הפועלים הסינים, שבונים את גשרי העץ בהר שיפו בסין, מסכנים את חייהם מדי יום – רוב היום. הם מטפסים על מצוקים תלולים ועובדים בגובה של אלפי מטרים מעל הקרקע, ללא ציוד בטיחות מתאים, בידיעה שכל החלקה יכולה להיות האחרונה שלהם, ושל חבריהם.
הדרכים הרעועות בהר מורכבות מקרשים, הנדמים כמתגרים בכוח המשיכה וביצר ההישרדות הבסיסי שיש בכל אחד. המעבר הרגלי הצר נתמך על ידי כפיסי עץ עבים (סנאדות), המוחדרים בזווית לתוך שקעים, שהפועלים קודחים בצלע ההר. כשתסתיים הבנייה, אורכה של הדרך ההררית תהיה יותר משלושה קילומטרים – הארוכה ביותר מסוגה בסין.
רוב הפועלים גדלו בסביבת ההר, ומספרים שהעבודה בגובה הזה טבעית להם. לדברי יו ג'י, בן ה-48, הוא עובד על צוקים גבוהים כבר יותר מעשר שנים. "צעירים לא רוצים את העבודה הזו כי אנחנו נשארים עמוק בשטח ההררי במשך כמה חודשים רצופים, לפעמים אפילו שנים", סיפר ג'י. "אני לא מרגיש שזה שונה מכל עבודה אחרת וזה לא מסוכן כמו שאנשים חושבים", סיכם בנונשלנטיות. קשה לנו לתפוס את זה לפעמים אבל בסין כשאתה עובד על משהו – אתה מסיים את זה. גם אם זה אומר להחזיר למישהו שיחה אחרי כמה שנים כי היית עסוק באיזה פרויקט במשרד.
תודה לאתר HIX, שמביא לכם את החדשות הכי שוות גם מהאיזורים הנידחים ביותר.