לרוב החוקים יש מטרה ברורה והיא לקדם ולשמר את ההתנהגות המקובלת בחברה, תוך כדי מניעה או הענשה של התנהגות פסולה. עם זאת, זה עלול להיות מאתגר להבין חוקים ומנהגים של מדינות אחרות, ולתיירים מומלץ להיזהר שלא לעבור על החוק בשוגג. לרוב, מעט מחשבה עשויה לעזור לתיירים להבין חוקים במדינות שונות. אבל יש כמה חוקים מוזרים שלא משנה כמה מחשבה נשקיע - לא נצליח לצפות אותם מראש או להבין את ההיגיון מאחוריהם. קבלו את 10 החוקים הכי ביזאריים בעולם:
10. בפולין אסור לאהוב את פו הדוב
לילדים יש צורת מחשבה די מרשימה. וזה בהחלט מרשים שמקבלי ההחלטות שוקלים בזהירות כל דמות שנכנסת למגרש המשחקים. בטושין שבפולין נראה שמקבלי ההחלטות לוקחים על עצמם את האחריות הזו קצת יותר מידי ברצינות.
כך הוחלט שפו הדוב, דמות הילדים האהובה, היא דמות דו מינית שאינה הולמת בגלל חוסר הזיהוי המיני שלה. אחד מאותם מקבלי החלטות טען שהבעיה עם פו הדוב היא שאין לו מלתחה שלמה. למעשה הוא חצי ערום, חסר מכנסיים.
במועצת העיר קיימו פגישה שנקבעה בחשאי והודלפה לתקשורת. וזו החלה לצבור תאוצה כאשר מישהו הזכיר שהמחבר של הסיפור היה מעל גיל 60 וחתך את האשכים של פו בסכין גילוח, זאת כנראה בעקבות בעיית הזהות שלו עצמו.
בסופו של יום, החליטה המועצה לשמר את האופי של הילדים הפולנים, שעטופים בלבוש מלא מכף רגל ועד ראש, רק כדי להיות בצד הבטוח. טוב, כולנו יודעים שזה לא הדבר הפסיכי הראשון שקרה בפולין.
9. בבריטניה אסור להחזיק דגים ב"אופן חשוד"
קל להניח שבריטי יוכל להחזיק דג בצורה חופשית בכל דרך שיבחר, אבל מתברר שההנחה הזו לא נכונה.
לפי חוק הסלמון משנת 1986 סעיף 32, אם אדם מחזיק בסלמון ב"צורה חשודה", הוא יהיה נתון לדין וקנס של עד 800 לירות שטרלינג. ולא, לא רק סלמון. החוק חל גם על טרוטה, צלופחים, צמדאים, סמלט, דגים החיים במים מתוקים ועוד.
עד כאן הכל נשמע מאוד ברור – חוץ מחלק אחד קטנטן ושולי: החקיקה לא מגדירה איך בדיוק נראית החזקה של דג ב"צורה חשודה".
זה כמובן רק חוק אחד מתוך שלל חוקים מוזרים בבריטניה, כמו איסור על העפת עפיפון באזורים שבהם זה עלול להטריד את המקומיים, להשתכר בפאב, לצלצל בפעמון ללא "תירוץ חוקי" או שמירה על חזירים מחוץ לבית. מייגן מרקל לא יודעת עדיין למה היא נכנסה.
8. ביפן אסור להיות שמנים
למרות שבמדינה הזו אין בעיית השמנה גדולה, יפן החליטה לנקוט בגישה פרו-אקטיבית כדי לשמור על היתרונות שבשמירה על משקל תקין. נשמע אולי כמו חוק מטופש ומיושן, אבל יפן אסרה על אזרחיה להיות שמנים בשנת 2008.
חוק המטאבו מחייב את כל אזרחי יפן מעל גיל 40 ללכת למדידת היקפים אחת לשנה. כל מי שנחשב לסובל עודף משקל מקבל שלושה חודשים להתחטב. לאחר מכן, יקבל ייעוץ והדרכה תזונתית למשך שישה חודשים נוספים בהתאם לצורך.
מעסיקים חייבם להבטיח כי העובדים שלהם משתתפים בתכנית התזונתית או שהם מסתכנים בקנסות של עד 19 מיליון דולר. עד כה, החוק הצליח להוריד 3.5% מהסובלים מהשמנת יתר, נתון די מרשים במדינה שנקודת המוצא שלה לא הייתה גבוהה כל כך בהיבט הזה. בקיצור, כשמאיימים בכסף זה תמיד עובד.
7. בגרמניה אסור לתת לילד שם מצחיק
כמו רוב הממשלות, הגרמנים נחושים להבטיח שהילדים לא יספגו עלבונות בבתי הספר. באופן מדויק יותר, הם לא רוצים שילדיהם יהיו מוקנטים בגלל שמותיהם. כן שמותיהם. כל נושא אחר ללעג מתקבל - גובה, משקל, משקפיים, תספורת מצחיקה. רק אל תצחקו על השם.
לכן, ממשלת גרמניה מאפשרת לרשום על תעודת הלידה רק שמות מאושרים בחוק. אז נולד לכם ילד או ילדה? מזל טוב! תבחרו לו שם שנמצא ברשימת השמות שאושרו על ידי הממשלה, או תואם את הכללים הקבועים בחוק. כדי להכניס שם לרשימת השמות המאושרים הוא צריך לעמוד בכמה קריטריונים: אסור להשאיר שום פתח ללעג או התעללות בילד, חייבים לבחור בשם מוכר וגם השם חייב להעיד על מינו של התינוק באופן ברור. טוב, אתם יודעים דבר או שניים על גרמנים שאוהבים לתת לאחרים לשאת סימנים שיעידו על זהות באופן ברור, לא?
באופן כללי, נראה כי הממשלה הגרמנית רוצה שהורים ישתמשו בשמות מיושנים וטובים. ולשאלה המתבקשת - השם 'אדולף' לא נאסר לשימוש, אבל הוא בהחלט פחות נפוץ היום.
6. בצרפת גברים חייבים ללבוש בגד ים צמוד
בבריכות שחייה ציבוריות בצרפת גברים מתבקשים ללבוש בגדי ים צמודים מאוד בלבד (speedo please!). אם תנסו לקפוץ לתוך הבריכה במכנסיים קצרים המציל יוציא אתכם מהמים מהר מאוד.
הסיבה לחוק היא היגיינה. אף על פי שבגדי הים ההדוקים לא תמיד מחמיאים, סביר להניח שהם לא נלבשים מחוץ לבריכה. לעומת המכנסיים הקצרים שעלולים להילבש גם בחיי היום יום ולא רק בבריכה.
החוק קיים מאז 1903. אמנם הנושא נבדק בפרלמנט הצרפתי מספר פעמים מאז, אך טרם בוטל ועדין נאכף בקפידה.
אז מה קורה אם הגעתם עם בגד ים שלא עומד בקוד הלבוש שמחייב החוק? אין בעיה. ברוב הבריכות הציבוריות יש מכונות אוטומטיות שמוכרות בגדי ים מינימליים בכל צבע שרק תרצו. ואיך פוליטיקאי הצליח לשכנע את כולם שחייבים לחייב את כל התושבים והותושבות ללבוש בגדי ים שמסתירים כמה שפחות - נשגב מבינתינו.
5. באיטליה אסור לבנות ארמונות בחול
באיטליה יש איסורים מוזרים רבים. למשל, במקומות מסוימים יש איסור על לבישת חצאיות מיני או ג'ינס חתוך וגם לבישת חולצות שחושפות יותר מידי, ניבול פה, שכיבה על ספסלי הפארק, טיפוס על עצים, תליית מגבות רטובות לייבוש מחוץ לחלון, לאכול ברחובות רומא, לנשק מישהו בתוך מכונית וללכת לסיבוב עם הכלב עם רצועה שהיא לא קצרה. גם בגזרת החוף יש לא מעט איסורים כמו איסור ללבוש את בגדי הים לאחר עזיבת החוף.
אבל אולי אחד החוקים היותר מוזרים באיטליה נמצא במקום קטן ליד ונציה, שם אסור לבנות ארמונות חול על החוף. מדוע? בנייה בחול גורמת לחסימה של החוף. אפילו לא ארמון חול אחד, על החוף הגדול. ככה זה כשבטיחות קודמת להכל.
4. בסין אסור לחזור בגלגול נשמות ללא אישור
בשנת 2007, הממשלה הסינית אסרה על בודהיסטים להתגלגל ללא אישור מראש בכתב על כך שזה צעד חשוב למיסוד ניהול של גלגול נשמות.
החוק יאפשר לסינים לומר בגלגול הבא של הבודהא החי החשוב ביותר שהדלאי לאמה הנוכחי מת. על פי המסורת, המנהיג הבודהיסטי, אשר נמצא בשנות השמונים לחייו, ייוולד מחדש כדי לעזור לאנושות.
הממשלה הסינית נחושה להשתתף בתהליך בחירת הדלאי לאמה הבא ואף בדרך בה בכוונתו לסייע לאנושות. הדבר הזה חשוב במיוחד לרשויות הסיניות משום שהקדושה שלו (טנזין גיאטסו) שהיה מנהיגם הפוליטי של העם הטיבטי במאבק לשחרור חבל טיבט. מצידו של הדלאי לאמה נמסר כי הוא מסרב להתגלגל בטיבט כל עוד טיבט תישאר תחת שליטה סינית. עם זאת, אין שום דבר שימנע ממנו להתגלגל בכל מקום אחר בעולם. למעשה, הוא יכול לבחור להתגלגל רחוק מטיבט. או אולי רק מעבר לגבול. אנחנו בעד אוסטרליה, אם כבר להגיע בחינם למקום אחר בעולם.
3. בקמבודיה אסור להחזיק באקדח מים
אקדחי מים נתפסים לרוב כמשחק לא מזיק, סתם עוד משחק ילדים לימי הקיץ. עם זאת, אם אתם רוצים להשתמש במשחק בקמבודיה אתם צפויים להסתבך. המושל של פנום פן, בירת קמבודיה, אסר על מכירה, ייבוא ואחזקה של אקדחי מים בעיר.
בחגיגות ראש השנה השימוש באקדחי מים הפך להיות מסורת. ככל הנראה, המושל חשב שזה טיפשי וצריך לעצור את המנהג. ב-2002 אמר סגן המושל ש'לא נאפשר לאנשים להשתמש באקדחים כי האומה שלנו שלווה עכשיו, ואם נניח לאנשים לשחק איתם זה ייראה רע'. אולי רק אנחהו ציפינו שהסיבה תהיה מחסור במים.
השלטונות הקמבודים אינם משוגעים לגמרי. הם הקימו שטחים יעודים בהם מותר לאנשים לשחק במים. אבל כצפוי, גם בשטחים האלה יש כללי משחק: אסור לזרוק אבקת טלק כאשר אתה מתייבש מאוחר יותר. הם לא אוהבים גם את זה. כי זה עלול להוביל למריחת האבקה אחד על הפנים של השני. חושבים על הכל.
2. בשוויץ אסור לטייל בעירום
בשנת 2009, הצביעו באפצנל אינר-רודוס, בהרי האלפים השוויצרים, על חוק איסור טיול בעירום. בדרך כלל, טיולים בעירום לא נמצאים בראש סדר העדיפויות הפוליטי, אבל זרם פתאומי של מטיילים ערומים מגרמניה הביא את הנושא לסדר היום. מקומיים שוויצריים בעלי אורח חיים שגרתי, התנגדו להתקלות בקבוצות של אנשים שלובשים רק נעלי הליכה וחיוך.
אפשר להבין מדוע הם עשויים להרגיש מוטרדים. במיוחד לאור העובדה שאתרי הנסיעות בגרמניה פרסמו שהטיול הוא "חוויה מיוחדת של טבע, חופש ובריאות".
לא כזאת חוויה חופשית מסתבר. הממשלה השוויצרית הטילה קנסות כבדים על כל מי שנתפס בהליכה בעירום. בית המשפט העליון השוויצרי הסכים כי לממשלה יש זכות על הגינות ציבורית. אנחנו באופן אישי לא מבינים מי המשוגעים שסבבה להם להסתובב בעירום בקור של הרי האלפים, אבל סבבה.
1. באוסטרליה אסור לרסק פחיות בירה עם החזה
כן, מאוד ספציפי. שמעתן נשים? אם הטריק הקבוע שלכן הוא למחוץ פחיות בירה בין השדיים, היזהרו. באוסטרליה לא יחבבו את הטריק הזה. ב-2007, נתפסה מלצרית באמצע ניסיון בידור לקוחות בדרך הזו, ובכך הפרה את חוק בקרת המשקאות, ובעקבות זאת נקנסה ב-1,000 דולר. כן, גם מנהל הבר קיבל קנס.
בהצהרה על כוונתם לחסל לחלוטין התנהגויות מהסוג הזה, אמרו השלטונות כי המטרה היא לשלוח מסר ברור שלא נסבול התנהגויות מהסוג הזה באזורים המורשים. עם זאת, הדובר של המשטרה הציע להתרכז בפשעים חמורים יותר. הוא אמר שאם המשטרה משמשת כהגנה על אנשים בפאבים ובמועדונים, למה הם לא מתמקדים בבעיות האמתיות במקום?
וזו, חברים, השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו מהחוק הראשון פה.