חלק מהאנשים בעולם בטוחים שהסיפורים המתוארים בתנ"ך נועדו לשם מוסר ההשכל, ואחרים בטוחים שמדובר בהיסטוריה אמתית של העם היהודי והעולם כולו. לא משנה לאיזו קבוצה מהשניים אתם שייכים - כולם מכירים את הסיפורים המפורסמים ואת החפצים המיוחדים שתוארו בהם, שמרתקים חוקרים רבים וגם את הציבור הרחב עד היום. חפירות רבות שנערכו בישראל, בפלסטין, בירדן, במצרים ובמדינות אחרות במזרח התיכון, נועדו לסייע לחוקרים להבין טוב יותר את הסיפורים שנכתבו בספר העתיק בעולם ולחפש תמיכה היסטורית בפרטים המתוארים שם. ארכיאולוגים רואים בחלקים מסוימים של התנ"ך תיעוד היסטורי רופף, בו אין שום דרך לאמת (בלי למצוא חפצים בפועל) מה נכון ומה בדיוני.
בעוד שממצאים תנ"כיים מדהימים רבים התגלו, כמו למשל מגילת מדבר יהודה, מספר לא מבוטל של חפצים כנראה לעולם לא יימצא. הנה מבט על 7 יצירות מקראיות מפורסמות שעדיין לא נמצאו - אבל שאנשים רבים בעולם רוצים להניח עליהם את הידיים:
1. ארון הברית
על פי התנ"ך, אלוהים ציווה על משה לומר לבני ישראל לבנות את ארון הברית ולאחסן בתוכו לוחות עליהם כתובים עשרת הדברות. הארון היה עשוי עץ שיטה, מכוסה זהב.
בתקופת שלטונו של שלמה המלך (לפני כ-3000 שנה), הוקם המקדש הראשון במקום הקדוש ביותר ביהדות, ירושלים. ארון הברית נשמר בתוך המקדש עד לכיבוש העיר על ידי הבבלים בשנת 587 לפנה"ס. אלה הרסו את מרבית העיר, כולל את בית המקדש. לא ברור מה עלה בגורל הארון לאחר הכיבוש. יש שמספרים שהארון הוסתר לפני הגעת הבבלים למקדש, ואגדה אחת מספרת כי הארון לא יתגלה עד בוא המשיח, בנו של דוד.
אגדה נוספת מציעה כי הארון נלקח לאתיופיה, שם הוא נמצא כעת בתוך כנסיית גברתנו מרים ציון.
המלומד אדוארד אולנדורף טען כי הצליח לראות את ארון הברית במהלך מלחמת העולם השנייה וכי הוא סבור שזה אינו הארון המקורי. לא משנה מה קרה לארון המקורי, לא סביר שהוא יתגלה מחדש, אבל הוא אחד החפצים הקדושים הכי ידועים שאנשים היו נותנים את חייהם בשביל לדעת לפחות איפה הוא מוחזק.
2. תיבת נוח
למי מכם שדילג על כיתה א' - לפי הסיפור שסופר בספר התנ"ך, אלוהים הציף את כל העולם בגלל שבני האדם נעשו רשעים מידי. לפני שזה קרה, אלוהים בחר אדם שהוא מאמין בצדקתו, נוח, ופקד עליו לבנות ארון גדול עשוי עץ ברושים ולשכן בו את אשתו וילדיו, ביחד עם זוגות משני המינים של כל יצור חי. כך, לפי הסיפור, יתאפשר אכלוס מחדש של העולם לאחר המבול.
לאחר שנבנה הארון ומגוון היצורים היו בתוכו - לפי הסיפור - הוצף כדור הארץ למשך 150 יום והמבול הרג את כל החיים על האדמה. ולכשנסוגו מי השיטפונות, נחה התיבה על הרי אררט. בעוד שהר אררט נמצא במזרח טורקיה, באזור הצטלבות הגבולות של טורקיה ארמניה ואיראן, לא ברור אם אלה הם הרי אררט המוזכרים בתנ"ך.
מאות שנים חיפשו חוקרים את תיבת נוח, אך מעולם לא מצאו אותה, אם כי ישנם חוקרים שחושבים שהם בכיוון הנכון ואף מבצעים לא מעט בדיקות ומחקרים עבור זה. לעומתם, ישנם גם חוקרים המתייחסים לסיפור זה כאל סיפור מיתולוגי ואינם מאמינים כי תיבת נוח אכן הייתה קיימת בכלל.
3. הגביע הקדוש
הגביע הקדוש, המכונה באנגלית The Holy Chalice, הוא הגביע בו השתמש כביכול ישו בסעודה האחרונה שהייתה לו יחד עם תלמידיו לפני שנצלב. על פי הברית החדשה, הוא לקח את הגביע, וכאשר הוא אמר תודה, נתן אותה לתלמידיו ואמר 'שתו ממנה, כולכם, זהו הדם שלי מהברית, אשר נשפך עבור רבים למחילה על חטאים' (מתוך הבשורה על פי מתי 26:27-28).
לא ברור מה עלה בגורל הגביע לאחר הסעודה האחרונה, למעשה יש חוקרים שמטילים ספק בעצם קיום הסעודה האחרונה. בספרות ימי הביניים, המלך ארתור ואביריו יצאו למסע כדי לחפש את הגביע הקדוש, אשר בסיפוריו של ארתור מקנים לו תכונות קסומות. עוד אגדה מימי הביניים מציעה כי יוסף הרמתי, אשר לקח אחריות על קבורתו של ישו, נסע לבריטניה והביא עמו את הגביע הקדוש.
בעוד אגדות אלה הפכו פופולריות ומרתקות, חוקרים רבים מתייחסים לסיפורים אלה כאל בדיוניים. חוקרים לא יכולים להיות בטוחים אפילו אם אכן התרחשה הסעודה האחרונה כפי שמסופר ואם הגביע הקדוש היה קיים אי פעם. כך או כך, עבור נוצרים מאמינים מדובר באחד מהחפצים הקדושים ביותר שרבים היו רוצים להניח עליו את ידם. לא סתם השתרש הביטוי "הגביע הקדוש" כדי לתאר דברים בלתי מושגים שכולם רוצים.
4. חתיכה מהצלב
מסביב לעולם, יש מאות חתיכות של עץ שאנשים טוענים כי הן הגיעו מהצלב המקורי בו ישו נצלב. דוגמה אחת נמצאה בשנת 2013 בחפירה ארכיאולוגית בטורקיה.
שרידים של ישו, במיוחד חלקים מהצלב, היו פופולריים במיוחד בימי הביניים. התיאולוג ג'ון קלווין (1509-1564) אמר שאם נאסוף את כל החלקים שנטען שהגיעו מהצלב המקורי, נוכל למלא מטען של ספינה שלמה.
חתיכות צלב כאלה עדיין פופולריות היום. בשנת 2017, עיתון Live Science דיווח על עסק שמכר שרידים (כולל עצם של מניקולאוס הקדוש לכאורה) ב- eBay. כמה חתיכות מן הצלב נעמדו למכירה בכחמש מאוד דולרים, כפי שנכתב בעיתון דאז.
בשלב זה, אין שום פיסת צלב שנמצאה בידי חוקרים אמתיים, וסביר שלא תמצא אחת אי פעם כיוון שהצלב המקורי היה עשוי מעץ שבמרוץ השנים מתכלה. גם אם פיסת הצלב שרדה את יכולות הזמן, יהיה קשה לחוקרים לזהות אותה.
5. אוצרות מגילת הנחושת
המגילה נמצאה ליד קומראן, והיא אחת ממגילות המדבר היוצאות דופן. היא כתובה על נחושת, ובה מופיעה רשימה מדהימה של מקומות מסתור בהם כמות אוצר עצומה. חוקרים מעריכים כי שלל זה שוקל 65 טון של כסף ו-26 טון של זהב בסך הכול.
תיאור הטקסט של מקומות המחבוא הוא מוגבל וקשה להבנה. לדוגמה, המגילה אומרת כי חלק מהאוצר הוא בבור המים הגדול, אשר בחצר של העמודים הקטנים. קבוצה נוספת נמצאת במערה המזרחית של העמוד עם שתי כניסות - לא בדיוק תיאור שמצמצם את הסביבה היום, אם כי בהחלט ייתכן שבעבר כשדיברו על מדבר היו מעט מקומות שענו לתיאור הזה.
בכל מקרה, בשל חוסר הדיוק הזה חוקרים מתווכחים האם אוצרות אלה היו קיימים אי פעם. יש הסבורים כי האוצרות יכולים להיות אמתיים, וכי יתכן שהוחבאו לפני שירושלים נכבשה על ידי הרומאים בשנת 70, בעוד שחוקרים אחרים סבורים שהאוצרות דמיוניים.
6. מסמך ה-Q
מסמך ה-Q הוא השם שנתנו החוקרים לטקסט היפותטי שייתכן ששימש לכתיבת הבשורה על פי מתי והבשורה על פי לוקס. חוקרים רבים מאמינים כי הבשורה של מארקוס היא הבשורה הנוצרית המוקדמת ביותר, וכי מחברי ספרי הבשורה של מתי ולוקס השתמשו בבשורה של מארקוס ובמסמך ה-Q לכתיבת הבשורה שלהם.
העובדה כי ארכיאולוגים עדיין לא מצאו טקסט המכיל את מסמך ה-Q, מוביל כמה חוקרים להשערה כי המסמך לא היה אלא מסורת שבעל פה ומעולם לא עבר לכתב, או לחלופין שמסמך ה-Q מעולם לא היה קיים.
אם מסמך ה-Q אכן קיים ונכתב, אז כנראה שלא הופץ בצורה רחבה כמו ספרי הבשורה על פי מארקוס, מתי ולוקס, שכן לשלושת האחרונים יש עותקים רבים אשר שרדו מהעת העתיקה בימי הביניים, ולעומתם אף לא טקסט אחד של מסמך ה-Q שרד עד היום. או שמא?
7. תכריך הקבורה של ישו
על פי סיפורי התנ"ך, אדם בשם יוסף הרמתי קבר את ישו לאחר צליבתו. לפי הכתוב, יוסף קנה בד פשתן, עטף את הגופה באריג פשתן, הניח אותה בקבר שנחצב בסלע וגלגל אבן על דלת הקבר.
מן הסתם, יש עניין רב לאנשים מסוימים, ובעיקר הנוצרים כמובן, בלמצוא את תכריכי הקבורה. זה גרם לכך שבמרוץ השנים הופיעו לא מעט זיופים, המפורסם שבהם הוא תכריכי טורינו אשר נוצרו בימי הביניים.
לא ברור מה עלה בגורלם של תכריכי הקבורה המקוריים. לפי הבשורה על פי לוקאס, אחרי שישו נקבר, נכנס השליח פטרוס הקדוש לקברו, וכשהתכופף ראה את רצועות הפשתן מונחות לבדן והוא הלך משם, תוהה לעצמו מה קרה (לוקאס 24:12). גם במקרה זה, לא סביר שאי פעם יימצאו תכריכי הקבורה המקוריים של ישו.