המתת החסד היא תופעה שנויה במחלוקת. מצד אחד, רבים מגדירים אותה כפעולה הכרחית על מנת לעצור את הסבל של מטופל שאפסו סיכויו לחיות. מצד שני, ישנם אלו שמרגישים שנטילת חיים של בן אדם היא פעולה שאיננה בסמכותו של איש – ללא קשר לנסיבות. מדובר בנושא רגיש ביותר אשר עומד במרכז דיונים רבים בימינו – וזה לא במקרה.

לאורך ההיסטוריה האנושית התרחשו לא מעט מקרים של המתות חסד בהקשרים מפוקפקים, חלקן אפילו הוגדרו כרצח של ממש. רק לאחרונה, משטרת גרמניה חידשה חקירה בה מעורב נילס הוגל, אח בבי"ח החשוד שגרם למותם של יותר מ-80 מטופלים – והוא כמובן לא הראשון מקהילת הרפואה שסרח ופשע.

אלו הם כמה מהמקרים המפורסמים בעולם בהם אנשים ממקצועות הבריאות והרפואה עשו את הצעד הבלתי נתפס ממטפל לרוצח סדרתי של ממש:

6. מלאכיות המוות הוינאיות

בתחילת שנות ה-90, וולטרוד וגנר, איירין ליידולף, מריה גרובר וסטפניה מאייר זעזעו את מדינת אוסטריה לאחר שהתגלה כי לאורך תקופה של כמעט עשור, ארבע האחיות ביצעו שורה של המתות חסד בביה"ח ליינז שבעיר וינה. הן התחילו את מסע ההרג שלהן בשנת 83', כאשר נהגו להמית מטופלים מבוגרים שסובלים ממחלות סופניות – אולם עם השנים הנוהג הזה גרם להן להפוך לשיכורות מכוח.

ברגע שהן הבינו שאף אחד לא חוקר את נסיבות המוות של המטופלים, הן התחילו להמית מטופלים שסבלו ממחלות מורכבות ואפילו מטופלים שהן לא הסתדרו איתם. בשנת 91', הן נתפסו והודו ב-48 רציחות בתוך ביה"ח, אך הרשויות סבורות שהן רצחו למעלה מ-200 מטופלים. אגב, כולן השתחררו מבתי הסוהר ומנהלות חיים נורמטיביים תחת זהויות אחרות.

5. צ'ארלס קולן

רשויות ניו ג'רזי ופנסילבניה הרשיעו את האח צ'ארלס קולן ברציחתם של כ-29  קשישים במספר בתי אבות ובתי חולים בהם עבד לאורך תקופה של כ-16 שנים (13 מהם בתקופה של פחות משנה). לעומת זאת, קולן עצמו מודה כי מניין הקורבנות שלו קרוב ל-40 ואם לא היו עוצרים אותו הוא היה הורג אפילו יותר. האח נהג לעבוד בעיקר במשמרות לילה והיה מזריק לקורבנותיו חומר שנקרא דיגוקסין, שגורם להפסקת פעולת הלב ולרוב לא משאיר סימנים בנתיחה שלאחר המוות.

לטענתו, הרציחות שלו נבעו מרחמים כלפי המטופלים. לאורך החקירה שלו, קולן שיתף פעולה עם הרשויות, מה שעזר להפחית את עונשו וככל הנראה להתחמק מעונש מוות. הוא נשפט ל-11 מאסרי עולם, או 397 שנים בבית סוהר – ללא אפשרות לחנינה.

4. ג'וסף דיווי אקין

בשנת 1991, ג'וסף דיווי אקין עבר מביה"ח נורת' פולטון באטלנטה לביה"ח קופר גרין שבמדינת אלבמה. לאורך עבודתו בביה"ח, שותפיו לעבודה שמו לב לריבוי מקרי חירום שמתרחשים בזמן שהוא נמצא במשמרת. מאוחר יותר, לאחר התערבות משטרתית, התגלה כי אקין נוהג לדרדר את מצבם של המטופלים בשביל לעורר עניין במשמרת.

אקין נשפט בגין מעורבותו במוות של רוברט ג'. פרייס, בן 32 שהיה מרותק לכיסא גלגלים. חקירת נסיבות מותו גילתה שהמטופל נפטר תחת השגחתו של אקין כתוצאה ממנת יתר של לידוקאין – תרופה המשמשת בעיקר להרדמה מקומית ולעיתים בשביל להסדיר את הדופק. הוא הורשע ברציחתו של פרייס, אך הרשויות סבורות שהוא מעורב בעוד 16 מקרים של מוות.

A post shared by Владимир Скворцов (@starling_photo) on

3. בנג'מין ג'ין

בתקופה של חודשיים שבהם ג'ין עבד בביה"ח הבריטי הורטון ג'נרל היה ריבוי מקרים של מטופלים שסובלים מקשיי נשימה. גורמים בהנהלה החלו לחשוד באח לאחר שהתגלה כי כל המקרים התרחשו במשמרת שלו. מאוחר יותר, הגיעו גם אינספור עדויות מעובדים אחרים שמתארות את ההתרגשות של ג'ין בכל פעם שהוא לוקח חלק בפעולות החייאה.

הוא נעצר על ידי המשטרה כאשר נמצאה בחזקתו כמות גדולה של משככי כאבים, בהם הוא השתמש כדי להמית את המטופלים שלו. האח נמצא אשם בביהמ"ש בגרימת מוות של שני אנשים ובעוד 15 ניסיונות הריגה של מטופלים אחרים – נגזרו עליו 17 מאסרי עולם.

A post shared by Tarun Chaudhary (@____tarun) on

2. ג'נין אן ג'ונס

בזמן שברוב מקרי הרצח הידועים שבוצעו על ידי אנשי סגל רפואי התרחשו באוכלוסיות של קשישים וחולים סופניים, המקרה של ג'נין אן ג'ונס הוא יוצא דופן וחולני במיוחד. בתקופת עבודתה כאחות במחלקת ילדים בביה"ח בקסר שבסן אנטוניו, אינספור תינוקות נפטרו במחלקה מסיבות שלא קשורות לסיבת האשפוז שלהם – לדוגמא, אחד המטופלים אושפז בגלל כוויות ונפטר כתוצאה מבעיות נשימה.

אחת האחיות החליטה לחקור לעומק את הנושא וגילתה שכל המקרים התרחשו בזמן המשמרות של ג'ונס. בשנת 81', האחות הורשעה ברצח של תינוק אחד, למרות שהיא החשודה העיקרית במותם של לפחות 46 ילדים אחרים. נגזר עליה עונש של 99 שנים בכלא ועוד 60 שנים על מעורבותה בנסיון הריגה של מטופל ששרד. אף על פי כן, היא צפויה להשתחרר השנה כתוצאה מהתנהגות טובה.

1. אפרן סלדיבר

בשנות ה-90 המאוחרות, אפרן סלדיבר היה במרכזה של סערה תקשורתית בעקבות המשפט שלו בגין רצח של 6 אנשים ונסיון רצח אחד במרכז הרפואי גלנדייל בלוס אנג'לס. שיטותיו נעו בין חוסר במתן טיפול במכוון או מנת יתר בהזרקה. סלדיבר, שעבד בתור אח במחלקת המונשמים של ביה"ח, הודה בכל המקרים המיוחסים לו והצליח לחמוק מעונש מוות – זאת למרות הודאה שלו בעוד 200 רציחות לפחות.

לאחר מאסרו, שותפיו לעבודה נחקרו לגבי חוסר דיווח, למרות חשדותיהם או ידיעתם. אחת מהן הודתה שזיהתה בארונית שלו סמי הרדמה ואחרת סיפרה שהוא הודה בפניה כי נתן במתכוון תרופות לאישה שלא הזדקקה להן.

(מקור)