12 ביולי, 2008. מדינת ניו יורק. ג'נה היואיט יצאה לבלות עם שתיים מחברותיה בחוף דיץ' פיינס, אשר בעיר מונטאוק. זה היה יום שבת חם וזמן מושלם לטייל באזור. למרות זאת, הטיול שלהן באזור קיבל תפנית מצמררת כשהן נתקלו במשהו ביזארי שנשטף מן הים.
בהתחלה הן חשבו שמדובר בגווייה של כלב בגודל בינוני, אבל ככל שהן התקרבו לזה הן הבינו שזה ככל הנראה הכל חוץ מפגר של כלב. התיאור הראשוני של הבנות התייחס למעין יצור כלאיים לא ברור. הגוף שלו היה כשל כלב, אבל במקום חוטם היה לו מה שנראה כמו מקור של ציפור כלשהי. חוץ מזה, החיה המסתורית הייתה קירחת לחלוטין ומנופחת מן המים והשמש. מה שהתחיל בתור יום רגיל עבור ג'נה היואיט הלך והתברר להיות יום היסטורי בחופי דיץ' פיינס – היום שבו ראו לראשונה את "המפלצת של מונטאוק".
הידיעה על מציאתו של יצור מסתורי על חופי מדינת ניו יורק התפשט ברשת כמו אש בשדה קוצים. תחילה, התקרית פורסמה בעיתון ה-East Hampton Independent, שם התייחסו ליצור המסתורי בתור "כלבם של בני בונקוויל" (הלצה על הכינוי בונקרס אשר מיוחס לתושבי אזור איסט המפטון). מאוחר יותר, פורסמה כתבה על היצור באתר האינטרנט Gawker ובסופו של דבר, אפילו סוכנויות הידיעות Fox News וה- The Huffington Postסיקרו את התקרית הביזארית.
הסיקור התקשורתי עורר את תשומת ליבם של חוקרים שונים – וביניהם גם לורן קולמן. מוכר בעולם בתור המנהל של המוזיאון הבינלאומי לקריפטוזואולוגיה, אשר בפורטלנד, מיין, קולמן הוא בין המומחים המובילים בתחום בעלי החיים שקיומם מוטל בספק (כגון ביגפוט, בנות ים, המפלצת מלוך נס או היטי). על כן, הוא יצא מיד לאזור בתקווה לקבל תשובות מהמקומיים – משימה שהתבררה להיות קשה יותר ממה שהוא תיאר לעצמו.
עם הגיעו לניו יורק, קולמן נדהם לגלות שגופת המפלצת נעלמה לחלוטין. אחרי תחקור קצר באזור, הוא הצליח להשיג את ג'נה היואיט לשיחה שבמהלכה הביע רצון עז לראות את היצור במו עיניו. למרות זאת, היואיט אמרה שזה בלתי אפשרי. ראשית כל, היא אמרה שמאז שזו ראתה את המפלצת, הרקמות שלה נרקבו בקצב מהיר מאוד ושבשלב הזה נשאר ממנה רק עור ועצמות. שנית, היא טענה שזמן קצר אחרי התפוצצות הפרשה, גבר מקומי פינה את הגווייה מהחוף וקבר אותה באחד היערות באזור. קולמן ביקש לדבר עם אותו גבר, אבל היואיט סרבה למסור לו את פרטיו. מעבר לזה, היואיט סרבה לענות על שאלות נוספות.
קולמן ניסה לקבל תשובות גם מחברותיה של היואיט שהיו איתה באותו יום, אבל גם הן סרבו לדבר על התקרית. בינתיים, מעטים מהמקומיים שכן הסכימו לשוחח איתו טענו שהפגר היה בערך בגודל של חתול. למרות זאת, לאף אחד לא היה שמץ של מושג מה הייתה החיה הזאת. בשלב הזה, קולמן הגיע למבוי סתום והדיון בנוגע לזהותה של המפלצת עבר למישורים תיאורטיים בין מומחים כאלו ואחרים.
הסודות של מונטאוק
וויליאם וייס, מנהל המכון לביולוגיה ימית באוניברסיטת סטוני ברוק, ניו יורק, טען שכל הפרשה הייתה פארסה אחת גדולה ולא מדובר בשום מפלצת. בשיחה עם כתבים מקומיים, הוא סבר שככל הנראה מדובר בכלב או זאב ערבות שמת ומצא את עצמו בים למשך זמן רב. "אני לא מאמין שמדובר במכרסם כלשהו, כבש או דביבון", הוא הוסיף. "היו אנשים שאמרו שזה בטח צב בלי השריון שלו וזה גם כנראה לא נכון. לצבים אין שיניים ולפי התמונות, לדבר הזה היו שיניים". בינתיים, החלו לצוץ כל מיני סברות שמדובר ביצור שברח מן האי פּלאם.
כמה עשרות ק"מ צפון-מערבית ממונטאוק שוכן האי פּלאם ובו מכון לחקר מחלות בבעלי חיים. ניק לייטון, עיתונאי מקומי, סיפר שזמן קצר לפני שהיואיט וחברותיה הפסיקו לדבר על הפרשה, אחת מהן דיברה על הסברה כי המפלצת הגיעה מהמכון. כשנתיים אחרי התפוצצות הפרשה, לייטון ביקר במכון המחקר ונדהם לגלות עד כמה סידורי האבטחה במקום קפדניים. לטענתו, הנהלת המכון לא הרשתה לאנשי הצוות שלו לקחת שום דבר מהאי – אפילו לא בקבוקי מים משומשים. מהבחינה הזו, הוא סבר שהסבירות שאחד מבעלי החיים שנמצא על האי ברח היא אפסית. למרות זאת, היו לו כמה תאוריות אחרות.
לייטון סיפר שבמהלך החקירה שלו נודע לו כי ייתכן שיש לתושבי האזור מסורת משונה לערוך לבעלי חיים "לוויות ויקינגיות" (כלומר, לשלוח את הפגרים לים על רפסודות מעץ ולהצית אותן). התאוריה הזו נתפסה כמתקבלת על הדעת על ידי רבים לאחר שתושב האזור, שסרב למסור את שמו, העיד שהשתתף פעם בטקס כזה.
"פעם ערכנו לוויה ויקינגית לדביבון ולא רק לשם הבידור", הוא סיפר בשיחה עם כתבי Fox News. "גילוי נאות, הטקס שלו נערך אחרי שעשינו כמה תחרויות ידידותיות בין חברים, כמו מי יכול להחזיק הכי הרבה כשמטביעים אותו וגם מי יכול לשים הכי הרבה אטבים על איבר המין שלו".
עד היום עלו כל מיני סברות לגבי זהות המפלצת, כולן שנויות במחלוקת. אף על פי כן, רוב האנשים שחקרו את הפרשה לעומק מסכימים על שני פרטים עקרוניים: ראשית, מדובר בבעל חיים שהוא הולך על ארבע. שנית, הוא מת.
בדיקה שנעשתה על ידי חוקרים של ערוץ הטלוויזיה Discovery העלתה שזה כנראה היה דביבון. אפילו קולמן נוטה להאמין לסברה הזאת ולא חושב שמדובר במפלצת מסתורית שלא מוכרת לאדם. מנגד, אחרים סבורים שזה כלב שמת וגופתו נזרקה לים – אבל אפילו זה לא מסביר את חוסר ההיענות של תושבי האזור לדבר על הפרשה.
אלן קילורן, עיתונאי חוקרת שסיקרה את הפרשה לפני יותר מעשור, סיפרה שמכר שלה שמתגורר באזור העיד שמונטאוק היא "עיר מלאה בסודות ומסתורין". מהבחינה הזאת, אנחנו ניאלץ לקבל את העובדה שתעלומת "המפלצת ממונטאוק" תישאר לא פתורה לעולמים – או לפחות עד שגווייה נוספת תימצא את עצמה על חופי מדינת ניו יורק.