תושבי וויילס מציינים השבוע 53 שנים לטרגדיה שזעזעה מדינה שלמה: אסון אברפן. בבוקר של ה-21 לאוקטובר, 1966, תושבי העיירה הדרומית עצרו מלכת כאשר שאגה אימתנית של מפולת בוץ שהחריבה לפחות חצי מן העיירה והרגה מאות בני אדם.

על פי הדיווחים, מקור המפולת היה הר של פסולת פחם אשר נערם במעלה גבעה שהעיר נבנתה למרגלותיה. מדובר במאגר אימתני אשר הגיע בשיאו לגובה של 34 מטרים והכיל למעלה מ-230 מ"ר של פסולת מתעשיית כריית הפחם המקומית. מאז שנת 1964, תושבי העיירה דרשו מהרשויות לפנות את הפסולת ואף ניסחו עצומה שהועברה על המועצה המקומית. למרות זאת, שום פעולה לא ננקטה.

View this post on Instagram

A post shared by PA Images (@pa) on

View this post on Instagram

A post shared by PA Images (@pa) on

המפולת הקטלנית התחוללה קצת לפני השעה 09:15, שעות ספורות אחרי שתלמידי ביה"ס פאנטגלאס התחילו את יום הלימודים שלהם. שורדים של האסון הנוראי מתארים כיצד ניתן היה לשמוע את הרעש האימתני של הגל המתגלגל אשר עשה את דרכו אל עבר המוסד החינוכי. גיינור מינט היה אז בן 8 ואחד התלמידים בביה"ס. 4 שנים אחרי האסון, הוא נזכר בזוועה.

"זה היה רעש נוראי שגרם לכל בית הספר להשתתק", הוא סיפר. "יכולת לשמוע סיכה נופלת. כולם קפאו במקומם, פחדו לזוז מהמושב שלהם. אני זוכר שהצלחתי לקום ולהגיע עד קצה השולחן שלי לפני שראיתי משהו שחור מחוץ לחלונות. אני לא זוכר יותר מזה, רק שהתעוררתי אל הסיוט הנוראי שנגלה לנגד עיניי".

המפולת האימתנית שהכילה טונות של פסולת שחורה השמידה כל דבר שנקלע בדרכה, כולל ביה"ס פאנטגלאס. דקות ספורות לאחר האסון, תושבי העיר הגיעו למקום בניסיון נואש להציל את הילדים שנקברו מתחת לפסולת שהגיע לגובה של יותר מ-7 מטרים. עד מהרה, תושבים מכל האזור הגיעו לסייע במאמצי החילוץ, אבל זה היה חסר תועלת. השורד האחרון שניצל מן ההריסות חולץ פחות משעתיים אחרי המפולת - וכל השאר נהרגו.

View this post on Instagram

A post shared by Monique✨ (@moniqueazizfit) on

View this post on Instagram

A post shared by emma (@olive_.p) on

View this post on Instagram

A post shared by K E L S E Y ✨ (@kmworwood) on

144 בני אדם איבדו את חייהם באסון אברפן, ביניהם 116 ילדים. לקח לרשויות שבוע שלם לחלץ את כל הגופות שנקברו בהריסות ביה"ס, כולל זו של סגן המנהל דיוויד ביינון. אחד המחלצים שהיה במקום סיפר כי המחנך נמצא "קבור מתחת לפסולת בעודו מחבק חמישה ילדים, כאילו הוא ניסה לגונן עליהם". רק 25 ילדים שרדו את האסון הנוראי.

בשנת 1966 פעלו בסביבות ה-100 אלף כורי פחם באזור בדרום וויילס. כיום, רק כמה מאות עדיין פעילים במקצוע הזה. מאז האסון, רוב מאגרי הפסולת במדינה שוטחו, שעה שלפחות אחד מהם הפך למוזיאון. באזור שבו שכן ביה"ס פאנטגלאס נמצא כעת גן הנצחה שמכיל קשתות לכל קורבנות האסון, אשר נקברו במקום בקבר אחים ענקי.