הבובה המדברת שיצר תומאס אדיסון (צילום: youtube)
הבובה המדברת שיצר תומאס אדיסון | צילום: youtube

לפני המצאת השעון המעורר, אנשים נשכרו כדי להעיר אנשים אחרים על ידי כך שירו אפונה יבשה לעבר החלון שלהם

חשבתם פעם איך אנשים קמו בזמן בלי שעונים מעוררים בסמארטפון? "המעירים הנוקשים" (knocker upper) היו מראה שכיח בבריטניה לפני 1970. הם היו משתמשים במקלות ארוכים מעץ הדומים לחכה, כדי להקיש על החלונות כקריאת השכמה, או לחילופין היו יורים אפונים על החלון של האנשים הישנים מתוך מתקן מיוחד. אחת הבעיות שהם נתקלו בה הייתה שהם העירו גם אנשים בחינם, כי הרעש שעשו היה יכול להעיר גם את השכנים שלא שילמו להם בעבור המלאכה.

View this post on Instagram

A post shared by Facts by bro ™ (@factsbybro) on

קיסר רוסיה שמר את ראשו הכרות של המאהב של אשתו בחדר השינה שלה

ברגע שפיוטר הגדול, שהיה קיסר רוסיה משנת 1682 ועד מותו בשנת 1725, גילה את חוסר נאמנותה של אשתו יקטרינה לנישואיהם, הוא דרש לכרות את ראשו של המאהב, אדם בשם וויליאם מונס. הוא ביקש להניח את ראשו הכרות של מונס בצנצנת עם אלכוהול בחדר השינה של יקטרינה, על מנת שכל חייה הוא יהווה תזכורת לרומן האסור שהיה לה. אתם יודעים, עונש לגיטימי של פעם.

פיוטר הגדול, ציור פול דלרוש (צילום: ויקיפדיה)
פיוטר הגדול, ציור פול דלרוש | צילום: ויקיפדיה

בשנת 1494 אירופה חוותה את הדבר הכי קרוב להתפרצות זומבים

לתקופת הרנסנס של איטליה יש גם צד אפל, פחות מוכר מליאונרדו דה וינצ'י ורפאל. מלחים שחזרו מהעולם החדש, כלומר אמריקה, הביאו אתם התפרצות מסיבית של עגבת, שהתפשטה בכל הצבא הצרפתי. אותם חיילים הביאו להתפשטות המחלה, טרום עידן האנטיביוטיקה, בכל אירופה וההשפעות שלה על גוף האדם היו... קשות במיוחד. היא נודעה בשם the great pox - האבעבועות הגדולות, בתרגום חופשי.

העור על פני הקורבנות נרקב, ובמקרים מסוימים האף, השפתיים או חלקי גוף אחרים של אנשים שנפגעו מהמחלה, נעלמו למעשה. רבים מהקורבנות שחלו מתו בסופו של דבר. וכן, זה היה הדבר הכי דומה במציאות לסיפורי אפוקליפסה של זומבים.

the great pox (צילום: youtube)
the great pox | צילום: youtube

תומאס אדיסון יצר בובת תינוק מצמררת לחלוטין

למרות כל המצאותיו המוצלחות, תומאס אדיסון חווה כישלון די גדול כשניסה ליצור את הבובות הראשונות המדברות אי פעם. ב-1877, אדיסון היה הראשון שבנה פונוגרף, מכשיר שאפשר הקלטה של צלילים והשמעתם שוב, וזו הייתה פריצת דרך משמעותית בתחום הקלטת הקול.

בשנת 1890 הצליח אדיסון לייצר בובות תינוקות, שגופן היה עשוי מעץ, ראשן מחרסינה ובחזה שלהן הוטמנו פונוגרפים מיניאטוריים. הפונוגרפים השמיעו הקלטות של נשים צעירות המדקלמות שירי ילדים מפורסמים שהיו אופייניים לתקופה.

למרות כל הכוונות הטובות, הבובות האלו הטילו אימה. הטכנולוגיה הישנה, הקולות הצורמים והפרצופים המוזרים של הבובות הפכו אותן לסיוט עבור כל מי שהביט בהן אז וכל מי שמביט בהן כיום.

אבל זאת לא הייתה הסיבה שהבובות לא הצליחו מבחינה מסחרית. היו בהן כשלים רבים - היה קל לאבד את החלקים שלהן, הצליל שהן הפיקו היה קצר והיה קשה להבנה והפונוגרפים היו שבירים מאוד. חוץ מזה, הבובות היו פשוט יקרות.

בעבר יצרו שיניים תותבות משיניים של חיילים מתים

במאה ה-19 רופאי שיניים נלחמו בהתפרצות מחלת העששת באמצעות שיניים תותבות מאולתרות – לוחות בסיס שנהב שאליהן חוברו שיני אדם אמיתיות. את השיניים הם לקחו מגופותיהם של עשרות אלפי חיילים הרוגים בשדה הקרב בווטרלו, הקרב המכריע של נפוליאון ביוני 1815.

הרופאים היו מרתיחים את השיניים, חותכים את השורשים שלהן, מצמידים אותן ללוחות שנהב ומוכרים אותן ללקוחות. אגב, לא ברור האם ללקוחות היה מושג מאין מגיעות השיניים. אם זה הופך את הסיפור למצמרר פחות או יותר – אתם תחליטו.

רוצים לקרוא עוד? הנה 5 עובדות היסטוריות הזויות נוספות