באיזשהו שלב זה ממש בסדר להפסיק לחבק ולהתכרבל עם אמא שלכם. זה אפילו חלק ממעגל ההתפתחות הבריא והנכון, אחרת אתם סתם נשארים בתסביכים אדיפליים, וזה קצת קריפי. אבל לא אמא כמו מריקה וורסלוייג'ס תיתן לגיל ההתבגרות של בנה למנוע ממנה את החום האנושי והחיבוקים שהיא הייתה רגילה לקבל ממנו עד כה.
רצה הגורל, והילד התבגר – ומריקה החלה לתפור במשך חודשים ארוכים מן חליפה שדומה באופן די מצמרר לבנה כדי שהוא יוכל ללבוש בלי לגעת בה באמת – אם זה מה שגורם לו להרגיש כמו ילד גדול. "הבן שלי הגיע לגיל ההתבגרות. היינו מתכרבלים כל הזמן, אבל בימים אלו זה הפך למשהו נדיר. עכשיו הוא מעדיף להיות עם חברים שלו, לשחק בטלפון שלו ולהקשיב למוזיקה. בדיוק לפי התוכנית של הטבע. אני אמא טובה, אז אני כמובן מקבלת את זה ואני שמחה שהוא ילד בריא".
הילד אמנם בריא, אבל מה עם הצורך הלא בריא של האם בחיבוקים? "זאת יותר מחווה לגיל ההתבגרות ולילדים שלי, מאשר איזושהי בעיה אמיתית עם גיל ההתבגרות, איטימיות וחיבור. למעשה זה בדיוק ההפך מבעיה!", מריקה מספרת. עדיין לא הבנו מה ההבדל בין חיבוק בחליפה לבין חיבוק בבגדים רגילים? אם כבר, זה לא הרבה יותר מביך וגם קצת סוטה?
(מקור)