ברכות לגברת והזקן, קונצ'יטה וורסט, שסחפה אמש את בימת האירוויזיון וזיכתה את אוסטריה בניצחון מוחלט. הטרנסווסטייט בלבלה את העולם במה שבין גבר לאישה, אך הפאה הארוכה, השמלה והזקן המפואר- עשו את העבודה, והביאו את הניצחון. אמנם היינו שמחים אם ישראל הייתה זוכה, אך מכיוון שהיא אפילו לא התקרבה אל הפסגה, אנחנו כאן בהיקס בוחרים להזדהות עם הסיפור שהכי קרוב לליבנו. נשים עם זקן.
לכן החלטנו לכבוד זכייתה של קונצ'יטה, להכיר לכם את הנשים המזוקנות (בלי להכנס יותר מדי למכנסיים של אף אחד או אף אחת, הנשים שלפניכן נולדו עם מערכת רבייה נשית). אולי הן לא שרות כמו קונצ'יטה, אבל גם הן מטפחות את הזקן שלהן באומץ.
שיוון פלטשר, בת ה-37 מסטפורדשייר (אנגליה), אובחנה בעבר כמי שסובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות. מצב שכיח של חוסר איזון הורמונלי, שבמקרים רבים יכול לא להפריע כלל לאורח החיים, ובמקרה של פלטשר גרם לשיעור יתר על פניה. "בגיל הנעורים התחילו להופיע שערות על פניי וחשבתי שזו סתם תופעה של גיל ההתבגרות כי לכל הבנות צומחות שערות בגיל הזה". שיער הפנים שלה רק הלך והתעבה ולא משנה באיזה שיטות השתמשה כדי לנסות ולהיפטר מהן - שום דבר לא עצר את הצמיחה. בזכות חבר טוב, היא החלה להתייחס לעניין בהומור, ולכן לפני כשנתיים החליטה לקחת חלק ב"מובמבר" - חודש בו גברים בעולם מגדלים שיער פנים כדי להעלות את המודעות לסרטן הערמונית ולשאר סוגי הסרטן הגבריים. עצם החשיפה וההשתתפות היו שלב חשוב בהתמודדות שלה עם התסמונת. "אחרי שנחשפתי גיליתי כמה אנשים מנומסים ואדיבים. קיבלתי רק תגובה שלילית אחת מכול הרשת". אנחנו היינו מגיבים ב-"דוז פואה!".
מרים, המוכרת בתור "הגברת המזוקנת", בת 49, מגרמניה, מספרת כי שיער הפנים שלה שיפר את הביטחון העצמי שלה, ולדבריה, היא מרגישה כעת טוב עם עצמה יותר מאי פעם. השיער על פניה של מרים החל לצמוח באינטנסיביות אחרי לידת בנה, לפני 28 שנה. בהתחלה היא מרטה את השיערות עם פינצטה עד שלפני כמה שנים נמאס לה לסבול, "באוגוסט 2008 החלטתי לתת לשיער הפנים לצמוח", היא אמרה. "אני לא מעצבת את הזקן, רק מקצצת אותו קצת", היא סיפרה. אך למרבה צערה, לא כולם מסכימים עם ההחלטה האמיצה של מרים, ואפילו אימא שלה אמרה לה שהיא צריכה להיות נורמלית. לדבריה, "הגינקולוג שלי אמר שזה קורה להרבה נשים אחרות ושאני לא צריך לדאוג". ההערכה היא שאחת מכל עשר נשים סובלת משיער פנים וגוף עודף, ולדברי ד"ר רינה דייוויסון מבית החולים של אוניברסיטת קרוס בלונדון, לא תמיד מדובר בבעיה רפואית אלא פשוט בעניין גנטי.
הרנאם הייתה רק בת 11 כשזקן החל לצמוח על פניה, גם כן בשל תסמונת השחלות הפוליציסטיות. היא העבירה את שנות נעוריה בנסיונות נואשים להסיר אותו, זה עלה לה בטיפולי שעווה פעמיים בשבוע, גילוח וחמצון השיערות. לאחר שחוותה השפלות ועלבונות מחבריה לכיתה, היא סירבה לצאת מהבית. בנקודה השפל הגדולה ביותר, היא החלה לפגוע בעצמה ואפילו שקלה לסיים את חייה. הכל השתנה כשהרנאם הגיעה לגיל 16. היא מצאה את האומץ לקבל את שיער פנים שלה לאחר שהוטבלה כבת הדת הסיקית. הדת מכתיבה כי את גופנו יש לשמר במצבו הטבעי וצריך לתת לשיער הפנים והגוף לצמוח. משפחתה לא קיבלה את החלטתה באופן מלא, אך הרנאם כעת שלמה עם עצמה, "זו מי שאני, אני שונה, ולמדתי לקבל את זה".