בזמן תפקידה ככתבת לענייני פלילים במדינת טקסס, מישל ליאונס חזתה בכמעט 300 הוצאות להורג. חלקן התנהלו ללא דופי, עם אסירים שעולים מיוזמתם על האלונקה ומחכים בסבלנות לזריקה הקטלנית. לעומתם, היו כמה יוצאי דופן שנלחמו בגזר הדין השנוי במחלוקת עד הרגעים האחרונים.

בריאיון לכלי התקשורת בבריטניה, היא מספרת כיצד היא צפתה באסירים שנאלצו להיגרר בכוח אל תא ההוצאה להורג – חלקם אף הוכרחו לצאת מן התא על ידי הסוהרים, שפיזרו בפנים גז מדמיע. "אפשר היה לראות מיד שאסיר התנגד לפני ההוצאה להורג", היא מספרת. "לרוב היו משתמשים ב-5 סוגים של אזיקים, אחד עבור כל גפה ואחד לראש. לעומת זאת, אלו שהתנגדו נאזקו ביותר מזה". לטענתה, היה מקרה אחד שבו אסיר אמר "אני לא מתכוון ללכת, תצטרכו לגרור אותי" – וכך הם עשו.

ליאונס מספרת שלא הרבה הוצאות להורג זכורות לה עד היום, אך ישנן כמה יוצאות מן הכלל – פונצ'אי ווילקרסון היה אחד מהם. בשנת 1990, ווילקרסון, בנו של שוטר, ירה למוות בתכשיטן במהלך שוד ונגזר עליו עונש מוות. בפברואר 2000, אחרי שני ניסיונות הימלטות, הוא נגרר אל תא ההוצאה להורג אחרי שסוהרים מילאו את התא שלו בגז מדמיע. כשהגיע הזמן למילותיו האחרונות, קרה דבר מצמרר.

"הוא מלמל משהו לא ברור", סיפרה ליאונס. "הוא הזיז את הפה שלו בצורה משונה ואז, ברגע האחרון, הוא ירק מפתח מהפה שלו – המפתח של אחד האזיקים. הוא ככל הנראה ניסה לברוח משם, אבל לא ציפה שיאזקו אותו בכל כך הרבה מקומות בגופו. כלומר, המפתח התאים לסט אחד של אזיקים, אבל לא לאחרים". אסיר נוסף שהוצאתו להורג הייתה בלתי נשכחת מכל הסיבות הגרועות היה גארי גראהם.

גראהם היה בן 17 כשהוא נידון למות על רצח שהוא ביצע מחוץ לסופר מרקט בשנת 1981. הוצאתו להורג התרחשה ביוני 2000, אחרי מספר עתירות לבית המשפט לבטל את גזר הדין. "הוא הפך ליקיר התקשורת", מספרת ליאונס. "הוא נשבע שהוא יילחם עד המוות – וכך הוא עשה. כשנכנסתי לתא העדים, הוא דפק את הראש שלו באלונקה עד רגעיו האחרונים".

ההוצאה להורג האחרונה שליאונס נחכה בה הייתה בשנת 2012. על אף העובדה שהיא מעידה על תחושות אמביוולנטיות כלפי רוב האסירים, היו כמה שהיא חשה שגזר הדין היה מוגזם מדי. "הרגשתי אשמה כלשהי שזה קורה להם", היא מספרת. "מצד שני, אני מניחה שזה קל להרגיש ככה כי הם לא הרגו מישהו שיקר לי" – לדאבונה, כמה שנים מאוחר יותר, היא הבינה את התחושה.

בשנת 2016, בתה החורגת של ליאונס, קריסטין (17), נרצחה מחוץ לקניון בקליפורניה. הרוצח, קמרון פרייזר, נמצא זמן קצר לאחר מכן וקיבל מאסר עולם – אך ליאונס תמיד הרגישה שהגיע לו עונש חמור יותר. "באותו רגע הבנתי כיצד פשע אחד משפיע על כל כך הרבה אנשים", היא סיפרה. "הנישואים שלי עם אביה של קריסטין נגמרו שנה אחרי הרצח והחיים של אמה נהרסו. גם אחיה מתקשים להתגבר על האובדן. הפשע הזה הרס את החיים של כל כך הרבה אנשים".