"ציד מכשפות" זה משהו שאנחנו רוצים להאמין שהוא נחלת העבר. בהודו זאת מציאות קיימות, אכזרית ועצובה - ועתה היא נחשפת בסרט דוקומנטרי חדש, "הם קראו לי טונהי". הסרט פתח לאחרונה פרויקט גיוס המונים למימונו, כדי לחשוף את המנהג הנוראי הזה ולהביא לעצירתו.
"טונהי" בהינדו זה מכשפה, וכך מתייחסים בהודו למספר מצמרר של נשים. בעיקר באזורים הנידחים יותר, בהם האמונות הטפלות שולטות עדיין בסדר היום, ורבים מאמינים בכישוף ובמגיה שחורה. לרוב נשים (לעתים נדירות מאוד מדובר בגבר), נאשמות בהיותן מכשפות על ידי משפחתן או שכניהן, בעתות משבר, כשמישהו חולה או מת, או אפילו רק בגלל סיוט שמישהו חלם. מעמדן החברתי של הנשים הנאשמות לרוב נמוך ופגיע מלכתחילה, או שהן רווקות או אלמנות, ובמקרים רבים האינטרס הסמוי בהפללה הכוזבת הוא כלכלי או פוליטיקה פנימית של הכפר: למשל, הנשים בעלות קרקע שמישהו אחר רוצה לגזול מהם.
"לא העליתי בדעתי שהולכים לרצוח את אמי"
ל"מכשפות" אין שום אפשרות לטהר את שמן, והן מוכות, עוברות עינויים, מגורשות מכפרן ולפעמים נרצחות בלינץ' או נשרפות למוות. ושוב, לא מדובר בימי הביניים, בעשור האחרון בלבד מתו 1,742 נשים בגלל ציד מכשפות זה ואירגונים לא ממשלתיים מעריכים כי המספר האמיתי של הנרצחות הוא גדול פי 10 מהנתון הרשמי.
ליילה אורנג בן ה-24 מגוואהאטי לא ישן הרבה או מדבר, הוא מפחד שהמקומיים יתדפקו על דלתו ויהרגו אותו כמו שרצחו את אימו. ב-20 ביולי האחרון הוא יצא לעבוד בשדה האורז למספר שעות, כשחזר בצהריים הוא מצא את גופת אמו כרותת הראש שוכבת לגדת הנהר. פורני אורנג, בת ה-63 נגררה מביתה על ידי אספסוף, הוכתה, הופשטה וראשה נערף בגלל שהואשמה בהיותה מכשפה. "ראיתי אותם בדרכי לשדה... אבלי התבדחתי עם כמה מהם ושאלתי לאן פניהם מועדות. הם לא סיפרו לי הרבה, בכלל לא העלתי אפשרות שהם הולכים לרצוח את אמי".
הרצח קרה בכפר נידח במדינת אסאם, אחרי שאישה שהכריזה על עצמה כאלה, האשימה את אורנג במגיה שחורה ובגרימת מחלות ומוות. רק בחודש יוני העבירה מדינת אסאם חוק הגוזר על מאשימים בכישוף 7 שנות מאסר ואף יותר במקרה שהמואשם מתאבד בגלל האשמה הכוזבת. למרות זאת, רק שלוש מדינות בהודו העבירו עד כה חוקים נגד ציד מכשפות, והמנהג רחוק מלהסתיים.
תרבות המושתתת על שנאת נשים
בחודש אוגוסט האחרון גררו צעירים מכפר במדינת ג'ארקהאנד, את אטווריה קוהולקו בת ה-53. הם דרשו ממנה לגלות את יתר מהמכשפות בכפר והיא ציינה שמות של עוד 4 נשים, אמה ביניהן. הנשים הובאו יחדיו בפומבי והוכו למוות על ידי 50 אנשים במקלות ואבנים. החקיקה שנעשית כעת בעודו למניעת מקרים נוראיים אינה גורמת לאופטימיות רבה מדי מצד פעילי זכויות האדם. "אני לא חושב שהחקיקה תביא לסוף הנוהג העתיק הזה", אומר שנקר פרסד, תובע בבית המשפט העליון בגוואהאטי. "האנשים האלה כל כך בורים, כל כך עיוורים שעד שלא יעשו המאמצים להאיר את עינם על ההשלכות המשפטיות של מעשיהם ולהשקיע בחינוכם, לא תהיה לחקיקה שום השפעה".
הפרויקט הדוקומנטרי של אנאנד ראקש, מראיין את קורבנות ציד המכשפות, מומחים, אנשי חינוך, ורופאי הכפר שגם הם, למרבה האירוניה, משתמשים בכישוף כדי לרפא מכל מיני רעות, אך זוכים למעמד של כבוד. זו התוצאה העגומה של תרבות המושתתת על שנאת נשים.
כדי לתמוך בפרויקט החשוב הזה תוכלו להיכנס לכאן, לקרוא עוד בנושא ולתרום.