"המשימה: אמזונס": בקרוב בקשת, ערוץ 2

נהר האמזונס הוא אחד מהגדולים בעולם – הוא משתרע על שטח של כ-7 מיליון קמ"ר ומתפרס על פני לא פחות מתשע מדינות בדרום אמריקה. ביערות הגשם שמסביב לנהר יש מגוון ביולוגי אדיר הכולל עשרות אלפי סוגים ומינים של צמחים, ציפורים, יונקים, חרקים ועוד חיות. הג'ונגל הפראי הוא גם ביתם של כמה שבטים, שחיים כמעט בניתוק מוחלט מהציוויליזציה המודרנית. בברזיל יש אפילו סוכנות ששמה FUNAI (הסוכנות הברזילאית הלאומית לחקר הילידים) שכל תפקידה היא להגן על השבטים הללו מהשפעות חיצוניות. לרגל עלייתה הקרובה של "המשימה אמזונס" אספנו לכם חלק מהשבטים האבודים והביזאריים מכולם.

שבטי אמזונס (צילום: ויקיפדיה)
המשימה: להתחמק מהם | צילום: ויקיפדיה

השבט שחי בלי מספרים או זמן

בשנות השבעים אמריקאי צעיר בשם דניאל אברט נשלח למשימה מיסניורית בברזיל. הוא היה אמור לחיות עם שבט נידח בשם פיראהא באזור אמזוניה בברזיל. אברט חי עם השבט במשך 20 שנה, למד את השפה שלהם ונטמע בחברה שלהם. לאט לאט הוא זנח את המשימה המסיוניורית שלו כי גילה שלבני הפיראהא אין ממש עניין בישו או באלוהים. במקום זאת, הוא החל לחקור את השפה המוזרה שלהם, והפך למערבי הראשון שמדבר את השפה באופן שוטף. הוא למד בלשנות והחליט לחשוף את העולם לשפה הייחודיית של השבט.

אלא שמהר מאוד הממצאים שלו הכו גלים בעולם האקדמיה וזכו להרבה ביקורת. נועם חומסקי, שנחשב לאבי תורת הבלשנות המודרנית, טען שלכל השפות בעולם יש מכנה משותף, "דקדוק אוניברסלי", שכל בני האדם נולדים איתו. אלא שבאופן מוזר, שפת הפיראהא אינה עונה כמעט לאף אחד מהעקרונות הללו – אין להם בכלל מספרים (הכל זה "מעט" או "הרבה"), אין להם ייצוגי זמן בשפה וגם אין להם מילים לצבעים. לשפה יש שתי צורות דיבור: רגילה ובשריקות, כששפת השריקות מדוברת רק על ידי גברים בזמן ציד. בנוסף, השפה שלהם לא עונה לכללי הדקדוק שנמצאו בכל השפות שנתגלו בעולם. אז למה בני השבט, שמונה כ-400  אנשים, הוא כה מיוחד? מאיפה באה השפה המוזרה שלהם? אף אחד לא מצליח לענות על השאלות הללו, וחוקרי בלשנות רבים חסידי חומסקי טוענים שאברט פשוט המציא הכל. בכל מקרה, נראה שבקרוב לא יהיה הרבה מה לחקור: הקידמה הגיעה גם לשבט הנידח הזה, ולאחרונה הוקמו כיתות שמלמדות את הילדים פורטוגזית, לכפר הוכנס חשמל לראשונה ויש אפילו טלוויזיות.

 

האיש הבודד בעולם: שבט של אדם אחד

אי שם ביער באמזונס יש ניצול יחיד של שבט נידח. תושבי האזור קוראים לו "האיש שבחור", כנראה בגלל החורים שהוא חופר כדי להתחבא ולצוד חיות. האיש התגלה לראשונה בתחילת שנות האלפיים, ובמשך עשור נעשו מספר ניסיונות למצוא אותו שוב ביער הסבוך ולעזור לו לשרוד לבדו. ב-2007 הממשלה הברזילאית סוף סוף מצאה את אזור המחיה של האיש הבודד, והכריזה על האזור כשמורה. לאחר כמה ניסיונות מגע, שרובם נגמרו בניסיון של האיש לשפד את המשלחת, הצליחו כמה אנשי ממשל ליצור קשר עם האיש.

שבטי אמזונס (צילום: ויקיפדיה)
היינו שישה, נותרתי אני | צילום: ויקיפדיה

הם גילו גבר כבן 40, עירום לחלוטין, שסיפר להם שבני השבט שלו נטבחו על ידי איכרים ברזילאים מכפרים סמוכים, שכעסו על כך שהממשלה לא אישרה להם להרחיב את שטחי החקלאות שלהם בגלל השבט. לפי דיווחים של שבטים סמוכים, הטבח התרחש לפני כ-20 או 30 שנה, מה שאומר שהאיש חי לבדו כבר כמה עשורים. כיום נציגים מהממשל מנסים להגן על הטריטוריה של "האיש הבודד בעולם", אך נראה שהחקלאים הם סכנה מתמדת לאיש ולשבטים סמוכים אחרים.

השבט שאוכל את המתים

לפי הערכות שבט היאנומאמי הוא שבט הילידים הגדול ביותר בדרום אמריקה, ומונה בסביבות 30 אלף אנשים, שחיים בכ-200 כפרים באזור יערות הגשם של האמזונס. הטריטוריה שלהם ממוקמת באזור הגבול של ברזיל וונצואלה. הקשר הראשון עם בני השבט נוצר כבר בשנות ה-50, כשמיסיונרים נוצריים הגיעו לאזור.

אנדוקניבליזם (צילום: Den Of Geek)
לזכר סבא | צילום: Den Of Geek

לבני היאנומאמי יש הרבה מנהגים שייראו מוזרים לבני המערב, אבל אין ספק שאחד מהמנהגים הכי מוזרים (ומגעילים) שלהם קשור לטקסי המוות. בני השבט מאמינים שמוות הוא חלק טבעי מהחיים, ולכן כשמישהו מחברי הקהילה מת הוא נעטף בעלים ומונח ביער למשך כחודש, שם החיות והחרקים של הג'ונגל אוכלים מבשרו. לאחר מכן, גופתו (או מה שנשאר ממנה) נשרפת, והאפר מעורבב עם בננות ועוד עלים למרק מיוחד. את המרק אוכלים חברי השבט ביום מיוחד בשנה, שהוא כמו יום זיכרון. זהו היום היחיד שבו לבני השבט מותר לדבר על המתים, להעלות זיכרונות ולחזק את הרוח של האדם שמת, שלפי האמונה עדיין נמצאת במחנה.

אנדוקניבליזם (צילום: Den Of Geek)
מלא חלבון | צילום: Den Of Geek

השבט שעובר טקס בגרות כואב במיוחד

בהרבה מדתות העולם יש "טקסי בגרות", שמסמלים מעבר של גברים מעולם הילדים לעולם מהמבוגרים. גם אצלנו יש כזה, הבר מצווה. אבל בעוד שאצלנו קוראים בתנ"ך והפגיעה היחידה היא מקסימום מסוכריה תועה מכיוון עזרת הנשים, באמזונס טקסי הבגרות יכולים להיות מכאיבים ומסוכנים במיוחד.

שבט הסאטיר-מאו פיתח טקס שמטרתו להפוך נערים ללוחמים חסרי פחד. הם אוספים נמלי אש מהג'ונגל, שעקיצתם כואבת פי 20 מדבורה. לאחר מכן הם מכניסים את הנמלים לתוך כפפה מיוחדת, שאותם לובשים הנערים למשך 10 דקות לפחות. כשהטקס מסתיים הידיים של הנערים נשארות משותקות לכמה שעות בעקבות הארס של הנמלים. אלא שהטקס לא נגמר כאן – על הנערים לעבור את העינוי כ-20 פעמים לפחות במשך כמה שנים עד שהם מוכתרים ללוחמים.

 

שבטי אמזונס (צילום: ויקיפדיה)
כואב פי 20 מעקיצת דבורה | צילום: ויקיפדיה

השבט הנידח שיודע גיאומטריה

משפט פיתגורס אולי רודף אתכם מאז התיכון, אבל מסתבר שגיאומטריה היא משהו אוניברסלי שאיכשהו מוטמע בתוכנו. חוקרים שחיו עם שבט המונדורוקו גילו שיש להם ידע בסיסי בגיאומטריה, כזה שמגביל לילדי בית ספר יסודי אמריקאים, מבלי שלמדו או ידעו מה זה משולש ישר זווית או מחומש. החוקרים הסיקו שגיאומטריה, שכידוע בוססה לפני כ-2,500 שנים ביוון, היא איכשהו ידע בסיסי שאנו נולדים איתו, ומשותף לכל בני האדם.

החוקרים למדו גם את שפת השבט, וגילו שאמנם יש להם מספרים, אך הם מוגבלים ואין להם בכלל מילים המתארות מושגים גיאומטריים בשפה. אבל כשהראו להם תמונות של צורות גיאומטריות, הם ידעו להצביע על הצורה השונה מבין סדרה של צורות ואחוזי ההצלחה שלהם עמדו על 93 אחוזים, מעט יותר מילדים אמריקאים שעשו את אותו המבחן.

השבט שמניק חיות

שבט אווה (צילום: דומיניקו פאגליסה)
אחד עם הטבע | צילום: דומיניקו פאגליסה

לחלקנו יש חיות מחמד בבית, וגם שבטי האמזונס מחזיקים בחיות שונות במחנה שלהם, בעיקר קופים ומכרסמים קטנים. אלא ששבט האווה לקח את עניין חיות המחמד כמה צעדים קדימה – הם חיים בהרמוניה כה גדולה עם הטבע, וכל משפחה בשבט מאמצת כמה חיות בר שהופכים להיות ממש חלק מהמשפחה, עד כדי כך שהנשים מניקות את הגורים הקטנים.

שבט אווה (צילום: דומיניקו פאגליסה)
אני ואחי | צילום: דומיניקו פאגליסה

שבט האווה הקטן, שמונה רק כ-300 בני אדם, יצר קשר רק בשנים האחרונות עם העולם החיצון, וכבר הפך לאטרקציה בזכות מנהגם המוזר והעובדה שהם מאמצים חיות שונות מהג'ונגל, חלקן מסוכנות. החיות גם עוזרות להם במטלות שונות כמו איסוף אגוזים ופירות מעצים גבוהים. בני השבט לעולם לא יאכלו את חיות המחמד. כיום השבט נמצא תחת איום מתמיד של הכחדה, כששטחי הציד והמחיה שלהם מצומצמים בעקבות הרס הג'ונגל על ידי חקלאות וכריתה. 

שבט אווה (צילום: דומיניקו פאגליסה)
יחס שווה | צילום: דומיניקו פאגליסה