קהילת הרופאים בארה"ב הביעה את זעמה כלפי ארגון הרובאים הלאומי של ארה"ב (NRA), לאחר ציוץ של חברי הארגון אשר קורא לרופאים "להישאר בנתיב שלהם" בכל הנוגע למדיניות החזקת נשק במדינה.

הכל התחיל כאשר כתב העת The Annals of Internal Medicine פרסם מאמר שמתייחס להיקף פגיעות הירי אשר מטופלות בארה"ב מדי שנה. אחת ההמלצות של המאמר הייתה שאנשי סגל הרפואה, ובייחוד מנתחים, יעברו הכשרה מיוחדת לטיפול בפגיעות ירי – וגם יקבלו דגשים הנוגעים למתן טיפול פסיכולוגי לנפגעים. "לאנשי מקצועות הרפואה יש תפקיד קריטי במניעת נכות ומוות אצל מטופלים כתוצאה מירי", נכתב במאמר, "עליהם להשמיע את קולם בנושא, בדיוק כמו שהם יביעו את דעתם בנושאים רפואיים". מיותר לציין שהטענה הזאת הרתיחה את אנשי ה-NRA.

בציוץ שפורסם בחשבון הטוויטר הרשמי של ארגון הרובאים הלאומי של ארה"ב, נכתב בתגובה: "מישהו צריך להגיד לרופאים הזחוחים שמתנגדים לרובים, להישאר בנתיב שלהם. חצי מהמאמרים בכתב העת הזה קוראים לחוקים שיגבילו שימוש בנשק. מה שהכי מדאיג זה שגורמים בקהילת הרפואה לא התייעצו עם אף אחד בנושא, חוץ מעצמם".

בתגובה לציוץ המתריס, אינספור רופאים ומנתחים שפועלים כיום בארה"ב כתבו את דעתם בנושא – והוסיפו תמונות שמתארות את הזוועה שהם נחשפים אליה מדי יום בחדר הניתוח. ד"ר קריסטין ג'י, כירורגית ילדים בביה"ח UTSW, פרסמה תמונה של בגדי המנתחים שלה, לאחר שנאלצה לטפל באדם שנפצע מפגיעת ירי. "כך זה נראה כשאני 'נשארת במסלול שלי'", היא כתבה בזעם, "אנחנו לא נשקוט בנוגע למחיר שאנחנו משלמים כתוצאה מאלימות כלי הנשק. אני מדברת בשמו של הפצוע הזה, שההורים שלו שלעולם לא יהיו אותו הדבר, ועבור כל אדם אחר שהגיע הנה בנסיבות דומות".




התגובה של ד"ר ג'י גרמה לרופאים אחרים להגיב בנושא, כמו גם לפרסם תמונות משלהם מחדר הניתוח. ד"ר סוזן קרטיקו, מנתחת אשר מתמחה ברפואת טראומה, כתבה: "NRA, אני 'נשארת במסלול שלי' כל יום". ד"ר דייב מוריס, מומחה נוסף לטראומה, פרסם גם הוא תמונה מחדר הניתוח של בגדיו אשר הוכתמו בדם המטופל. ד"ר ג'ודי מלינאק, פתולוגית משפטית הגיבה גם היא לציוץ של ה-NRA וכתבה: "יש לכם מושג כמה כדורים אני מוציאה מגופות מדי שבוע? זה לא 'מסלול', אלא כביש ראשי!".

התפשטות המחאה ברשתות החברתיות הובילה את ג'ניפר בייקר, דוברת ה-NRA, להגיב בנושא. לטענתה, המחאה של הרופאים מתעלמת מהעובדה שכמות האזרחים שמשתמשים בנשקים למטרות פליליות היא אפסית לעומת כמות האזרחים שמחזיקים ברובים בפועל.

"זוהי עוד דוגמא לאופן שבו תומכי החוקים נגד נשקים משתמשים בתקשורת בשביל לקדם את האג'נדה שלהם", טענה בייקר. "הם מאשימים אזרחים שומרי חוק בפשעים של חולי נפש ומנצלים טרגדיות איומות בשביל להסית את דעת הקהל. חוקים נגד נשקים לא יפתרו את האלימות במדינה. ישנם חוקים שמגבילים החזקת נשק במדינת קליפורניה, אבל זה לא מנע את תקרית הירי האחרונה במחוז ונטורה".