ההגדרה המדויקת ל"כת" היא די חמקמקה – בגדול, זו קבוצה של אנשים שפועלת לפי אמונות וחוקים שיוצאים מגדר הרגיל, אבל כמובן שהרבה אנשים תופסים קהילות מוסימות ככת למרות שאלה לא מגדירים את עצמם כך בהכרח, כמו הסיינטולוגיה. ההסכמה הכללית היא שברגע שהכת מעורבת בפעולות לא חוקיות, או שמשהו לא כשיר ומדאיג קורה לחלק מחבריה – זו כת רעה, רעה מאוד.
זה בדיוק המקרה ב"בשבילה גיבורים עפים". נינט, שמשחקת את דמותה של יעלי, אולי הוכרזה כמתה אבל חבריה הטובים מהעבר בטוחים שהיא פשוט נעלמה לתוך כת שאיש לא מוכן לדבר עליה בקולומביה. נשמע לכם כמו משהו שלעולם לא יוכל לקרות לכם? תחשבו שוב, כי תעלומות הכתות שקרו במציאות הן הרבה ותר מוזרות, מפחידות ונוראיות מזה, כמו בעשרת המקרים הבאים:
ההיעלמות של ילדי טרקינגטון
אחד העימותים הכי ממושכים בין כוחות הביטחון האמריקאים למנהיגי כת נמשך כבר 15 שנים: ג'ון ג'ו קריי היה מנהיג קנאי של מיליציה דתית בשם "השגרירות של כנסיית גן עדן", אשר דחתה את הממשלה ואת השלטון. בדצמבר 1999 הואשם קריי בתקיפת חייל, אך במקום להגיע לבית המשפט החליט לבצר את עצמו בחווה שלו יחד עם לפחות 15 מבני משפחתו, ולאיים באלימות כלפי מי שינסה להתקרב.
בתו, ליסה, הייתה נשואה במשך שלוש שנים לאדם בשם קית' טרקינגטון וילדה שני בנים, ג'ו וסמואל. קית' החל להיות מוטרד מהכת המשפחתית של ליסה, ובאפריל 1999 השניים התגרשו, כאשר קית' קיבל משמורת מלאה על שני הילדים. אבל ליסה, ממש כמו אביה, לא הופיעה לדיונים בבית המשפט ומאז איש לא ראה אותה או את הילדים. קית' טוען כי שוחח עמה מחוץ לגדרות של החווה המשפחתית לפני 16 שנים, אבל ג'ו מצדו טוען כי ליסה ושני ילדיה כבר לא חיים איתו. כוחות הביטחון נמנעים מלפרוץ לחווה מחשש למרחץ דמים, כך שאיש לא באמת יודע מה עלה בגורלם של שני הילדים.
הצוואה שחשפה את האמת
בשנת 1987, צ'ארלס סאות'רן בן ה-39 עבד בתור פרופסור לאנגלית במכללה בשיקגו. הוא החליט להצטרף לכת בשם "פיתוח מודע של גוף, מחשבה ונשמה" שהונהגה על ידי אישה בשם טרי הופמן. לאחר אחד מסשני המדיטציה שהיה נוהג לעשות, משפחתו מצאה אותו משוטט ברחובות וממלמל דברים לא ברורים. הוא אף אושפז בבית החולים והחל לפתח אשליות. סאות'רן החליט לצאת לחופשה בהודו בחודש דצמבר, ומאז נעלמו עקבותיו.
משפחתו מצאה את הדרכון שלו בדירה, יחד עם מבחנה ובה רעל באחת המגירות. כמו כן, הבגדים שלו היו מקופלים בצורה שהזכירה פולחן מוות ניגרי, ונמצאו שני מכתבים שהכילו את הצוואה שלו, אשר מורישה הכל להופמן, אבל הם נכתבו בצורה כזו גרועה שהמשפחה מאמינה שמישהו אחר כתב אותם. באופן לא מפתיע, 11 אנשים אחרים שהיו קשורים לכת של הופמן התאבדו או מתו בנסיבות מוזרות, והותירו לה את כל רכושם. גם בעלה של הופמן התאבד לאחר שגילה שיש לו סרטן קטלני, למרות שנתיחת הגופה לא גילתה שום סימנים לכך. יחד עם זאת, הופמן עדיין מסתובבת חופשי.
הרצח של משפחת מילס
ב-18 בנובמבר 1978 שכנע ג'ים ג'ונס 900 מחברי הכת שלו, "מקדש האנשים", לבלוע ציאניד בגיאנה שבדרום אמריקה. באחת מההקלטות האחרונות שלו הזכיר ג'ונס את הזוג דיאנה ואלמר מרטל, שעזבו יחד עם חמשת ילדיהם את הכת לאחר שג'ונס היכה את אחת מבנותיהם. הם שינו את שמם לג'יני ואל מילס, אבל דיברו בפתיחות על הזמן שבילו בכת, וג'יני אף פרסמה ספר על קורותיה בכת.
ב-27 בפברואר 1980, 15 חודשים לאחר הטבח של ג'ונס, נורו ג'יני, אל ובתם בת ה-15 דפני בתוך ביתם. ההשערה הייתה שמדובר בנקמה מצד חסידיו הנותרים של ג'ונס, אבל המשטרה דווקא חדשה באדי, בנם בן ה-17 של הזוג, שהיה בבית באותו הזמן אך טען שלא שמע כלום. בשנת 2005 הוא אפילו נעצר בחשד לרצח, אבל שוחרר מחוסר ראיות והרציחות נותרו לא מפוענחות עד היום.
הקורבנות שהפכו לחשודים
בחודש אוקטובר של שנת 2007, שנטל מקדוגל בת ה-27 ובתה בת ה-6, ליילה, נעלמו בלי להותיר עקבות מבית בננופ שבאוסטרליה. גם בעלה של שנטל, סיימון קדוול בן ה-45, וגם האיש שהשכיר להם את הקרוואן בו גרו, אנטוניו פופיק, נעלמו בפתאומיות.
כל הארבעה השאירו מאחור את הארנקים ואת כרטיסי האשראי שלהם. המשטרה גילתה כי לקדוול יש עבר מפוקפק: הוא חי בעבר באנגליה תחת שמו האמיתי, גרי פלדמן, ולמעשה גנב את זהותו של בריטי בשם סיימון קדוול, כמו גם את זהותם של מספר אנשים שונים לאורך השנים, והיה חבר בכת בשם "משרתי המימד האלוהי", במסגרתה מתכוננים החברים לקראת האפוקליפסה. גם שנטל, מתברר, הייתה חברה בכת, וניתקה קשר עם כל משפחתה, וכל הארבעה לא נמצאו עד היום הזה.
ההתאבדות שאולי הייתה רצח
ב-30 באוקטובר 2012 נמצאה אישה בשם בת'ני דיטון במושב האחורי של טרנזיט, כשהיא ללא רוח חיים, בלונגוויו לייק שבמיזורי ארה"ב. שקית פלסטיק הייתה קשורה מסביב לראשה, קופסת כדורים ריקה הייתה מונחת לידה וגם מכתב התאבדות נמצא בזירה. תשעה ימים לאחר מכן, נכנס לתחנת המשטרה אחד מחברי ארגון בשם "הבית הבינלאומי לתפילה" בקנזס סיטי והודה שרצח אותה לפי הוראותיו של בעלה, טיילר דיטון.
טיילר היה נשוי לבת'ני במשך 10 שנים אבל שכב עם גברים מהצד, ולמעשה התחתן איתה רק כדי לנסות "לרפא" את המחלה ההומוסקסואלית שלו. האיש שהתוודה טען כי בת'ני עברה תקיפות מיניות מצד חברי הארגון, וטיילר ניסה למנוע ממנה לדבר על כך. האיש נעצר באשמת רצח אך שוחרר לאחר שחזר בו מהווידוי, ולא נמצאו ראיות שקושרות אותו למוות. כמו כן פסקה המשטרה כי בת'ני ככל הנראה כתבה את מכתב ההתאבדות בעצמה, כך שמותה עדיין נחשב תעלומה.
הכת שיצאה משליטה ללא המנהיג
במהלך שנות ה-70, פעלה בפילדלפיה קבוצה בשם "MOVE", תחת הנהגתו של וינסנט לופז ליפהרט, ששינה את שמו בשלב מסוים ל"ג'ון אפריקה". ב-13 במאי 1985 הייתה מעורבת הקבוצה בתקרית ירי עם המשטרה, כאשר שריפה שפרצה גבתה את חייהם של 11 מחברי התנועה, כולל ג'ון אפריקה עצמו. שנים לאחר מכן, אלמנתו נישאה לאדם בשם ג'ון גילברייד, שהיה צעיר ממנה ב-20 שנה, ולשניים נולד ילד. בשנת 2002 החליטו השניים להתגרש וניהלו קרב אכזרי על משמורת הילד, כאשר גילברייד העיד במשפט שחברי MOVE איימו להרוג אותו. ב-27 בספטמבר הוא נורה למוות בתוך מכוניתו, בעוד חברי MOVE טענו כי הוא נרצח על ידי כוחות הביטחון כדי להפליל אותם, ואפילו רמזו שהוא זייף את מותו.
המכתב שמעולם לא הגיע
בשנת 1958, צ'ארלס אי דידריך ייסד תוכנית לגמילה מסמים ואלכוהול בשם "Synanon" בסנטה מוניקה, שהפכה עם הזמן לכת מסוכנת בשנות ה-70: כל מי שהצטרף לתוכנית הוכרח להעביר לכת את כל נכסיו, ומי שביקש לעזוב סבל מהשלכות רציניות. בשנות ה-90 נסגרה הכת בשל פעילויות כלכליות לא חוקיות וחלק מחבריה אפילו הואשמו ברצח. אחת התעלומות שנקשרה לכת הייתה נערה בת 15 בשם רוז קול, שבשנת 1972 ברחה מביתה והחלה למכור סמים ברחוב, אז בית המשפט הכריח אותה להצטרף ל-Synanon, כמובן הרבה לפני שהארגון הוכר ככת מסוכנת.
חודשים לאחר מכן היא נעלמה, כאשר לפי השמועות היא ניסתה לברוח מהכת וליצור קשר עם משפחתה, שקיבלה ממנה שני מכתבים בהם טענה כי היא חיה ברחובות סן פרנסיסקו וסובלת מזיהום בכליה. במכתבים ציינה רוז כי היא חוששת שהכת תמצא אותה ,ולכן לא תכתוב שוב עד שתהפוך לבת 18, כלומר מבוגרת על פי החוק. מאז נעלמו עקבותיה.
הרצח של מורין דאטון
בערב ה-20 בדצמבר 1961, חזר בריאן דאטון לביתו באזור ליברפול וגילה את אשתו, מורין, חסרת חיים על הרצפה בסלון, לאחר שנדקרה 14 פעמים. שני ילדיה, דייוויד בן השנתיים ואנדרו, שנולד לפני פחות מחודש, היו איתה בבית אך לא נפגעו.
דבר לא נגנב מהבית ומורין לא עברה תקיפה מינית כך שהחוקרים לא הצליחו לבסס מניע לרצח. הסברה היחידה שהועלתה היא שמדובר ברצח פולחני של כת אשר מאמינה באל הפולנזי טיקי, אשר "דרש" קורבנות במהלך פסטיבל החורף. שורה של זרים נצפתה מסתובבת בשכונה של מורין באותו היום, כמו אישה ממלמלת, גבר מקיא ואדם שהתחזה לאח בבית חולים וגנב תרופות, כשעל זרועו היה קעקוע שזיהה אותו כמעריץ של טיקי. אך למרות כל העדויות, עד היום המשפחה שלה לא יודעת מה קרה לה, מי רצח אותה ומדוע.
הקורבן של פסטיבל החורף
בתחילת שנות ה-80, אישה צעירה מקליפורניה בשם רוזמרי אוליב החלה לנהל מערכת יחסים עם אדם כריזמטי בשם יוליסס רוברסון, וילדה לו ילד בשם אלכסנדר (שאותו יוליסס כינה בשם "סאלאם"). יוליסס היה חבר בכת והכריח מספר נשים ללדת לו ילדים ולגור יחד איתו. הוא ככל הנראה התעלל בכל הילדים הללו, ובמיוחד באלכסנדר, שכן האמין שהוא מחביא בתוכו שד.
כשאלכסנדר היה בן 4, אמו רוזמרי הצליחה לברוח איתו מהכת ולעבור לסן פרנסיסקו, אבל ב-9 בנובמבר 1985 חטף יוליסס את אלכסנדר מביתו. רוזמרי חזרה לכת וניסתה להציל את בנה, אבל יוליסס הכחיש שהוא ברשותו ותקף אותה באלימות. הוא בילה שנה בכלא בעקבות התקיפה, ולאחר מכן נכלא שוב באשמת אונס של מישהי אחרת.
בשנת 1997 סיפרו שתי נשים שהיו חברות בכת כי ראו את יוליסס מכה ילד צעיר באמצעות בול עץ ואז לוקח את גופתו חסרת החיים באמצעות רכב לאזור נידח. בדיקות די.אן.איי מצאו את שרידי דמו של אלכסנדר ברכב של יוליסס. למרות שאף גופה לא נמצאה - כלומר אי אפשר לקבוע שהיה רצח אלא רק לפי העדויות של חברות הכת - יוליסס הואשם ברצח בכל זאת ונשפט ל-15 שנות מאסר. גופתו של אלכסנדר מעולם לא נמצאה.
המכשפות של קרלוס קסטנדה
קרלוס קסטנדה, אחד מסופרי הניו אייג' הידועים, פרסם בשנת 1968 ספר בו תיאר את מפגשיו עם דון חואן מאטוס, שמאן זקן ממקסיקו שלימד אותו את סודות הכישוף הטולטקיים העתיקים.
הספר נחשב לצלחה גדולה וקסטנדה הקים תנועה בשם Tensegrity ללימוד סודות הכישף הללו. הוא גייס חמש נשים שיסייעו לו להרים את התנועה, אבל הכריח אותן לשנות את שמותיהן, לזנוח את חייהן הישנים ולגור איתו בבידוד כמאהבותיו. ב-27 באפריל 1998 מת קסטנדה מסרטן בכבד, כאשר חמש ה"מכשפות" שלו, כפי שכונו, נעלמו במהלך החודשיים הבאים.
לפי הדיווחים הן סגרו את התנועה, ניתקו את הטלפונים שלהן ונטשו את המכוניות שלהן. ב-2003 נתגלה שלד שזוהה כשייך לאחת מהן, פטרישיה פרטין. הסברה הרווחת היא שהנשים שטופות המח התאבדו. עם זאת, גופותיהן של שאר הנשים מעולם לא נמצאו.
***
״בשבילה גיבורים עפים״, הפרק הבא ישודר הערב (א׳) ב-21:00 בערוץ 12