צ'רלס אריקסן וברנהוף הנסן, שני מתאבקים נורבגים שמאסו בקור הנורדי, היגרו לפני כמאה שנה לארה"ב וזמן קצר לאחר מכן זכו כל אחד במדליית זהב עבור מדינתם החדשה.כעת, מומחי ההיסטוריה של הספורט טום א. שאנקה וארילד גיורדה הצליחו לחשוף מסמכים המוכיחים לכאורה שהצמד היה אמור להתמודד בכלל עבור מולדתם.
"הוועדה האולימפית הנורבגית מחזיקה בידיה סוף-סוף הוכחה ששני המתאבקים היו אזרחי המדינה באותו הזמן", אומר שאנקה. "בהמשך ישיר לזה, היינו אמורים לזכות בשתי מדליות זהב במקום ארה"ב. זה הזהב שלנו ואנחנו רוצים אותו, גם אם זה קרה לפני 108 שנה". ועם כזו תשוקה לזהב קשה להתווכח.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
שאנקה מציין שאריקסן התאזרח בארה"ב רק בשנת 1905 ואילו הנסן הוגדר כאזרח זר עד שנת 1925, ובכלל לא בטוח שהוא התאזרח שם בשלב כזה או אחר. באותה התקופה לא היו ועדות אולימפיות מסודרות ומי שנהג לרשום את המתמודדים היו המועדונים בהם התאמנו.
"הם נרשמו דרך מועדון התעמלות נורבגי-אמריקני בברוקלין בו התאמנו בזמן שהותם בארה"ב", מסביר גיורדה. "לאף משתתף בזמנו לא היה את הסמל הלאומי על החזה ואם כבר הספורטאים נשאו סמל כלשהו זה היה סמל המועדון ששלח אותם".
שני המתעמלים אכן חיו בניו-יורק באותה תקופה, למרות שלפי השמועות והרישומים הנסן רק ביקר שם בעיתוי מושלם, ובעצם נהג לחזור לא מעט לארץ מולדתו. כעת מחכים שני הצדדים להכרעה וחשוב להדגיש שאם הוועדה האולימפית הבינלאומית תכיר בטענה - שני המתאבקים יהפכו להיות זוכי הזהב הראשונים של נורבגיה אי-פעם.
שכתוב ההיסטוריה הזה יביא את מספר המדליות של המדינה ל-60, במקום 58 כפי שרשום היום ואם ספורט אמור לעסוק גם ביצירתיות, אין ספר שזו אחת הדרכים היצירתיות להשיג עוד מדליות. מה דעתכם, קטנוניות לא ספורטיבית או צדק היסטורי? טקבקו