אנחנו אוהבים להתלונן. על הממשלה, על העבודה, על ביטוח לאומי, על התור בדואר וכל דבר קטן אחר שמציק לנו - עד שנתקלים בסיפור כמו של ארתור בורמן האמריקני שמכניס קצת (הרבה) פרופורציה לחיים. בורמן שירת כצנחן במלחמת המפרץ הראשונה בתחילת שנות ה-90 וסבל מכאבי גב וברכיים שהובילו את רופאיו לקבוע כי הוא לעולם לא ישוב ללכת בכוחות עצמו. אף פעם.
הוא רותק לקביים ולכיסא גלגלים, ובמשך שנים העלה במשקל ובריאותו הדרדרה. הוא הפסיק להאמין בעצמו ונעלם בתוך הצמיג הענק שתפח לו סביב המתניים. עד שיום אחד בורמן נתקל במאמר על יוגה והחליט לנסות; מדריכים רבים דחו אותו בשל מצבו הגופני חוץ מאחד - דיימונד דאלאס, שלא הכיר אותו אבל האמין בו וידע שהוא יכול לשנות את חייו.
רוצים עוד הרבה סיפורים מרגשים ומטורפים? תעשו לייק בפייסבוק
דאלאס התרגש מהסיפור שלו ואימן אותו בטלפון, ומפני שבורמן לא היה מסוגל לרוץ או לבצע פעילויות ספורטיביות שגרתיות ההשפעה הייתה מיידית וגדולה הרבה יותר. ארתור נפל פעמים רבות אבל לא ויתר; הוא התחזק במהירות, ירד במשקל, למד לאזן את עצמו מחדש והפך לגמיש כמו שהוא מעולם לא היה.
הוא השיל 45 קילוגרמים ממשקלו תוך חצי שנה של עבודה קשה, חזר לחייך, והכי חשוב - נפטר מהקביים והתחיל לרוץ. אז אם יש משהו שבורמן מלמד אותנו זה לא לוותר אף פעם, אבל בעיקר לא להיתקע למחשבות שלא יובילו אותנו לשום מקום. כך החזיר בורמן לעצמו את השליטה בחייו: