זה היה ליל חורף נטול ירח והגשם ניתך בקווים אופקיים מעוצמת הרוח. תושבי הכפר קוֹרסיֶיה-סיר-וֶוֶה לחוף אגם ז'נבה בשווייץ כבר נמו את שנתם, ולא ידעו שפשע מקאברי עומד להתבצע בכפרם. ליל 1 במארס 1978 יהיה לילה של שוד קברים, הונאה וכופר.
שני פושעים לבושי שחורים מיהרו אל בית הקברות הקטן שבכפר. אחד מהם, רומן וַרדַס, היה עבריין זעיר בן עשרים וארבע מפולין. האחר, גַנצ'וֹ גאנֶב בן שלושים ושמונה, היה מבולגריה. שניהם יחד זממו מזימה וקיוו לגרוף הון תועפות.
שני הגברים הלכו וכשלו בחשכה בין ארבע מאות הקברים. רוב הקברים סומנו בצלבי עץ פשוטים, אבל אחד מהם היה מפואר הרבה יותר. זה היה קבר מגולף באבן לבנה שעליה נחקקו המילים: "צ'רלס צ'פלין 1977-1889". הקומיקאי המפורסם בעולם, שהייתה לו אחוזה בכפר, נפטר רק חודשיים קודם לכן, בחג המולד.
הגשם הוסיף להצליף בעוז כששלפו ורדס וגאנב מכוש והחלו חופרים סביב הקבר. העפר עדיין לא היה מהודק, אף שהיה רטוב וכבד מן הגשם. כמעט שעתיים נדרשו להם עד שהגיעו אל מטרתם.
קצת אחרי חצות הצליחו השניים להוציא את ארונו של צ'רלי צ'פלין ממקום מנוחתו. הם נשאו אותו על פני חצר הכנסייה והניחו אותו בתא המטען של המכונית המשפחתית שלהם. אחר כך נסעו לשדה תירס אחד בקצהו המזרחי של אגם ז'נבה, חפרו קבר לא עמוק ושבו וקברו את הארון. זה היה מחבוא מושלם.
תושבי הכפר קורסייה-סיר-ווה הבחינו שמשהו חסר כבר בשעה מוקדמת בבוקר שלמחרת. תלולית של עפר טרי וקבר ריק היו עדות לפשע הנורא שנעשה.
"הקבר ריק. הארון נעלם," אמר קצין משטרה לעיתונאים שהחלו נוהרים אל הכפר.
באחוזתו של צ'פלין סיפר אחד מעובדי הבית: "ליידי צ'פלין המומה. כולנו המומים. אפשר רק לתהות למה, למה זה קרה לאיש שנתן לעולם הרבה כל כך?"
באמת למה? הפשע היה תעלומה גמורה. איש לא הודה במעשה, ובעשרת השבועות הבאים לא התגלו אלא רמזים מעטים ביותר.
משטרת שווייץ פתחה בחקירה נרחבת ואף ביקשה את עזרת האינטרפול. אבל המאמצים לא נשאו פרי.
בהיעדר ממצאים התחילו לצוץ השערות מהשערות שונות. היו שאמרו שמעריצים קנאים גנבו את הגופה. אחרים טענו שכבר לפני זמן רב הביע צ'פלין את רצונו להיקבר באנגליה.
השערה שלישית הייתה שצ'פלין היה בעצם יהודי. עיתון הוליוודי אחד פרסם את הסיפור הזה וטען שגופתו של צ'פלין הוצאה מקברה משום שנטמנה בבית קברות של גויים.
הסיבה האמיתית לפשע התבררה רק במאי 1978, עשרה שבועות אחרי גנבת הגופה. משפחת צ'פלין החלה לקבל הודעות טלפון מוזרות שדרשו דמי כופר. הסחטנים טענו שהם שגנבו את הגופה, ולא יחזירו אותה אלא בתמורה ל-600,000 דולר.
שני הפושעים, ורדס וגאנב, נשמעו תוקפניים ביותר בטלפון. רב-המשרתים של משפחת צ'פלין, ג'וליאנו קאנֶזֶה, ענה על כמה מן השיחות ונבהל מאיומיהם של הסחטנים.
גם ג'רלדין צ'פלין, בתו השחקנית של הקומיקאי, קיבלה כמה שיחות והייתה מזועזעת - ורדס איים לירות באחיה ובאחותה הצעירים אם לא ייענו תביעותיו.
המשפחה סירבה בעקביות לשאת ולתת עם החוטפים ובכך דחקה אותם לפינה. הם הורידו את סכום הכופר ל-250,000 דולר.
המשטרה התקינה האזנה על קו הטלפון של המשפחה כאשר התגלה הקבר הריק. כשהודיעו גנבי הגופה שהם עתידים לטלפן ולמסור את דרישתם הסופית בשעה 9:30 בבוקר מסוים, החליטה המשטרה להטיל פיקוח על כל מאתיים מכשירי הטלפון הציבוריים באזור לוזאן.
פעולת המשטרה סיכלה את מזימתם של הפושעים. ורדס נתפס באותו בוקר, כשטלפן למסור את דרישתו. גאנב נאסר זמן קצר לאחר מכן.
המכשול הגדול האחרון שעמד לפני המשטרה היה למצוא את גופתו של צ'פלין. שני שודדי הקברים שכחו היכן קברו והחביאו אותה, ונדרש זמן מה כדי לאתר את המקום המדויק. אבל כעבור חודשיים וחצי של מתח שוב היה צ'רלי צ'פלין בידיים בטוחות.
ורדס וגאנב הואשמו בהפרת שלוותו של המת ובניסיון לסחוט דמי כופר. ורדס נידון לארבע שנים וחצי של עבודת פרך. על גאנב, שותפו הלא-מיומן, הוטלו שמונה-עשר חודשי מאסר על תנאי.
צ'רלי צ'פלין הוחזר אל בית הקברות הקטן של הכפר ונקבר בשנית, והפעם אכן יהיה זה מקום מנוחתו האחרון. הקבר נחתם בלוח עבה של בטון.
פרק מתוך הספר "הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה" מאת ג'יילס מילטון, הוצאת "כתר"
לרכישת הספר לחצו כאן