לא הרבה אנשים שמעו בארץ ובעולם על צ'סלב "בצלאל" מורדוביץ. למרות זאת, מדובר באחד הגיבורים הנועזים של מלחמת העולם ה-2, אשר הצליח לחשוף את זוועות הנאצים באושוויץ-בירקנאו. בשנת 1944, מורדוביץ היה אחד מבין 4 אסירים שהצליחו לברוח ממחנה ההשמדה הנורא ולחשוף את קיומו ב"פרוטוקול אושוויץ" (המוכר גם בתור דו"ח ורבה-וצלר).
נולד בקיץ של 1919 במרכז פולין, צ'לסב היה בנם הבכור של סוחר דגנים ושחקנית תיאטרון יהודים. הוא היה בן 20 כאשר הכיר את אשתו, שולמית בת ה-19, והצבא הנאצי פלש אל מולדתו. בשנים שלאחר מכן, הוא התגורר עם בני המשפחה של אשתו בגטו פלונסק, לפני שחיילי ה-SS רוקנו את העיירה מתושביה היהודים ושלחו את כולם לאושוויץ-בירקנאו. שם, צ'סלב נפרד מאשתו הצעירה ובני משפחתה, ולא ראה אותם יותר מעולם.
Auschwitz escapee told the world about Nazi genocide. While imprisoned, Czeslaw Mordowicz kept thinking about escaping even though those who were recaptured were executed, their bodies propped up at the entrance gate with a sign saying: “Here I am again.” https://t.co/0LYXYXedqd pic.twitter.com/NvHiQqUcPT
צ'לסב נשלח לבצע עבודות פרך במחנה, כאשר ממוניו הבחינו שהוא דובר גרמנית. לאחר מכן, הוא החל לעבוד בתור פקיד במפקדה. באותם ימים הוא שקל ללא הרף את האפשרות לברוח מהמקום, אפילו שהנאצים נהגו להוציא להורג את האסירים שניסו להימלט ולהציג לראווה את גופותיהם כאות אזהרה לאחרים. באפריל 1944, מורדוביץ שמע כיצד שני אסירים, רודולף ורבה ואלפרד וצלר, הצליחו לברוח והחליט לקחת את הסיכון האדיר.
ב-27 במאי, 1944, צ'לסב התחבא יחד עם חברו, ארונסט רוזין, בתוך בור חצץ בשטחי המחנה. השניים שפכו על עצמם טרפנטין על מנת לשטות בכלבי הגישוש, כיסו את עצמם בקרשים ודשא והמתינו. עד מהרה, החלה להישמע האזעקה ושומרים החלו לסרוק את אזור המחבוא שלהם. בשלב מסוים, כלב גישוש עמד ממש מעליהם והיה נדמה שהניסיון כשל. למרות זאת, באורח נס, השניים לא נמצאו. כמה שעות מאוחר יותר, צ'לסב ורוזין זחלו החוצה ממקום המחבוא ונמלטו ממחנה ההשמדה.
צ'סלב ורוזין הצליחו לעשות את דרכם לברטיסלבה, בירת סלובקיה, דרך כפרים פולנים וצירי הליכה ששורצים בחיילים נאצים. בבירה הם פגשו את רודולף ורבה ואלפרד וצלר, אשר החלו כבר לנסח מסמך באורך עשרות עמודים שנועד לחשוף את מחנה ההשמדה האימתני. על פי עדותם של צ'לסב ורוזין, הגרמנים כבר היו בעיצומו של תהליך השמדתם של יהודי הונגריה. באותם ימים, יותר מ-14 אלף בני אדם נשלחו אל תאי הגזים - הכמות הגדולה ביותר מאז פתיחת מחנה ההשמדה. "מעולם לא המיתו כל כך הרבה יהודים מאז הקמתו של בירקנאו", כתב צ'סלב במסמך והוסיף. "הנאצים השמידו יהודים ללא הגבלה".
בסתיו של 1944, צ'סלב נעצר על ידי הרשויות הפרו-נאציות בסלובקיה ונשלח בשנית לאושוויץ-בירקנאו. הוא ידע שברגע שהשומרים יראו את המספר על אמתו, הוא יישלח היישר לתאי הגזים ועל כן, הוא פצע את עורו המקועקע באמצעות השיניים במהלך הנסיעה. הוא שקל לשים קץ לחייו כאשר צעד בשנית על אדמת מחנה ההשמדה, אך אסירים ותיקים שזיהו אותו סייעו לו להסתיר את זהותו.
צ'סלב נשלח בסופו של דבר למחנה העבודה בדרום פולין, שם הוא שהה עד לשחרורו על ידי הצבא האדום. אחרי המלחמה, הוא חזר לברטיסלבה, התחתן בשנית עם ניצולת שואה ועבד בתור מנהל עבודה במפעל מקומי. בשנת 1965, הוא עלה לישראל והיגר לקנדה 20 שנה מאוחר יותר, שם הוא התגורר עד למותו בשנת 2001.
בזכות עדותו של צ'סלב מורדוביץ ועזרתו בהפקת "פרוטוקול אושוויץ", הדו"ח המזעזע הופץ ברחבי העולם המערבי וחשף את מכונת ההשמדה הנאצית במרכז אירופה. מעבר לזה, חשיפת הדו"ח גרמה בסופו של דבר לעוצר הונגריה, מיקלוש הורטי, להפסיק את רוב משלוחי היהודים לאושוויץ-בירקנאו.