הסדרה 'מי מתגורר בבית היל' מספרת את סיפורה של המשפחה שגרה בבית הכי רדוף באמריקה. היא מבוססת על ספר באותו שם של שירלי ג'קסון, והיא כל כך מפחידה שיש צופים שהודו כי התעלפו תוך כדי צפייה.

הזוועות שהדמויות חוות בסדרה לא קרו באמת, אבל המשפחות הבאות כולן עברו משהו שהיה אמיתי לחלוטין מבחינתן. המשפחות הבאות ברחו מביתן באימה, כשהן משאירות מאחור מורשת של פחד טהור.

10. משפחת סמורל המסכנה

View this post on Instagram

A post shared by ◾️Paranormally Yours◾️ (@paranormallyours78) on

כשג'נט וג'ק סמורל עברו לראשונה לבית ברחוב צ'ייס בפנסילבניה, הם ידעו שהוא דורש קצת צביעה ושיפוץ. מה שהם לא ידעו זה שהשיפוצים יהיו הדאגה האחרונה שלהם.

לאורך תקופה של 13 שנה, כך הם טוענים, הם עונו על ידי רוחות רפאים שרדפו את המקום. ג'נט מאמינה שרוח רפאים התעללה בה מינית, וג'ק דיווח שהוא הותקף מינית על ידי כוח לא ידוע בזמן שהוא צפה במשחק בייסבול בטלוויזיה. אירועים קשים, ואולי הכי נורא – שניהם מעידים שראו את כלבם האהוב מוטח באלימות כנגד הקיר.

ב-1987, למשפחת סמורל נמאס סופית, והם ברחו מביתם בלי שום כוונה לחזור.

9. הרוחות של משפחת פרון

View this post on Instagram

A post shared by The Horror Returns (@thehorrorreturns) on

 

הסיפור הבא כל כך מפחיד שב-2013 הוא נתן השראה לסרט 'לזמן את הרוע'. ב-1970, קרולין ורוג'ר פרון וחמשת בנותיהם, עברו לבית חווה ברוד איילנד שכולם הכירו כ'אחוזת ארנולד הישנה'. המקום העתיק נבנה במקור ב-1736, והדייר הקודם נפרד מהם באזהרה מקפיאת דם: למען המשפחה שלכם, תשאירו את האורות דולקים בלילה!"

התקריות התחילו כמעט מיד. קרולין התעוררה באמצע הלילה על ידי רוח של זקנה אפורה ששמה בת שבע ושראשה היה מחובר לגופה רק בקושי. בת שבע הזהירה את בני המשפחה לעזוב. הילדות התחברו עם מי שהן קראו לו בחיבה 'מני', רוח רפאים שצפה בהם מחלון הבית בזמן ששיחקו בחצר. חוץ מהם היו גם רוחות שהעיפו אותן בכוח מהמיטה באמצע הלילה, או מילאו את הבית בריח של בשר רקוב כל יום בדיוק ב-5:15.

עד היום קשה למשפחת פרון לדבר על הדברים שקרו שם בבית. אנדראה פרון, מי שהייתה אז ילדה, אמרה "בואו פשוט נגיד שהייתה בבית הזה רוח רפאים מאוד מרושעת ממין זכר – וחמש ילדות קטנות".     

8. השד מאנפילד

View this post on Instagram

A post shared by Pasaje Del Terror Blackpool (@pasajedel_terror) on

 

בין 1977 ו-1979 היה סיפור אחד שהבהיל את כל העולם – השד מאנפילד. רחוב גרין שבאנפילד, אנגליה, היה רחוב שקט, ובמספר 284 עמד בית פרברי טיפוסי למראה. בתוך הבית הרגיל שברחוב המנומנם עונו פגי הדסון ושתי בנותיה משך שנים.

מרגרט בת ה-13 וג'נט בת ה-11 התלוננו על קולות מאיימים, דפיקות על הקירות וכיסאות שנזרקו בפתאומיות מול עיניהן. ג'נט החלה להירדף בעצמה על ידי השד, כשהיא מדברת בקול עמוק השייך לכאורה לביל ווילקינס בן ה-72 – הדייר הקודם של הבית, שגם מצא בו את מותו.

צלם העיתונות גרהאם מוריס שהתבקש לתעד את התקריות, נזכר "חשבתי שזאת סתם עוד עבודה עד שנכנסתי לתוך הבית". מוריס הצליח לתפוס תמונה מפורסמת ובה ג'נט הצעירה נראית מרחפת באוויר מתוך מיטתה תוך שפניה מתעוותים באימה.

7. קללת בית למפ

View this post on Instagram

A post shared by �������� ������������ �� (@troytaylorgram) on

בית משפחת למפ נבנה ב-1868 בסיינט לואיס, מיזורי, ודייריו התגאו במערה שהייתה מחוברת לבית ובה בני המשפחה בישלו בירה להנאתם. ב-1901 בן המשפחה הרביעי – פרדריק - מת ממחלה, וב-1904 אב המשפחה האבל התאבד בירייה. כמה שנים מאוחר יותר הבת הצעירה ביותר התאבדה בירייה גם היא.

שנתיים לאחר מכן גם בילי – הבן הבכור – התאבד בירייה.

שנים לאחר מכן, ב-1949, צ'רלס למפ התאבד גם הוא, לא לפני שהוא יורה גם בכלבו. הוא היה הבן השלישי במשפחה, ובן למפ היחיד שנותר בחיים כעת הוא אדווין למפ. אדווין מת בשיבה טובה, ובצוואתו ביקש שכל ירושת המשפחה תושמד כך שלא תגרום עוד נזק לאף אחד.

היום בית למפ הוא בית הארחה ומסעדה, ולא מפתיע שנאמר עליו שהוא רדוף על ידי רוחות. אגדה אחת מספרת שהיה בן למפ נוסף שנולד עם עיוותים קשים והוחבא בעליית הגג. רבים מאמינים שהרוח שלו היא זאת שרודפת את הבית העתיק.

6. בית המוות של משפחת סנדקר

View this post on Instagram

A post shared by Nehali Shah ☠️ (@nehalligator628) on

 

ב-1986, אלן וכרמן סנדקרן, ארבעת ילדיהם ושני אחייניותיהם – עברו לביתם החדש שבקונטיקט. בזמן שסקרה את ביתם החדש, גילתה כרמן את כליו של קברן במרתף הבית, ומהר מאוד גילתה שהבית היה פעם בית לוויות.

לא עבר זמן רב לפני שבנם הבכור התחיל לראות רוחות אפלות, ושני ההורים טענו כי הותקפו מינית על ידי שדים בבית. המשפחה עזבה את הבית בבהלה ומבלי להביט לאחור למרות הכסף שהושקע בו, ומאז לא נשמעו עליו עוד דיווחים מהסוג הזה. רבים מאמינים כי הרוחות הרעות נמשכו אל בני המשפחה עצמם, ולאו דווקא אל הבית, אבל הסיפור נותר כתעלומה.  

5. הילדים האבודים של אחוזת מק'פייק

View this post on Instagram

A post shared by Ariona Clark (@arionaclark) on

 

העיר אלטון שבאילינוי נחשבת לאחת הערים הרדופות ביותר בארה"ב, וסיפורים מצמררים רבים נפוצו בעיר. אבל בניין אחד מתבלט מעל כל שאר בתי העיר – אחוזת מק'פייק. איש העסקים הנרי מק'פייק בנה את בית האחוזה בעל שישה עשר (!) חדרי השינה בשביל משפחתו בשנת 1869.

בתחילת המאה ה-20, נמכרה האחוזה לפול לייצ'ינגר, שהשכיר את חדרי הבית הרבים לדיירים. אבל מי שהחליטו להתגורר בבית החלו לשמוע קולות מוזרים, ובין השאר קולות של ילדים מדברים ביניהם וצוחקים – למרות שלא היו בבית ילדים כלל.

לאחר מותו של לייצ'ינגר ב-1945 הבית עמד ריק. אבל ב-1994, שארין וג'ורג' לודק רכשו את הנכס העתיק כדי לשקם אותו. שארין שמה לב למה שנראה כרוח רפאים של איש בוהה בה דרך החלון בזמן שעבדה בגינה. הם גם הצליחו לתפוס במצלמה שלהם גופים מוארים שהופיעו בחדר, ודלתות מתכת כבדות שנפתחו מעצמן. ציידי רוחות אישרו שהחדר בו הכי הרבה פעילות על-טבעית הוא מרתף היין.

4. חדר הבובות הרדוף באחוזת ספראג

View this post on Instagram

A post shared by PedalPoweredAnthropology (@anthrospin) on

 

באמצע המאה ה-19 לוסי צ'ייס איבדה את כל הונה ומתה חסרת כל באחוזת ספראג שברוד איילנד. הנכס עמד ללא דורש יותר ממאה שנה, כשענן כבד מעליו. ב-1967, רוברט ו-ויולה לינץ' עברו לאחוזה בעלת 28 החדרים, כולל חדר מדאיג במיוחד המלא כולו בבובו -ואז החלו הצרות.

בסוף שנות השישים, השמיכות של בנם הבכור ושל חבריו הושלכו באמצע הלילה ממיטותיהם. כשהם נעזרים בלוח סיאנס, הם יצרו קשר עם רוח רפאים, שאייתה להם 'ספרו את הסיפור שלי!'. יישות נוספת שרדפה את הבית היא רוח רפאים ושמה אמאסה ספראג. ב-1843, גופתה נמצאה לאחר שהוכתה למוות בפטיש כבד.

מאז שמשפחת לינץ' ברחה מהבית, מומחים שביקרו בבית תיעדו את הבובות בחדר הבובות כשהן מזיזות את עיניהן למרות שהן לבדן בחדר.

3. הרציחות של דני לה-פלאנט

View this post on Instagram

A post shared by Eye For An Eye Podcast (@eyeforeyepod) on

 

בינואר 1987, אנני וג'סיקה אנדרוס בנות העשרה, שמעו קולות חזקים מקירות חדר השינה שלהן. הן גם מצאו על הקיר כתובת אדומה כדם: "חזרתי. נסו למצוא אותי". הנערות איבדו לא מזמן את אימן, והאמינו שרוחה מנסה ליצור איתן קשר. כשאביהן נתקל בנער עומד באמצע הבית כשהוא לבוש באחת מהשמלות של אשתו המנוחה ומחזיק גרזן, הוא הבריח אותו מהבית. המשטרה גילתה מאוחר יותר שהייתה דרך להזדחל בין קירות הבית, וש"רוח הרפאים" הייתה דניאל לה-פלאנט בן ה-17.

אחרי תקופה קצרה בבית סוהר לנערים עבריינים, לה-פלאנט שוחרר והפנה את תשומת ליבו למשפחה אחרת. ב-1 לדצמבר 1987 הוא תקף בביתה את פריסיליה גוסטפסון ולבסוף ירה בה. לאחר מכן הוא הטביע למוות את אביגיל בת השבע ו-וויליאם בן החמש.

הוא נשפט למאסר עולם על מעשיו הנוראיים.

2. הירושה של משפחת לאץ

View this post on Instagram

A post shared by Professor Wagstaff/ Ryan (@the_midwest_monsters) on

ב-13 לנובמבר 1974, בביתו שבלונג איילנד, אמיטוויל, רונלד "בוטץ'" דפאו רצח את הוריו, שני אחיו ושתי אחיותיו ביריות רובה בזמן שהם ישנו במיטתם. מעבר לכך שכל עניין הרציחות היה מוזר בגלל איך שהגופות נמצאו (ירויות במיטה. כיצד כולן היו כך אם היריות נשמעו והעירו את כולם?) רונלד טען שהוא עונה על ידי קולות שפקדו עליו לרצוח את משפחתו.

שנה לאחר מכן, ג'ורג' וקייתלין לאץ עברו אל אותו הבית, אותו קנו במחיר נמוך, עם שלושת ילדיהם. מהר מאוד ג'ורג' התחיל להתעורר כל כיום ב-3:15 בבוקר, השעה בה בוצעו הרציחות המזוויעות. המשפחה גם ראתה יצור דמוי-חזיר עם עיניים אדומות שבוהה בהם דרך חלונות הבית, והילדים הצעירים נצפו מספר פעמים כשהם מרחפים מעל מיטתם.

גם ג'ורג' וגם קייתלין עברו בהצלחה בדיקה של מכונת אמת לגבי מה שעברו בביתם, ובסופו של דבר המשפחה כולה נמלטה מהבית.

1. בית המסתורין של ווינצ'סטר

View this post on Instagram

A post shared by Angela DiLoreto (@angelamdiloreto) on

 

הבית של משפחת ווינצ'סטר הידועה נבנה ב-1884 בסאן חוזה, קליפורניה. דיירת הבית הייתה שרה ווינצ'סטר, מי שירשה הון עצום מבעלה המנוח וויליאם, איתו איבדה את בתם היחידה כשהייתה רק בת שישה שבועות.

כדי להתמודד עם האבל, ובעודה גרה בקונטיקט, שרה הזמינה מתקשר עם רוחות. הוא הזהיר את שרה שהיא מקוללת, ויעץ לה ''לבנות בית לעצמה ולרוחות''. הרוחות עליהן דיבר היו כל מי שנהרגו מרובי ווינצ'סטר אותם ייצרה המשפחה.

שרה מכרה את ביתה בקונטיקט, והחלה לעבוד על הקמתו לשל בית ווינצ'סטר. המתקשר אמר לה "אם תמשיכי את הבנייה – תחיי, אם תפסיקי אותה – תמותי".

 כל יום במשך 38 שנה שרה המשיכה את בניית הבית. בסופו של דבר היו בבית 160 חדרים, 47 אחים, דלתות סתרים, מעברים סודיים, ומדרגות שהובילו לשום מקום.

הבנייה הבלתי נפסקת לא עזרה, ובסופו של דבר שרה מתה מדום לב ב-1922. כיום האחוזה דמויית המבוך משכה אליה מומחים לעל טבעי ותיירים מכל העולם.