האירוניה של ואנס חמקה מהורים זועמים רבים, שחשבו שהיא אמא שמתגאה בפירסינג המטריד של התינוקת שלה, וכך התחיל מבול של הודעות שנאה ואיומים להתערבות שירותי הגנת הילד. זו הייתה הדרך של ואנס להוכיח את הנקודה שלה ולגרום להורים רבים לדון בנושא, היא מספרת "תגובות הזעם וההלם של הורים כשהם רואים שמישהו מטיל מום בתינוקת היפהפייה הזו, זה משהו שאני רוצה שהם יזכרו".
ואנס, בת ה-35, היא עקרת בית ואמא במשרה מלאה מאוהיו והיא ידעה שתמונה קיצונית כזו תגרום לזעזוע אצל הורים רבים, לכן אחרי שהעלתה אותה, שיתפה אותה בקבוצות הורים שונים בפייסבוק. ייתכן והיא לא ציפתה לכמות הזעם שהופנה כלפיה, כאשר שמה הושמץ והיא כונתה "אמא רעה" וגרוע מכך "אני לא מאמינה כמה אנשים פספסו את הנקודה ולא הבינו שמדובר בסאטירה, למרות שאפילו תייגתי את המילה #סרקזם", כתבה ואנס בעמוד הפייסבוק שלה "ועדיין אנשים איימו למצוא אותי ולהכות אותי עד מוות, לקרוא לשירותי הגנה לילד ולקחת ממני את ילדיי". באוהיו, ארה"ב, החוק מרשה לילדים שגילם מתחת ל-18 לעשות פירסינג או קעקועים אם יש להם אישור של הורה או אפוטרופוס. לכן, חלק מההורים שכן הבינו את התנגדותה לפירסינג הביעו את חוסר הסכמתם, אחת מהן כתבה "כשאני הייתי תינוקת עשו לי חורים באוזניים וגדלתי בסדר גמור. יש לי בת ואני אחורר לה את האוזניים גם כן."
גם בארה"ב הורים רבים בוחרים למול את ילדיהם בגלל שיקולי היגיינה, בריאות ודת. חלק מההורים שפנו לוואנס הביעו תמיכה, חלק אמרו שהרגישו שלא הייתה להם ברירה אם לעשות מילה לבנם או לא, ואחרים הדגישו שמדובר בהחלטה הגיינית. ואנס מאשימה בכך גם את המוסד הרפואי שמעודד הורים לעשות ברית מילה לילדיהם. ואנס לא תמיד התנגדה נחרצות למילת תינוקות, היא גדלה במשפחה בה כולם היו נשים ולא ידעה הרבה על מילה עד שהרתה בסוף שנות ה-90, למרות שנולדו לה תאומות בנות, התחקיר שעשתה לקראת הלידה, שינה אותה "הרגשתי שבחברה עכשווית מתורבתת אין בכלל מקום לאפשרות של להטיל מום באיברי המין של תינוקות. אין סיבה מספיק משכנעת למנוע מבנים את הזכות לעשות עם האיברים שלהם מה שירצו כשיגדלו." ואנס טוענת כי לאף אחד אין את הזכות לשנות או להשחית את הגוף האנושי מסיבות אסתטיות, אפילו לא להורים. "תינוקות לעולם לא היו מסכימים שיכאיבו להם או ישחיתו את גופם רק בגלל שמשהו נראה חמוד, זו לא סיבה מספיק טובה."
(מקור)