מאי, 1987. קנדה, מדינת אונטריו. קנת' ג'יימס פארק, בן 23 ואב לתינוקת בת 5 חודשים, נכנס למכוניתו בשעת לילה מאוחרת. הוא מניע את הרכב ונוסע מהעיירה פיקרינג היישר אל סקארבורו, נסיעה עירונית שאורכת כ-30 דקות. בסופו של דבר, הוא מוצא את עצמו בחניה של חמיו. הוא מכבה את המנוע וניגש להוציא לום מתא המטען. פארק משתמש במפתח שניתן לו על ידי ברברה אן ווד, חמותו והאישה שנהגה לכנות אותו בתור 'הענק העדין', בשביל להיכנס בדלת הראשית. הוא עולה במדרגות הבית לכיוון חדר השינה, נכנס פנימה בשקט מופתי ואז מתחיל להכות את ברברה באכזריות. המהומה האלימה מעירה את בעלה. הוא מתנפל על פארק בניסיון לפרוק אותו מנשקו – אבל זה מאוחר מדי, הוא כבר ריסק את ראשה של חמותו והרג אותה. כעת, התוקף מפנה את תשומת ליבו אל אבי אשתו ומנסה לחנוק אותו עם הלום. לפתע, משהו מסתורי קורה. פארק עוצר את מה שהוא עושה ומאפשר לחמו לחמוק מן החדר. הוא מעיף מבט ימינה ושמאלה – הוא נבהל. פארק רץ בחזרה למכוניתו ודוהר היישר לתחנת המשטרה הקרובה. מגואל בדם, הוא ניגש אל השוטר בקבלה ואומר לו: "אני חושב שהרגתי שני אנשים".
פארק נעצר על ידי המשטרה ומואשם ברצח של ברברה אן ווד וניסיון הרצח של בעלה – ובהתחשב בהגנה שלו, התובע המחוזי סבור כי ההרשעה תהיה קלילה ומהירה. לטענתו של פארק, הוא הרג את חמותו בעת שהיה סהרורי. כלומר, הוא היכה אותה למוות מתוך שינה. באופן טבעי, הרבה אנשים לא מאמינים לגרסתו, כולל מספר מומחים להפרעות שינה. למרות זאת, אחרי חקירה מעמיקה של התקרית, החוקרים לא הצליחו למצוא סיבה אחרת למעשה.
פארק היה ביחסים טובים עם בני משפחתו, מעולם לא שינה את גרסתו במהלך שבע החקירות שעבר ואפילו הציג ממצאים חשודים בבדיקת EEG (אלקטרואנצפלוגרם: רישום הפעילות החשמלית במוח) – בדיקה שבלתי אפשרי לזייף. על רקע זה, הסנגור של פארק הצליח לבסס ספק סביר בנוגע לאחריות שלו על מעשיו ו-5 שנים לאחר התקרית, פארק זוכה בבית המשפט העליון של קנדה מחמת הספק. כיום, 'תיק פארק' מוגדר בתור אחד המקרים המפורסמים ביותר שבו אדם הרג אדם אחר מתוך שינה – ולמקרה שתהיתם, היו לאורך ההיסטוריה למעלה מתריסר מקרים דומים ברחבי העולם.
מוכי ירח: קווים לדמותם
הפרעות שינה, ובייחוד סהרוריות, הן תופעה מרתקת שמהתלת במדענים ורופאים כבר מאות שנים. לפני קצת יותר משנה, גיא רייט, כתב של מדור היקס, התייחס להתמודדות האישית שלו עם שיתוקי השינה כבר כמעט עשור – תופעה מסתורית בפני עצמה. במובן מסוים, מסתמן שסהרוריות היא המצב ההפוך משיתוקי שינה. כלומר, לא רק שאתה לא מודע למה שאתה עושה בזמן שאתה עושה את זה, התופעה גורמת לך לעשות דברים שונים ומשונים.
ד"ר גאי לסיזנר, נוירולוג מביה"ח 'סיינט תומאס' בלונדון, הוא אחד המומחים המובילים בעולם להפרעות שינה. מעבר לזה, הוא אחד החוקרים המנוסים ביותר בכל הנוגע ל-'מוכי ירח'. בריאיון לאתר האינטרנט Vice, הוא התייחס למעשים הביזאריים שמטופליו עשו בזמן שהם הלכו מתוך שינה. "היו לי מקרים של אנשים שמצאו את עצמם נוהגים במכוניות ואפילו אנשים שביצעו עברות פליליות בזמן שהם היו סהרוריים", הוא מספר ומדגיש שעד היום, לא ברור מה גורם לתופעה המסתורית להתרחש מלכתחילה.
ניתן לראות דוגמאות לסהרוריות בספרות ואולי הבולטת ביותר ביניהן היא זו מן הטרגדיה השייקספירית מקבת'. בתחילת המערכה החמישית של המחזה, ניתן לשמוע התייחסות לתופעה כאשר היא מיוחסת לליידי מקבת' – שהייתה שותפה לרצח של ליידי מקדאף, בנקו והמלך דאנקן וכעת היא מתקשה להתמודד עם האשמה. בסצינה המטרידה, ליידי מקבת' נראית רוחצת את כפות הידיים שלה באובססיביות, מנסה לשטוף מהן את דם הקורבנות שלה ושל בעלה. "עדיין יש פה דם", היא אומרת, "כל בשמי ערב לא ימתיקו את היד הקטנה הזאת".
הסצינה מביאה לידי ביטוי את התפיסה הישנה לפיה סהרוריות היא תופעה שבאה לידי ביטוי כתוצאה מדרגות גבוהות של מתח נפשי וחרדה. בעבר, רופאים גרסו גם שאלכוהוליסטים הם בעלי סבירות גבוהה יותר ללכת מתוך שינה – אך קהילת הרפואה של ימינו הצליחה לבסס כי זה לא נכון בהכרח. מומחים כמו ד"ר לסיזנר הבינו כי סהרוריות מתחוללת בזמן שנת NREM, אשר מאופיינת בחוסר תזוזה של העיניים ובכך שהשרירים עדיין פונקציונאליים – בניגוד לשנת REM, שבה השרירים משותקים. ההערכה היא כי התופעה מתרחשת אצל אנשים שלא עוברים את שלבי השינה כראוי וכתוצאה מכך נתקעים בשנת NREM. היות ובשלב הזה השרירים שלהם לא משותקים, הם יכולים למצוא את עצמם מבצעים פעולות שונות ומשונות – והתופעה הרבה יותר שכיחה ממה שאתם חושבים.
בשנת 2012, פורסם מאמר בכתב העת American medical journal of Neurology ובו הנתון כי שליש מהציבור יתמודדו עם התופעה בשלב כזה או אחר בחייהם – מספר הרבה יותר גבוה ממה ששיערו בקהילת הרפואה בתחילת העשור. ד"ר מוריס מ. אוחיון, מחבר המאמר, התייחס לממצאים ואמר: "המחקר שלנו הראה כי אלו שמתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או חרדה הם בעלי סבירות גבוהה יותר ללקות בסהרוריות. אף על פי כן, הסטטיסטיקה מרמזת על כך שהתופעה שכיחה יותר בקרב מבוגרים ממה שחשבנו מלכתחילה. כלומר, ישנה אפשרות סבירה שהתופעה יכולה להיגרם גם באופן טבעי".
תעלומת הסהרוריים וסקלת התודעה
בספרו של בנג'מין רייס, Wild Nights: How Taming Sleep Created Our Restless World, הוא מגולל את סיפורה של רייצ'ל בייקר – אחת הדוגמאות הראשונות בהיסטוריה להשפעות הביזאריות של סהרוריות. בייקר הייתה אישה נוצריה מן הזרם הפרסביטריאני שחיה בניו יורק במאה ה-19. כמו כן, היא הייתה מוכרת בתור 'מוכת ירח' מסתורית שנהגה להטיף, להתפלל ולקלל מתוך שינה. היא הצליחה לגייס קהל של מאות עוקבים ומאמינים, אשר נהגו לפקוד את מיטתה ולשמוע את הדרשות המשונות שלה מתוך שינה.
רייס מתאר כיצד בייקר הטיפה באופן הזוי על "הופעתם של יצורים אימתניים שיובילו את האדם להיות ארור לעולמי עולמים" – תוך כדי שהיא חורקת את שיניה בכוח, גונחת ונושמת באופן לא סדיר. רייס כותב: "בייקר נהגה לבהות במבקרים שלה במבע מטריד, מופרע. מצב הרוח שלה היה הפכפך ונהג להשתנות כהרף עין. האישונים שלה נראו חלביים, משונים ומורחבים". הסופר מוסיף כי בכל פעם שהדרשות היו מתחילות, בייקר הייתה מתיישבת במיטתה בגב זקוף – כמו ערפד שזה עתה התעורר משנתו. העוקבים שלה ידעו תמיד מתי הדרשה מסתיימת, שכן היא הייתה צונחת חזרה למיטתה בחבטה אדירה ומתחילה לרעוד באלימות.
בראשית המחקר המדעי על סהרוריות, חוקרים קישרו את הההפרעה לשורה של תופעות פיזיקליות מן הטבע, כולל: חשמל, מגנטיות ואפילו חום גוף. ד"ר קארל ריינבאך, מדען ופילוסוף גרמני מן המאה ה-18, אפילו טען בזמנו שמחזור הירח הוא אחד הפקטורים שגורמים לאנשים ללכת מתוך שינה – ובייחוד כשהירח מלא (אגב, משם מקור הביטוי 'מוכה ירח' או בלועזית 'Lunatic'). כיום, התאוריות של ד"ר ריינבאך הופרכו על ידי קהילת המדע והן מקובלות בעיקר בקרב חוגים שעוסקים במאגיה ומיסטיקה.
בתחילת המאה ה-20 היה זה זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, שהחל להתעניין בסהרורים. בשנת 1915, פרויד קישר בין התופעה ובין דחפים מיניים לא ממומשים בקרב 'מוכי הירח'. מאוחר יותר, הוא תהה אם התופעה מבטאת איזה רצון של התת-מודע של האדם לחזור למקומות שבו הוא נהג לישון כשהיה תינוק – אך כאמור, אף אחד בימינו לא יודע באמת מה גורם לתופעה המסתורית הזאת להתחולל.
ד"ר לסיזנר מוסיף כי ככל שקהילת הרפואה והמדע מנסה לפתור את חידת הסהרורים, חוקרים רק מבינים עד כמה הם לא מודעים למורכבות הנוירולוגית של השינה. "פעם נהגנו לחשוב שערות ושינה הם הפכים בינאריים", מסביר ד"ר לסיזנר. "כלומר, או שאנשים ערים או שהם ישנים. מחקרים על הפרעות שינה שונות, כגון סהרוריות, מראים לנו שלא כך המצב. למעשה, ערות ושינה הם שתי קצוות על סקלת התודעה, על קשת של פעילות מוחית – ובהתאם למקום שלנו על הסקלה הזאת, המוח האנושי קובע את ההתנהגות שלנו, את מצב ההכרה שלנו ואת היכולות הפיזיות שלנו". כך בעצם ג'קי, המטופלת האופנוענית של ד"ר לסיזנר, מצאה את עצמה נוסעת על כביש מהיר באמצע הלילה: החלקים במוח שאחראים על היכולת שלה לנהוג, להחליף הילוכים ולשמור על שיווי משקל היו ערניים, בזמן ששאר החלקים היו רדומים. למרות זאת, הסיבה שהיא עלתה על האופנוע (כמו גם הסיבה שקנת' ג'יימס פארק הרג את חמותו) נשארה בגדר תעלומה.