מה קורה כשאיש אחד מבקש מגולשים באתר רדיט לשתף בסיפורי צירופי המקרים הכי מוזרים שקרו להם? מיליון צמרמורות. בין אם אתם מאמינים שהכל כבר כתוב מלמעלה ובין אם לא - הסיפורים האלה שהגולשים שיתפו יגרמו לכם לתהות אם באמת אפשר להסביר הכל במקריות, או שיש משהו מעבר בעולם הזה. וכן, יש פה גם סיפור אחד ישראלי משלנו:
1. הכלבים האבודים
"ברביעי ביולי, יום העצמאות של ארה"ב, הכלב שלנו סבז'ק ברח מהחצר לאחר שהחלו זיקוקי הדינור. הוא נעלם לכמה ימים ובאותו הזמן תלינו שלטים עם פרטים ותמונה שלו.
משפחה אחת שחשבה שמצאה אותו, התקשרה אלינו וקראה לנו לבוא לראות האם מדובר בו, הם גרו כמעט חמישה קילומטרים מהבית שלנו, בצד השני של הכביש המהיר. כשהגענו, גילינו שזה הוא והמשפחה סיפרה לנו שהם חשבו לשמור אותו כי גם הם איבדו את הכלב שלהם, לברדור שחור בשם נורמן, באותו הלילה.
למחרת, שכנה מבוגרת שגרה שני בתים לידנו התקשרה אלינו וסיפרה שראתה את הכלב שלנו, אמרנו לה שכבר מצאנו אותו, אבל היא המשיכה להתקשר והתעקשה. היא הייתה קצת סנילית אז החלטנו ללכת לבדוק.
כשהגענו אליה, החלטנו לשאול פשוט 'נורמן?', והכלב מיד רץ אלינו בשמחה ובא איתנו הביתה. הוא היה של אותה משפחה שמצאה את הכלב שלנו. תמיד תהינו האם בזמן הזה שהכלבים היו אבודים הם נפגשו".
2. משפחה לא בוחרים, אבל לפעמים היא בוחרת אותך
"אני בן 18, מאומץ ועובר לבית חדש בעיר הגדולה שם אני עומד להתחיל את הלימודים שלי. אני מחפש דירה ורואה מודעה נחמדה. מגיע לדירה והסוכנת נדל"ן מראה לי אותה ואני מחליט לקחת. לאחר כמה ימים, אני מגיע למשרד של המתווכת כדי למלא טפסים ועל הדרך מספר לה קצת מאיפה אני במקור.
"כעבור כמה שבועות, אני מקבל טלפון מהסוכנת נדל"ן שמספרת לי שהיא האמא הביולוגית שלי. היא נשבעה שהיא זיהתה את תווי הפנים שלי ביום שהראתה לי את הדירה וביום שחתמנו היא לקחה את כל הפרטים שלי. לקח לה כמה שבועות ליצור קשר כי היא רצתה לוודא את הפרטים עם סוכנות האימוץ ולספר למשפחה שלה".
3. הכל קורה בזמן הנכון
"הייתי בתחנת דלק לפני מספר שנים וקניתי חפיסת סיגריות, המוכר ביקש תעודת זהות כדי לבדוק את תאריך הלידה שלי והתפלא שיש לנו יום הולדת באותו התאריך, אבל הוא נולד עשור לפניי. באותו רגע הלקוח מאחורי מתחיל לצחקק ומוציא את הרישיון שלו שבו כתוב שיש לו יום הולדת באותו התאריך רק עשור אחריי. שלושתנו נולדו באותו יום עם הפרשים של עשור אחד מהשני".
4. פקק בגן עדן
"לפני הרבה זמן אמא שלי והמשפחה הלכו לבקר את הדוד החולה שלי, היה לו סרטן סופני והוא רצה למות בביתו. בגלל שהוא קתולי, הוא רצה שיגיע כומר להתפלל את התפילה האחרונה לפני המוות. קצב הנשימות שלו היה לא סדיר ו-15 שניות לאחר שהכומר סיים את התפילה הוא מת. החלק המוזר הוא, שאחרי חצי דקה הוא "חזר" אל החיים הסתכל על דודה שלי ואמר לה בקול חרישי: 'אני לא יכול ללכת עדיין, עמוס מידי' ואיבד הכרה, כעבור בערך שעתיים הוא מת. למחרת, גילינו בחדשות שכמה דקות לאחר שהוא מת בפעם הראשונה, התרחש הפיגוע המפורסם של דעא"ש בבאלי, בו נהרגו מעל 200 בני אדם, תיירים מכל העולם".
5. אלוהים על הקו
"נכנסתי לרכב שלי יום אחד אחרי טיול לעיר אחרת והדלקתי את הרדיו, אבל הוא היה דומם. באתי להחליף את התחנה שלא עובדת ופתאום מהרדיו יצא קול: 'דניאל', זה השם שלי אז עניתי 'כן?' והקול המשיך 'אני הוא האלוהים שלך, אתה חייב לציית לפקודות שלי' ושוב רגע של שקט בזמן שאני מתחיל להתחרפן. ואז הקול חזר ואמר 'וזה החלק בתנך שבו…' ואז הבנתי שתחנת מוזיקת המיינסטרים של סינסנטי יושבת על אותו מספר תדר של תחנה נוצרית בבלומינגטון".
6. הקבר כבר מוכן
"צילמתי כמה תמונות בבית קברות לטובת שיעור וכמה חברים שלי היו שם כדי לדגמן. ביקשתי מאחת מהם לנסות לבכות בכאילו בזמן שאני מסדר את המצלמה. כשבאתי לצלם את התמונה, אני שם לב שהיא עושה עבודה מעולה בלבכות, אני מצלם כמה תמונות עד שאני שם לב שהיא מסתכלת באימה על קבר משפחתי גדול לידה שבו היו שמות זהים של כל המשפחה שלה. היה שם את השם של אבא שלה, השם של אמא שלה, של אחותה ושל אחיה. בדיוק אותם שמות פרטיים ואותו שם משפחה.
"המשפחה שלה גרה במדינה אחרת וכולם בריאים ושלמים וזה היה מפחיד. ברכב בדרכנו חזרה הקשבנו למוזיקה ממתקן יו.אס.בי. שמענו את אותו שיר שוב ושוב ובפעם השלישית המוזיקה נעצרת וקול נורא אומר: 'תחזרו מאיפה שבאתם' ואז השיר חזר להתנגן מאותה נקודה שבה הופסק. כל כך נבהלנו שהיינו צריכים לעצור ולהסדיר נשימה".
7. הכל נשאר במשפחה
"דודה שלי נפטרה בגיל צעיר מסרטן ב-3 באוקטובר 2007, בשנה הראשונה שלה בתיכון. בשנה האחרונה שלי בתיכון הייתי בקורס אומנות ופיסלנו בחימר, ישבנו בשולחן של ארבעה וביקשנו מאחד המשתתפים ללכת להביא גזרי עיתונים ישנים מארון שהכיל מאות עיתונים, כדי שנוכל לכסות את השולחן שלא יתלכלך מהחימר. אדם אחר חילק את העיתונים ונתן לי ערמה כדי לכסות את האזור שלי. התחלתי לעבוד על היצירה שלי ושמתי לב שהציוד שלי מונח על דף של מודעות אבל, עברתי עליהם וכשהגעתי לאיפה שהייתה היד שלי ראיתי את המודעה של דודה שלי. זה היה מקרי מידי ואני מאמין שהיא ניסתה להגיד לי משהו".
8. דייט ידוע מראש
"לפני בערך עשור יצאתי לדייט עם מישהי שהכרתי באתר שידוכים, גרתי בפאתי פילדלפיה והיא גרה בתוך העיר. נסעתי לעיר לטובת סרט וארוחת ערב, נהננו מהסרט והמשכנו לארוחה. בזמן ההליכה, סיפרתי לה שאני עובד בחברת תוכנה קטנה שאין סיכוי שהיא מכירה את השם שלה. היא עצרה אותי ושאלה אותי אם אני מכיר במקרה את X? כמובן שהכרתי, הוא היה חבר טוב שלי במשך שנים רבות. מסתבר שהם מכירים דרך פורום של זמרים ששניהם פעילים בו ואפילו נפגשו כמה פעמים. דנו בחוסר הסבירות של זה והמשכנו.
"לאחר בערך חצי מהארוחה ושיחה מעולה בינינו, החלטתי לספר לה על ההתמודדות שלי עם סרטן המעי הגס שסבלתי ממנו שנה שעברה, לא ממש שיחה לדייט ראשון אבל היא התעניינה אז המשכנו. לאחר שציינתי שעברתי ניתוח היא שאלה אותי 'איפה עשיתי אותו'? ואני עניתי 'פן', היא עצרה ושאלה אותי 'מי היה האונקולוג שלי?', זה היה מוזר אבל אמרתי לה והיא שאלה באסרטיביות 'ומי הייתה האחות בניתוח?', עניתי לה. בשלב הזה ההבעה שלה מופתעת לחלוטין והיא אומרת 'אתה...הג'רי..הזה' ומתחילה לצחוק באופן בלתי נשלט, בכל פעם שהיא נרגעת היא אומרת שוב 'אתה הג'רי הזה' ושוב נכנסת להתקף צחוק. המתח הורג אותי אבל היא לא מפסיקה. אחרי כמעט עשר דקות היא מתעשתת ואני מבין שבערך לפני שנה היא חלקה משרד באותו בית חולים עם האחות שניתחה אותי, ואותה אחות חזרה ואמרה לה שהיא חייבת להכיר לה את המטופל שהם ניתחו אם הוא רק לא היה בהתאוששות ועובר כימותרפיה. אני הייתי הג'רי שהם הרגע ניתחו ושאותו האחות רצתה להכיר לדייט שלי".
9. אהבה גורלית
"בזמן התיכון הסעתי חבר לעיר דנה פוינט כדי לראות רכב למכירה שהוא מצא בקרייגליסט. בזמן שהוא הסתכל על הרכב, אני יצרתי קשר עין עם בחורה חמודה שיצאה מהבית שלה באותו זמן והיה לנו 'רגע'. החבר קנה את הרכב ונסענו.
"כעבור חמש שנים עברתי למחוז אורנג' ליד מחוז דנה והתחלתי לצאת עם בחורה חמודה שבערך עבדה איתי. כשליוויתי אותה הביתה, נעצרתי מיד וזיהיתי את השביל לבית שלה. זה היה הבית שלה, היא הייתה אותה בחורה מלפני חמש שנים שחלקתי איתה מבט. היא שאלה מה קרה כי ראתה את ההלם שלי וסיפרתי לה. חלקנו את אותו 'רגע' שוב באותו המקום. אנחנו מתחתנים בעוד כחודשיים".
10. איחוד מרגש
"סבא שלי שרד את השואה ומתוך 10 האחים שלו שרדו רק עוד שניים. אחד טס לארה"ב, אחד לארגנטינה וסבא שלי לישראל. עם המשפחה בארה"ב שמרנו על קשרים אבל אלה שעברו לארגנטינה נעלמו ולא ידענו בכלל מה קרה איתם. אבא שלי שילם לארגונים שאמורים למצוא קרובי משפחה אבל לא הצלחנו לאתר אותם, אחרי שנים של חיפושים ויתרנו והמשכנו בחיינו.
"יום אחד, אנחנו מקבלים טלפון למספר הקווי שלנו ומהצד השני נשמע מבטא דרום אמריקאי. 'שלום אפשר לדבר עם פולה?', אמר הקול, הסברנו לו שפולה, סבתא שלי, נפטרה מזמן ושאלנו מי זה. הוא ענה 'קוראים לי דייגו, אני הבן של מריה ואנחנו קרובי משפחה עוד מהשואה'. מיד הבנו במי מדובר והתלהבנו, 'שנים שאנחנו מחפשים אתכם, איפה אתם?', שאלנו. מסתבר שאותה משפחה גם חיפשה אותנו אבל רק עכשיו הצליחה לתפוס אותנו. 'סוף סוף מצאתי את המספר שלכם, אנחנו בדיוק עוברים לישראל, איפה אתם גרים?'. אמרנו 'מה? איזה יופי גם אנחנו גרים בישראל'. מסתבר שלא רק שאותה משפחה עוברת לישראל, אלא שהיא גם מתגוררת רחוב לידינו מבלי לדעת שאנחנו באמת חיים פה. בסופו של דבר נפגשנו וחידשנו את הקשר".
ומה הצירוף מקרים הכי משוגע שקרה לכם? קדימה, ספרו לנו בתגובות ותדהימו אותנו.