לא הרבה מודעים למאמציו האדירים של תומאס הילדברנד פרסטון להציל יהודים בתקופת מלחמת העולם ה-2. בינואר האחרון, פורטרט של הדיפלומט הבריטי נתלה במשרדו של השגריר הבריטי בווילנה, בירת ליטא, באות הוקרה על כך שחתם על אלפי מסמכי ויזה של פליטים יהודים מאזור קובנה. מלני ניקולסון-הארטזל, נינתו של פרסטון, סיפרה בריאיון לאתר הדיילי מייל כיצד מעשיו הצילו אלפים, ולמרות זאת רבים מבני המשפחה בכלל לא ידעו על כך.

"בתור ילדה, אני זוכרת אותו בתור הסבא המצחיק שאהבנו כל כך", סיפרה. "משפחתנו הייתה גאה בו מאוד. הוא הציל אלפים והחלק הכי מדהים בסיפור זה שמעולם לא ידענו את זה. הוא לא סיפר את זה לאיש".

View this post on Instagram

A post shared by Yad Vashem (@yadvashem)

View this post on Instagram

A post shared by Yad Vashem (@yadvashem)

מעשיו של פרסטון התגלו בסופו של דבר רק לפני כמה שנים, אז אישה ושמה שרה אלקיס, עובדת מועצה מהעיר לסטר, מרכז אנגליה, קראה להוקיר את פועלו בבניין משרד החוץ ברובע ווייטהול שבלונדון. אלקיס ואחיה, ג'ואל, חבו את חייהם לדיפלומט, שחתם על הדרכונים שלהם בטרם הגעתם לבריטניה. אביה, ד"ר אלחנן אלקיס, נשאר מאחור כדי לטפל בחולים בגטו קובנה, לפני שנשלח אל מחנה הריכוז דכאו ושם מצא את מותו.

הדיפלומט שהלך נגד משרד החוץ הבריטי

תומאס הילדברנד פרסטון נולד ביוני 1886 בעיירה אפינג, השוכנת צפונית ללונדון. בצעירותו, הוא איבד את עינו הימנית אחרי שנפגע מכדור בזמן משחק קריקט. מאז, הוא נהג לשים עין תותבת מזכוכית ולימים, ללכת עם מונוקול (משקף) על עינו השמאלית.

בגיל 24 הוא עזב את לימודי התואר שלו באוניברסיטת קיימברידג' ועבר לגאורגיה, שם עבד במכרות זהב בסמוך לחופי הים השחור. עד מהרה, חיבתו לתרבות הרוסית התבררה והוא קודם לתפקיד דיפלומטי בעיר יקטרינבורג, שם הכיר את ניקולס ה-2 (הצאר האחרון של רוסיה) והיה עד למהפכות פברואר ואוקטובר. בשנת 1927 הוא עזב לטורינו, איטליה, שם היה בתפקיד במשך שנתיים, לפני שעבר לקובנה, אז בירת ליטא.

פרסטון בילה למעלה מעשור בליטא, שהייתה מדינה עצמאית עד לפלישת הכוחות הסובייטים בקיץ של 1940 כחלק מהסכם ריבונטרופ-מולוטוב עם הגרמנים. באותה תקופה, יהודי המדינה נאלצו לוותר על אמונתם ולהישבע אמונים למשטר, אחרת הם גורשו למחנות הגולאג. שנה מאוחר יותר, היטלר הפר את ההסכם עם סטאלין והוציא לפועל את מבצע ברברוסה, במהלכו כוחותיו פלשו לליטא וכבשו אותה.

הדיפלומט הבריטי הבין בשלב הזה שחייהם של היהודים נתונים בסכנה, ועל כן הוא הורה לאנשיו להכין את כל המסמכים הרלוונטיים, שיאפשרו לפליטים לעזוב את המדינה בבטחה לשוודיה ולפלשתינה. לממשל הבריטי באותה תקופה הייתה מכסה לאשרות כניסה לפלשתינה, אבל לפרסטון זה לא היה אכפת.

View this post on Instagram

A post shared by Yad Vashem (@yadvashem)

על פי ההערכות, תומאס הילדברנד פרסטון חתם על כ-1,200 אשרות כניסה – 800 במסגרת המכסה הממשלתית ועוד 400 בניגוד להוראות. בספטמבר של 1940, הוא נמלט מליטא והשאיר אחריו ערמה של אשרות כניסה ריקות שנחתמו באופן רשמי בתקווה לעזור למשפחות נוספות. הוא עשה את דרכו לטורקיה במסגרת תפקידו, ומאוחר יותר אף הגיע עד לקהיר.


הקהילה היהודית בליטא בטרם פלישת הגרמנים מנתה יותר מ-210 אלף נפשות. היסטוריונים מעריכים שמרבית יהודי ליטא נרצחו עוד לפני חודש נובמבר של 1941 במבצעי רצח המוניים של יחידות האיינזצגרופן ומשתפי פעולה מקומיים. בתום המלחמה, כל שנותר מהקהילה היו כ-8,000 בני אדם.

בשנת 1948 תומאס הילדברנד פרסטון פרש מתפקידו הדיפלומטי בגיל 62, עבר ללונדון ומאוחר יותר לאזור נורוויץ שבמזרח אנגליה, שם התגורר עד למותו בגיל 110. מלאני התייחסה לפועלו של תומאס בתקופת המלחמה וטענה שהוא ידע היטב מה הגרמנים זוממים לעשות.

"הייתה לו תחושה חזקה מאוד מה הולך לקרות והוא החליט ללכת נגד ההוראות של משרד החוץ", ציינה מלאני. "אני חושבת שהוא ראה את הכתובת על הקיר. אני יודעת שבאותה תקופה היו לו קשרים טובים עם דיפלומטים גרמנים, הרבה מהם התנגדו בעצמם להיטלר. זה היה לא חוקי לחתום על המסמכים האלה, אבל הוא עשה את זה בכל מקרה. הוא מעולם לא חשב שהוא איזה גיבור או משהו, הוא פשוט היה חייב לעשות את כל מה שהוא יכול היה לעשות".