מכירים את זה שאתם לא מודעים לשמטעס שיש לכם בבית? אז כמעט אותו דבר רק הרבה יותר מדהים: נייר פפירוס קדום, שעד כה היה תחוב איפשהו בתוך אוסף עתיקות של אוניברסיטה בשוויץ, התגלה כעת כבעל ערך לאחר שחוקרים הצליחו לקלף ולהפריד בין מספר דפים, וחשפו בכך טקסט קדום בן 2,000 שנה.

הטקסט עצמו, שככל הנראה נכתב בתקופת השלטון הרומאי הקדום (בשנות 210-130 לפני הספירה) על ידי הרופא היווני הקדום קלאודיוס גלנוס (גאלן) מתאר מצב רפואי מוזר של קוצר נשימה היסטרי, כמו גם את התאוריה שלו בנוגע אליו. "הטקסט נכתב על ידיו או שמדובר בתאוריה לגבי עבודתו", אומרת פרופסור סבין הובנר מאוניברסיטת באזל. היסטריה, כידוע, הוא מצב שבו חווים הצפה של רגשות קיצוניים המפריעים להתנהל באופן תקין, לרוב במצבי לחץ, והדבר יוחס בעבר בעיקר לנשים עקב העובדה ש...יש להן רחם.

למה לקח כל כך הרבה זמן לגלות את הנייר? משום שהטקסט כאמור היה כתוב על שני צדיו ונראה בתחילה הפוך, כאילו נכתב בכתב מראה. מעבדת מחקר השתמשה באור אולטרה סגול ואינפרא אדום כדי לבחון שוב את הנייר, וגילתה כי מדובר בכמה דפים שדבוקים זה לזה. רק לאחר שהם הופרדו, ניתן היה לתרגם את הטקסט. "רוב הדברים שנכתבו על ניירות פפירוס היו מכתבים, חוזים או מתכונים", אומרת הובנר, "אבל זה טקסט ספרותי, ולכן יש לו הרבה יותר ערך".

A post shared by ARKEOMEGA (@arkeomega) on

התאוריות של גלנוס בנוגע למצב היסטרי תועדו בעבר, שכן הוא לא היה משוכנע שמדובר במצב שנגרם כתוצאה מ"נדידת רחם". במקום זה, הוא חשב שנשים הופכות להיות היסטריות וסובלות מהפרעות בנשימה משום שהן מפסיקות לקיים יחסי מין. לפי התאוריה שלו, המצב הזה יכול לגרום לנשים לעוויתות, השתנקויות ותופעות שדומות להיחנקות.

הדף ככל הנראה היה שייך לאוסף עתיקות של פרופסור שוויצרי מהמאה ה-16 בשם בזיליוס אמברבך, שהיה ידוע בחיבתו לאמץ אלפי יצירות אמנות וחפצים תרבותיים כמו למשל מטבעות עתיקים, ספרים מאוירים, כתבי עת ואפילו פסלים קטנים של חדי קרן. האוסף שלו כולו נקנה על ידי אוניברסיטת באזל בשנת 1661, והוצג לציבור בשנת 1671 כאוסף האמנות העירוני העתיק ביותר בעולם.