הליכה ברחוב היפני מפגישה את המבקר עם התופעה הייחודית של דגמי הפלסטיק למנות מזון. הדגמים מעוררי התיאבון לאוכל הם עניין מסורתי במדינה, המשלב אמנות עדינה ופונקציונליות יומיומית, ומטרתם היא לעורר את בלוטות הטעם של העוברים והשבים ברחוב ולעודד אותם להיכנס למסעדה. גם כאשר יודעים שמדובר בפלסטיק, המנות נראות מציאותיות להפליא וקשה שלא להתגרות ולפתח חשק למשהו טעים.
במפעל הזה בטוקיו כל מה שתמצאו בתפריט הן דוגמיות פלסטיק. אטריות, מרקים, סושי, דגים וכל מנה מוכרת אחרת מהמטבח היפני קיימת גם על המדף במפעל המייצר את הרפליקות, בעבודת יד ותוך מתן דגש מיוחד על הצבעים. במפעל מועסקים בסביבות 40 אמנים מוכשרים, שמשקיעים המון זמן, אנרגיה ותשומת לב בכל פרט. כולם עובדים למען מטרה אחת: "לגרום לאנשים לאכול עם העיניים".
חלק מהדגמים מורכבים ומושקעים כל כך, שלוקח שבועות להכין אותם ומחירם עשוי להגיע עד 4,000 דולרים – ארוחה יקרה, אבל לא מזינה במיוחד. תעשיית המזון מפלסטיק הפכה לאחד מסימני ההיכר של יפן, וחלק מהדגמים מעוררי התיאבון נמכרים כמזכרות לתיירים: שפע של חנויות עמוסות במזכרות מהמטבח היפני אפשר למצוא באזור הקניות הקולינרי של קאפאבאשי (Kappabashi) שבאסקוסה, בצפון מזרח טוקיו.
* אורן דותן אלוף במציאת הידיעות הכי מעניינות ברשת, ועושה את זה בקביעות בבלוג שלו היקס