כולנו אוהבים תעלומה טובה, וסיפורי היעלמויות מסתוריות שלא נפתרו לעולם תמיד מצליחים לבלבל אותנו. איך מישהו מצליח להיעלם מעל פני האדמה ללא שום סימן או רמז, ולא להימצא לעולם? האם הם נרצחו? האם הם חיים בזהות בדויה במדינה רחוקה? האם נלקחו על ידי חייזרים או סוכנויות ממשלה מפוקפקות? כנראה שלעולם לא נדע לאן האנשים האלה הלכו וכיצד נעלמו.
מיהו די.בי קופר?
מדובר באחת הפרשיות הכי מוזרות בתולדות ארה"ב ובאחד הפושעים הכי מבוקשים של ה-FBI כבר יותר מ-40 שנה. ב-24 בנובמבר 1971 אדם שהזדהה כדן קופר (או די.בי קופר) עלה על טיסה מפורטלנד לסיאטל. לפי עדויות של נוסעים וצוות הטיסה, קופר, שהיה לבוש בחליפה מהודרת, התנהג רגיל, התיישב במושבו והדליק סיגריה (בתקופה שעוד היה אפשר לעשן חופשי במטוס). לאחר מכן קרא לדיילת והעביר לה פתק. הדיילת לא פתחה את הפתק מיד וקופר העיר לה "גברת, כדאי שתסתכלי בפתק, יש לי פצצה". הדיילת המפוחדת פתחה את הפתק, שם היה כתוב באותיות מודפסות: "יש לי פצצה במזוודה, אני אשתמש בה במידת הצורך. אני רוצה שתשבי לידי, המטוס הזה נחטף".
קופר דרש 200 אלף דולר במזומן וארבעה מצנחים בתמורה לכך שהנוסעים ישוחררו בבטחה. המטוס נחת בסיאטל, שם ה-FBI העביר לו את הכסף והמצנחים. הנוסעים ירדו מהטיסה ולא היו מודעים כלל לדרמה שהתרחשה כל הזמן על המטוס. ארבעת אנשי הצוות נשארו עם קופר על המטוס, ולאחר תדלוק קופר הורה לטייס לטוס במהירות נמוכה לעבר מקסיקו. בשלב זה הוקפצו מטוסי קרב, שנאמר להם לשמור על קשר עין עם המטוס, אבל עקב סופה חמורה, מטוסי הקרב איבדו את המטוס. כשעתיים לאחר שהטיסה יצאה לסיאטל, הטייס הבחין כי בנורית שהודיעה כי הדלת האחורית של המטוס נפתחה. קופר קפץ מהמטוס באמצע סופה, איפשהו מעל דרום וושינגטון, ולא נראה עוד לעולם. המטוס נחת בשלום עם כל אנשי הצוות.
הפשע המושלם שביצע קופר וכן הנסיבות המוזרות של חטיפת המטוס העלו הרבה שאלות. ה-FBI פתח בסריקות נרחבות באזור המיוער שבו קופר נחת לכאורה, אך לא הצליח למצוא כלום. ב-1980 הייתה פריצת דרך חלקית כשילד בן 8 מצא כמה שטרות בלויים ליד נהר. בדיקה העלתה שאלה השטרות שניתנו לקופר, ומכך הסיקו החוקרים שהוא לא שרד את הנפילה. עם השנים מספר החשודים הגיעו לכמה מאות, והפרשה המסתורית נכנסה לתרבות הפופולארית, ומספר סרטים, ספרים ותכניות טלוויזיה התבססו על הפשע הנועז והמוזר.
מי השאיר תמונות של הנערה שנעלמה?
ב-28 בספטמבר 1988, טארה קוליקו, נערה בת 19 מניו מקסיקו, יצאה כדי לרכוב על אופניים בכביש סמוך לביתה. היא לא נראתה שוב לעולם. המשטרה התקשתה למצוא כיוון חקירה, עד שחצי שנה מאוחר יותר אישה מצאה תמונת פולרואיד חשודה במגרש חנייה בפלורידה. בתמונה ניתן לראות נערה קשורה עם סלוטייפ על פיה כשלידה ילד.
המשטרה זיהתה את הנערה כטארה וחשדה שהילד הוא מייקל הנלי בן ה-9, שנעלם בטיול קמפינג בניו מקסיקו בשנה שלפני כן. למרות שהתמונה נמצאה בפלורידה, גופתו של מייקל נמצאה לאחר זמן קצר סמוך לאזור בו נחטף בניו מקסיקו. חודשיים לאחר שהתמונה הראשונה נמצאה, שתי תמונות נוספות הופיעו, ובכולם ניתן היה לראות נערה הדומה לטארה. המשטרה לא הצליחה למצוא את מקור התמונות והתיק נשאר פתוח. כמה שנים מאוחר יותר מפקד המשטרה התראיין ואמר כי לפי דעתו טארה מתה באותו היום שנחטפה לאחר ששני תושבי העיר פגעו בה עם משאית והעלימו את גופתה. השריף סיפר כי היו להם חשודים במעשה, אך מכיוון שלא היו מספיק ראיות ולא נמצאה גופה, החשודים שוחררו.
אך אם טארה מתה באותו היום, מי הם הילדים בתמונה? וכיצד יכול להיות שמייקל, שנעלם באזור סמוך לטארה מופיע איתה בתמונה? ולמה בכלל מישהו מפזר תמונות של ילדים שנעלמו? כנראה שלא נדע את התשובות לשאלות האלה לעולם.
לאן נעלם התובע הכללי?
במשך 20 שנה, ריי גרייקר היה התובע הכללי של מחוז בפנסילבניה. ב-15 באפריל 2005 גרייקר טלפן לחברה שלו ואמר לה שהוא עושה נסיעה קצרה ושיחזור בקרוב. הוא מעולם לא חזר. אתם בטח חושבים לעצמכם 'זה לא כזה מסתורי. הבחור היה תובע כללי אז בטח הרבה פושעים רצו שימות'. זה גם מה שהשוטרים חשבו ובחנו את התיקים עליהם עבד. בינתיים מכוניתו של גרייקר נמצאה נטושה ליד חנות עתיקות, וכל החפצים שלו נעלמו מהמכונית, מלבד הטלפון הסלולרי. כמה ימים לאחר מכן הלפטופ שלו נמצא בנהר סמוך.
באותם ימים, גרייקר עבד על תיק שעורר הרבה הדים - פרשת ההתעללות המינית באוניברסיטת Penn State. לפי החשד, עוזר מאמן פוטבול התעלל מינית ואנס לפחות 8 ילדים בשטח האוניברסיטה. לאחר שבכירים באוניברסיטה גילו, במקום לדווח למשטרה הם עזרו לעוזר המאמן לטייח את הסיפור ואפילו הקצו לו מקום למפגשים עם ילדים. גרייקר עבד על התיק במשך 6 שנים לפני שנעלם, אך חקירות העלו שגרייקר סירב להעמיד לדין את עוזר המאמן כבר ב-1998. ב-2005 הוא שוב סירב להעמידו לדין, למרות שהראיות היו מספקות. חלק מהשוטרים התחילו לחשוד שגרייקר היה קשור באיזשהו אופן לפרשה, ופחד שעוזר המאמן יפליל אותו.
החקירה הסתבכה עוד יותר כשהשוטרים בדקו את חיפושי הרשת של גרייקר במחשבו הנייח. הם מצאו חיפושים כמו "איך להשמיד מחשב" ו-"מה מים עושים ללפטופ", כאילו הוא תכנן להרוס את הלפטופ שלו, ואת הקבצים שעליו. אז האם גרייקר ברח כי פחד מהמשפט והיה לו מה להסתיר? או שמא פושע מתוחכם זייף את ההיעלמות ורצח את התובע הכללי? כנראה שלא נדע לעולם.
האיש שנעלם מתוך רכבת נוסעת
לואי לה-פרינס היה ממציא בן המאה ה-19 שהתמחה במצלמות, ולמעשה היה הראשון ליצור סרט קולנוע זז ב-1888. הוא היה בדרכו להפוך את ההמצאה שלו ללהיט, ולהיות איש עשיר מאוד. אלא שב-1890 לה-פרינס נסע לאמריקה כדי להשיג פטנט על המצאתו. הוא עלה על רכבת לפריז, שם היה צפוי לקחת ספינה שתביא אותו לאמריקה. אלא שלאחר שעלה על הרכבת, לה-פרינס לא נראה יותר לעולם.
הנוסעים ראו את לה-פרינס נכנס לתא הפרטי שלו, ולפי עדויות לא נצפה שום דבר חשוד, וכל החלונות היו סגורים בבטחה. כשהרכבת נכנסה לתחנה, לה-פרינס לא נראה בשום מקום. השוטרים פירקו את הרכבת בחיפושים, אבל לא מצאו שום דבר. מה שהפך את הסיפור לעוד יותר מוזר הוא שגם המטען של לה-פרינס, שהיה בקרון אחר לחלוטין, נעלם גם הוא.
השאלות החלו להיערם. האם לה-פרינס ביצע סוג של התאבדות מסוגננת? השערות אחרות העבירו את האשמה לעבר משפחתו, ובמיוחד אחיו, שסבל מקשיים כלכליים וכביכול שם עין על הירושה הנדיבה. אבל היה עוד שחקן לתעלומה: תומס אדיסון. המוות של לה-פרינס הגיע בתזמון מושלם בשביל אדיסון: אדיסון החל גם הוא להשתעשע בקולנוע, ולטענתו יצר את מצלמת הקולנוע הראשונה. אלא שאדיסון עוד לא רשם את מצלמתו כפטנט, ואם לה-פרינס ירשום את הפטנט בארה"ב לפני שהוא יספיק - כל עבודתו תרד לטמיון. מותו של לה-פרינס האיר פנים לאדיסון והוא רשם את המצלמה כפטנט ולקח את כל הקרדיט על המצאת מצלמת הקולנוע הראשונה.
אז לאדיסון היו די הרבה סיבות להעלים את לה-פרינס, אבל כיצד הוריד את הגופה מהרכבת בלי שאף אחד ישים לב? התעלומה הזאת נשארה בלי פתרון.
השחקנית שהסתבכה ונעלמה
ג'ין ספנגלר הייתה שחקנית בינונית בתעשיית הסרטים בהוליווד בשנות ה-40. היא שיחקה בעיקר בתור ניצבת והקריירה שלה דשדשה, אך למרות זאת ניהלה אורח חיים נוצץ למדי ובילתה במסיבות פרועות. ב-7 באוקטובר 1949 היא קבעה להיפגש עם בעלה לשעבר כדי לקבוע דמי מזונות לבתם המשותפת. האדם האחרון שראה אותה היה מוכר בחנות, שסיפר כי צפה בה ברחוב ונראה היה שהיא מחכה למישהו. היא לא נראתה שוב לעולם.
יומיים לאחר ההיעלמות, התיק שלה נמצא בשיח בכניסה לפארק. בתוך התיק נמצא פתק מוזר בו היה כתוב: "קירק, אני לא יכולה לחכות יותר. הולכת לד"ר סקוט. זו הדרך הטובה ביותר בזמן שאמא לא פה..." הפתק הסתיים בפסיק, כאילו שהיא לא הספיקה לסיים את כתיבתו. החוקרים החלו לנסות לברר מיהו "קירק" או "ד"ר סקוט". הם ראיינו כל רופא בשם הזה בלוס אנג'לס, אבל אף אחד מהם לא זיהה את האישה. מאוחר יותר השוטרים גילו שספנגלר עבדה לאחרונה בסרט בהשתתפות קירק דאגלס. האם הוא הקירק המוזכר בפתק? דאגלס הכחיש כל מעורבות וטען כי הוא בקושי הכיר אותה.
חברותיה של ספנגלר סיפרו למשטרה כי היא הייתה בהריון בחודש שלישי וכי רצתה לעשות הפלה, שבאותם ימים הייתה לא חוקית. הן סיפרו שהיא מצאה סטודנט לרפואה שעושה הפלות בלתי חוקיות בתשלום. כדי להפוך את הסיפור למסתורי עוד יותר, מאפיונר מקומי שהיה מכר שלה נעלם יומיים אחריה, מה שהוביל את המשטרה לחשוב שמדובר בחיסולים של המאפייה או שהמאפיונר רצח אותה כדי שלא תגלה משהו, ונעלם. כשנה מאוחר יותר פקיד מלון בטקסס טען כי ראה מישהי שדומה לספנגלר, אך המשטרה לא הצליחה להשיג זיהוי וודאי.
אז האם ספנגלר נרצחה על ידי המאפייה? או שמא עברה הפלה שהסתבכה? ואיך קירק דאגלס היה קשור להיעלמותה? כל השאלות האלה נותרו פתוחות. ספנגלר עדיין מופיעה ברשימת האנשים הנעדרים של ארה"ב והתיק הקשור להיעלמותה לא נסגר מעולם.
איפה נמצא המרגל שהפך למעצב אופנה?
בזמן מלחמת העולם השנייה, ג'ים תומפסון היה סוכן של השלוחה הבינלאומית של ה-CIA. לאחר שהמלחמה נגמרה, תומפסון החליט לעבור לתאילנד ולפצוח בקריירה די מוזרה יחסית למרגל לשעבר: מעצב אופנה. תומפסון עורר את תעשיית המשי הכושלת של תאילנד, והפך את המשי התאילנדי לאחד המבוקשים בעולם. הוא הפך לדמות משמעותית בכלכלה של תאילנד, ונחשב עד היום לדמות ציבורית מוערכת שם. אם ביקרתם בתאילנד, בטח נתקלתם בשמו ובחנויות שלו. ביתו הענק והיוקרתי אף הפך לאתר מורשת לאומי ולמוזיאון וניתן לבקר בו.
ב-26 במרץ 1967 תומפסון נפש עם חברים באי פנאנג שבמלזיה, ולקראת הצהריים יצא להליכה. לאחר כמה שעות, כשלא חזר, חבריו החלו לדאוג. הם הניחו שלא תכנן לצאת להליכה ארוכה כי לא לקח עימו את הסיגריות שלו למרות שהיה ידוע כמעשן כבד. חבריו הזעיקו את המשטרה והחל לעלות חשש שתומפסון קיבל שבץ או התקף לב באמצע הג'ונגל. משלחת של 30 סיירים מומחים שמכירים את האזור יצאה לסריקות, אבל הם לא הצליחו למצוא שום סימן לתומפסון. השמועה התפשטה ש"מלך המשי" נעלם, ולמחרת משלחת החיפוש הגדולה ביותר בתולדות מלזיה יצאה לדרך, מצוידת בפצצות תאורה ונשק, אך גם הם לא מצאו את תומפסון. המשטרה החלה לחשוד שמישהו חטף את תומפסון העשיר על מנת לסחוט כסף, אך לא הגיעה שום דרישת כופר. האם עבודתו הקודמת כמרגל הייתה קשורה להיעלמותו? או שמא מדובר בניסיון חטיפה שהשתבש?
כיצד נעלם צוות שלם של ספינה?
באוקטובר 1955 ספינת סחר בשם "MV Joyita" יצא לשיט בן יומיים לאיי טוקלאו שבאוקיינוס השקט, שעל סיפונה 25 אנשי צוות ומטען של עצי הסקה וחביות שמן. ארבעה ימים לאחר מכן, נמל היעד שלח הודעה שהספינה מעולם לא הגיע ליעדה ולא נשמע אות מצוקה ממנה. אנשי הנמל ביקשו מספינות באזור לחפש שרידים של הספינה.
כחודש מאוחר יותר הספינה נמצא סמוך לסמואה כשהיא שקועה חלקית. אנשי הצוות לא היו על הסיפון. בנוסף לכך, כל ציוד הניווט לא נמצא, וכל סירות ההצלה והאוכל נעלמו יחד עם אנשי הצוות. הרדיו נמצא שלם ומכוון לתדר חירום, אך חקירה העלתה שמישהו התעסק בחוטים, מה שגרם לכך שהטווח של התדר היה רק קילומטר אחד מהסירה.
התיאוריה הכי הגיונית היא שהספינה נפגעה והחלה לשקוע, הצוות לא הצליח להשיג עזרה בגלל הרדיו התקול והם החליטו לעלות על סירות ההצלה ולברוח. זה אכן נשמע הגיוני, אבל למרות שהסירה הייתה קצת שקועה, מומחים טענו כי היה לה רק חור קטן בקרקעית ועדיין היה ניתן לשוט איתה עד לנמל בבטחה. העובדה שהספינה המשיכה לצוף במשך חודש ולא שקעה היא ההוכחה לעובדה שלא הייתה סכנת חיים לצוות, ושאין סיכוי שהם היו שוקעים לפני שהיו מגיעים ליעדם.
הסיפור הופך למוזר עוד יותר כשמגלים מה עוד נמצא על הסיפון: המשטרה גילתה שכל החלונות היו מנופצים והמנוע המרכזי היה מכוסה במזרנים בלי שום סיבה נראית לעין. והדבר הקריפי מכולם: אחד מאנשי מהצוות היה רופא. התיק שלו נמצא בסיפון המרכזי כשסחבות מלאות דם לצידו וחלק מהכלים המשמשים לניתוחי חירום חסרים. התיאוריות החלו להשתולל. הסברות נעו בין שוד של פיראטים, מרד של הצוות שהסתבך ואפילו תיאוריות על חייזרים שחטפו את הצוות בלב ים. רק לנו זה מזכיר את "אבודים"?
"נופלות על הרגליים": בקרוב בקשת, ערוץ 2