כמויות אדירות של גשם ירדו בסוף השבוע על אחד המושבים בצפון הארץ. הגשם הכבד לא הרתיע את נאווה, צעירה מגבעת אלה. היא המתינה בחוץ בסבלנות כשהיא רועדת מהתרגשות ודמעות של אושר זולגות מעיניה. לפתע יצאה מאחד הבתים כלבתה האהובה בוטן, והסתערה לעברה כשהיא מלקקת ללא הרף את פניה.

"וואו. זו הייתה פגישה שאין אפשר לתאר במילים", סיפרה לנו נאווה בהתרגשות לאחר מכן. "עד עכשיו אני בהלם מכל המפגש הזה. אתה יודע מה זה שלוש שנים לא לראות את הכלבה שלי? זה כמו ילדה שנעלמה. זה מטורף. זה נס שהיא נשארה בכלל בחיים והיא לא מתה. המזל שלי שאני אף פעם התייאשתי והאמנתי שבסוף אמצא אותה ובסוף זה קרה לשמחתי. היא ליקקה לי את הפנים. היא זכרה אותי ועד עכשיו כל הגוף שלי רועד כשאני נזכרת בפגישת האיחוד איתה".

"כשחזרנו לא מצאנו אותה"

זה קרה ב-21.12.2012. בוטן (כיום בת שבע), פינצ'רית מעורבת, שיחקה בחצר ביתה של נאווה. "נסענו לארוחת ערב משפחתית. בוטן היא כלבה מיוחדת במינה, רגילה לעבור בין בתי השכנים, להיכנס לומר שלום, לקבל ליטוף, לשחק עם כלבי השכנים ולחזור הביתה. כשחזרנו לא מצאנו את בוטן", שחזרה נאווה. "הייתי בטוחה שהיא בסביבה, שהיא לא עזבה את אזור הבית והיישוב. חיפשתי, קראתי לה אבל כלום, היא פשוט נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. חיפשתי בכל הישוב, סביב אבל לא מצאתי את בוטן".

נאווה החליטה לפרסם מודעה בפייסבוק ואף הבטיחה פרס של 1,000 שקל למי שימצא את בוטן, אך הפרסומים לא עזרו.

בוטן הלכה לאיבוד
המודעה שפורסמה בדצמבר 2012. אסור לאבד תקווה

במשך השנים שעברו, נאווה מעולם לא איבדה תקווה. "זו כלבה מפונקת מאוד, היא הייתה ישנה איתי במיטה. פתאום היא בחוץ, לבד, בסערות, בגשמים, בשלגים, בלי אף אחד שידאג לה. זה היה בלתי הגיוני שהיא תשרוד, אבל תמיד הייתה לי תקווה שאמצא אותה. פרסמתי עוד מודעות בפייסבוק, ביקשתי עזרה של אנשים אבל השנים עברו והכאב על היעלמותה של בוטן רק הלך וגבר. זה כמו לאבד ילדה. חברים שלי אמרו לי שחבל על הזמן, שאין סיכוי למצוא את בוטן ושאחזור לשגרה, אבל לא יכולתי. כל הזמן חשבתי עליה ומה קורה איתה לבד בחוץ", הסבירה נאווה.

האיחוד – בזכות השבב

התפנית בעלילה שהובילה להפי אנד קרתה לפני כשבועיים. איש קבע מצפון הארץ הבחין בבוטן מתרוצצת על הכביש בצומת גולני, כשהיא בסכנת חיים מוחשית. הוא מיהר להתקשר לפעילת בעלי חיים בצפון, רונית נעים.

"פתאום אני מקבלת טלפון מאיש קבע שאני מכירה ושבעבר הוא אימץ דרכי כלבים שהוא רואה כלב על הכביש ומכוניות עוברות לידו ושהוא עלול להידרס. אמרתי לו שינסה לתפוס את הכלב ואני בדרך אליו, כדי לקחת אותו ולברר למי הוא שייך", שחזרה נעים.

נעים אספה את בוטן אליה ("היא הייתה רזה מאוד ומבוהלת") וביררה אם יש על גופה שבב. אחרי בדיקה עם וטרינר, הם מצאו את השבב ואת הטלפון של נאווה. "התקשרתי ובישרתי לה שמצאנו את הכלבה שלה", סיפרה נעים.

נאוה עדיין מרוגשת מהאיחוד. "אין לי מושג מה עבר על בוטן במשך שלוש שנים אבל רק היא יודעת. אולי הצטרפה לחבורת כלבים, אולי מישהו גנב אותה, הכול יכול להיות. מה שחשוב שהיא בחיים. המסר שלי לאנשים שאיבדו את כלביהם – לעולם לא להתייאש, אל תרימו ידיים, תמשיכו לחפש, תאמינו ובסוף תמצאו אותם".