים, זרעים, פירות, ביצים, גוזלי ציפורים קטנות ומכרסמים קטנים מאוד. יש לה יכולת לחקות צלילים ויש כאלה שטוענים ששהיא אפילו יכולה לחקות צלילים של בני אדם בדומה לתוכים. אך אחת הבעיות עם המיינה בישראל, היא שלא ניתן לחסל אותה ללא אישור של רשות הטבע והגנים, וגם אז הריגתה צריכה להיות ללא סבל וצער בעלי חיים.
"עושים הכל כדי למנוע כניסה של מין פולש חדש"
"הבעיה היא בעיקר בתוך הערים, שם אי אפשר לבצע ירי בגלל שיש אוכלוסייה. היה מקרה של מיינות שהתנחלו להן על עצים בגן ילדים בנתניה ומצאנו פתרון יצירתי כדי שיעזבו את המקום. פשוט כרתו את הענפים והן הלכו למקומות אחרים. אפשר לטפל בתופעה גם ללא פגיעה במיינה", אומר ד"ר לידר. "בגלל שהמיינה היא מין פולש היא מוגנת על פי חוק הגנת החי בר. אנחנו תמיד מנסים למצוא פתרונות שירחיקו אותם מהישובים ללא פגיעה וכדי שלא תפגענה בשדות חקלאיים. לפעמים זה עוזר ולפעמים הופכים עולמות כדי לא להשתמש באמצעי ירי ולא לגרום לסבל מיותר".
לדבריו של לידר, בגלל יכולות המיינה להסתגל למקומות מיושבים, היא עלולה לגרום לפגיעה או הכחדה של מיני ציפורים מקומיות.
"המיינות מקננות במקומות שהיו שייכים בעבר לדוכיפות. זה גורם לדוכיפת לחפש מקומות קינון אחרים ופוגע בהתרבות שלה", מסביר ד"ר לידר. "במקומות מסוימים המיינה יותר נפוצה אפילו מהעורב האפור, עד כדי כך. אם היה לנו אז את המידע שיש לנו היום על המיינה, היה ניתן לטפל בצורות אחרות למנוע את התפשטותה".
לדבריו, היום ברט"ג עושים הכול כדי למנוע כניסתו של מין פולש חדש של ישראל. "כל בקשה של אזרחים להכניס ציפור חדשה לישראל נבדקת בקפדנות רבה", הוסיף ד"ר לידר, "אנחנו בוחנים כל בקשה לעומק ורק לאחר מכן מחליטים בעניין אחרת ייכנסו לישראל מיני פולשים רבים של ציפורים וציפורי ישראל ייעלמו".