דיויד צ'נדלר בן ה-35 מסינסינטי (ארה"ב) נורה במכוניתו ב-28 באוקטובר 2010. הוא גסס בבית החולים כשהוא מחובר לצינורות עם סד על צווארו אך שבועיים לפני מותו הוא הספיק לתת עדות מעוררת מחלוקת במצמוצים שעשויה להרשיע את רוצחו.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

צילום מקרוב של עיוור (רויטרס) (צילום: רויטרס)
הקורבן ירשיע את רוצחו מהקבר? | צילום: רויטרס

בסרטון באורך 17 דקות, שצילמו חוקרי המשטרה, דיויד ענה על שאלותיהם במצמוצים ולמרות שהוא לא הגיב לכל השאלות, הוא מצמץ שלוש פעמים ברציפות כדי לענות בחיוב אחרי שנשאל האם הוא מכיר את התוקף, ואישר זאת שוב לאחר שהוצגה לו תמונתו של החשוד במעשה - ריקרדו וודס בן ה-34.

הבעיה היא שמצמוצים זה לא מדע מדויק וקשה לחזות מתי הכוונה היא לסמן או פשוט כי נכנס לכלוך לעין, בטח כשהעד נורה בראשו ובצווארו. צ'נדלר קיבל תרופות חזקות בעת הטיפול ולא ברור האם זה השפיע על יכולתו להבין ולהגיב.

עורך הדין של וודס ניסה ללא הצלחה למנוע מהסרטון להפוך לראיה מתעקש שהיא לא תקפה וכעת ההגנה טוענת שמדובר בתרגיל ולא בעדות אמינה. לראיה הם מציינים שהיו שאלות שהוא כלל לא ענה עליהן במצמוצים ושאלות אחרות עליהן הוא ענה ביותר מדי מצמוצים.

למרות כל זה, התביעה משוכנעת שצ'נדלר זיהה את וודס בתור האיש שירה בו וכעת ההכרעה בידי חבר המושבעים שצריכים לקבוע האם צ'נדלר היה מודע לתחקיר וענה על השאלות שנשאל, או שמצמוציו היו אקראיים ולא רצוניים. עדויות כאלה הן נדירות ולרוב מחוות גוף אינן נחשבות לאישור או לזיהוי ודאי בבית המשפט באמריקה.

יש ממד מאוד הרואי לסיפור הזה ורבים ירצו להאמין שהקורבן הצליח להביא להרשעת רוצחו בנשימתו האחרונה, אבל כשמדובר ברצח עדיף להיות בטוחים מאשר להפליל אדם חף מפשע רק כי הקורבן הסתנוור מהשמש באותו הרגע בבית החולים.

(מקור 1מקור 2