"אני חושב שהבנתי כבר בצעירותי, ככל הנראה בסביבות גיל 13, שאני מזדהה בתור שועל", אמר הארי, כיום בן 25. "בכנות, הייתי בטוח בהתחלה שאני היחיד בעולם שמרגיש ככה. כלומר, תמיד הרגשתי שונה בסביבה שלי – שאני לא מסוגל להתחבר לאנשים אחרים. לעומת זאת, בחיק הטבע אני מרגיש כאילו אני במקום הטבעי שלי. יותר מזה, אני תמיד מרגיש הרבה יותר בנוח ליד חיות מאשר אנשים".

הארי הוא אחד מבין קהילה שמונה כמה אלפי אנשים בארה"ב ואינספור אנשים ברחבי העולם, אשר מגדירים את עצמם בתור Therians. מקור המילה מגיע מן הפולקלור האירופאי, אשר מתייחס למיתוסים על אנשים שמסוגלים לשנות את צורתם לחיות. משמעות הדבר שהארי מגדיר את עצמו כאדם שמזדהה בתור חיה, להבדיל מבן אדם.

אם אדם שלא מזדהה כבן אנוש נשמע לכם הזוי, אז סביר להניח שלא שמעתם על המשפט של אקטרינה טירסקיאה שהתחולל השבוע ברוסיה. טירסקאיה היא אישה בת 22 מהעיר נובוסיבירסק, בדרום המדינה, שדקרה את החבר שלה בחזה ונעצרה על ידי המשטרה המקומית. בחקירה שלה, כאשר הרשויות ניסו לבסס מניע לאקט המזוויע, טירסקאיה אמרה כי היא "מזדהה כערפד" – וסיפרה שהיא דקרה את חבר שלה בגלל שהוא היה "איש זאב".

"היא לקחה סכין מהמטבח ודקרה אותו כשהוא יצא מהמקלחת", סיפר התובע בבית המשפט. "הוא הצליח לקחת ממנה את הסכין, אבל היא לקחה אחת נוספת ודקרה אותו בחזה". קורבן התקיפה הצליח להימלט לחדר המדרגות, פנה לעזרה מהשכנים בבניין ואלו הזעיקו את כוחות ההצלה. בית המשפט דן אותה למאסר של שנתיים וחצי על התקיפה, לאחר שמומחים בפסיכיאטריה קבעו ללא צל של ספק כי טירסקאיה אינה לוקה בנפשה – והיא באמת מאמינה בכך שהיא ערפד.

אנשים שמזדהים בתור חיות הם לא תופעה חדשה, לפחות לא בתחום הרפואה הנפשית. מחוץ לקהילת ה-Therians, אנשים שטוענים כי הם לא מזדהים בתור בני אדם לרוב מוכרים כסובלים מלקות נפשית כזו או אחרת. בתחום הפסיכיאטריה התופעה מוגדרת בתור "דיספוריה מינית" (Species Dysphoria), לפיה אדם חש כי הוא נמצא בגוף שלא תואם לנפש שלו – בדומה לאדם שמזדהה עם המגדר של המין ההופכי לו, רק עם חיות. לעיתים, התופעה תיוחס לפסיכוזה מסוימת או אפילו להפרעה סכיזואידית, עם השפעות שונות שישמעו מאוד משונות לאדם הרגיל.

בספר "A Field Guide to Otherkin" ישנו ציטוט מאדם ששמו צוּ, אשר גורס כי הוא ניחן בגפיים חייתיות שלא נראות לעין. לטענתו, הגפיים הללו אפילו גרמו לו לפנות לייעוץ רפואי. "הגפיים שלי גרמו לי לסבול מכאבים ומבעיות בגב", הוא מספר. "פניתי לרופא ולפזיותרפיסט, אך הם לא מצאו הסבר לכאבים שלי. כתוצאה מכך, התקשיתי מאוד ללכת ולהירדם במשך כמה שבועות". לטענתו, הכאבים הללו לא שונים מאלו של אנשים שעברו קטיעות גפיים למיניהן. במילים אחרות, צוּ מרגיש "כאבי פנטום", רק שהן בגפיים החייתיות שלו, שלא באמת קיימות.

בעידן הנוכחי, שבו גבולות המגדר הולכים ונמתחים, רבים מהאנשים אשר מוגדרים בלקסיקון הפסיכיאטרי כסובלים מ-"דיספוריה מינית" מוצאים נחמה בקהילת ה- Therians ובכניעה אל היצרים שלהם. משמעות הדבר היא אימוץ טוטאלי של הזהות החייתית שלהם. במקרה של הארי, משמעות הדבר היא לשים אוזניים מחודדות על הראש ולתחוב זנב של שועל בחלק האחורי של מכנסיו. ההופעה החיצונית שלו נוהגת לעורר לא מעט תגובות, כפי שאתם מסוגלים לתאר לעצמכם, אבל מבחינתו האוזניים והזנב הם הדבר הכי טבעי בעולם. "אנשים ימצאו סיבה לשפוט אותך לא משנה מה תעשה", הוא מספר, "מהבחינה הזאת, עדיף פשוט לחיות את החיים בצורה המועדפת עלייך" – אבל לא כל ה-Therians בקהילה מסכימים עם הטענה הזאת.

אליסה, אישה שמזדהה כחיה ממשפחת החתוליים (Felidae), מספרת שהיא החליטה במהלך השנים להתעלם מהדחפים החייתיים שלה – והיא לעולם תתחפש בפרהסיה. "אני בוחרת להיראות נורמלית, כי אני לא רוצה שאנשים יחשבו שאני מוזרה", היא מספרת. לטענתה ישנם המון אנשים בקהילת ה- Therians שלא רק מבריחים את הרוב השפוי ממנה, אלא גם גורמים לנזק תדמיתי אדיר עבור כולם. "חלק מהאנשים שאתה רואה בכנסים מתנהגים כאילו הם חיים בסדרת 'דמדומים', זה פתטי", היא מספרת, "ואז יש לך אנשים כמוני, שמבינים שהם בסך הכל בני אדם ולא חיה שכלואה בתוך גוף אנושי. אני אומנם מזדהה כחיה חתולית, אבל אני לא מטורפת". אליסה מוסיפה כי בעבר היא נהגה להזדהות בתור טיגריס בנגלי, אך לאורך השנים היא הגיעה למסקנה כי לא ניתן באמת להזדהות כחיה ספציפית.

בני אדם, אחרים וחיות אחרות

חשוב לציין כי Therians הם לא היחידים שדוחים את הזהות האנושית שלהם. Otherkin (או "אחרים") היא קהילה נוספת שמונה אנשים שמזדהים כשונים מן האדם – לרוב יצורים מיתיים או פנטסטיים. בין הדוגמאות השכיחות ביותר שניתן לראות הם מלאכים, שדים, דרקונים, אלפים, פיות, נימפות ואפילו חייזרים. היסטוריונים שחקרו את התופעה גורסים כי תנועת ה-Otherkin התפתחה מתוך תת-קהילת האלפים שהתפתחה באוניברסיטאות במרכז ארה"ב בתחילת שנות ה-90. מה שהתחיל כחבורה של אנשים מאוניבסיטה בקנטאקי עם חיבה עזה לספרות פנטסטית, הפך במרוצת השנים לתנועה שמזכירה דת לכל דבר – עם סמל משלה (ה-Heptagram, כוכב בעל 7 קצוות אשר מוכר בתור "כוכב האלפים") ומפגשים של בני הקהילה.

לורה, בת 24 וחברה בקהילת ה-Otherkin, מספרת שהיא מזדהה בתור נימפת-נמר מאז שהיא הייתה מעורבת בתקרית טראומתית בתור ילדה קטנה. לטענתה, טיפול תרופתי כושל גרם לה לחוות מוות קליני, אשר גרם לה להתמודד עם חוויה חוץ גופית. אומנם הצליחו להחיות אותה והיא התאוששה, אבל החוויה זכורה לה עד היום. "זה הרגיש לי כאילו הייתי בפרגטוריום (כור המצרף: חלל בעולם הבא שבו נוצרים מנקים את החטאים שלהם, לפני הכניסה לגן עדן)", היא מסבירה. "זה היה חלל שחור וחשוך. הדבר היחידי שראיתי היו שתי רוחות או מלאכים משני הצדדים שלי. באותו רגע הבנתי שיש לי שתי נשמות, אחת אנושית והשנייה לא-אנושית". לטענתה, ההזדהות עם הדמות המיתית והחייתית היא מאוד רוחנית, אבל היא לעיתים גולשת גם אל החיים האמיתיים שלה. לורה מוסיפה: "אני יכולה ליילל כמו חתול תוך כדי שיחות עם אנשים. מעבר לזה, יש לי תאווה לבשר חי. אני נמנעת מלאכול עוף וחזיר חי, אבל באופן כללי אני חושקת בכל בשר חי".

מיותר לציין שההתנהגות של Otherkin ו-Therians היא מוזרה לאדם הממוצע ורבים מהם, או לכל הפחות אלו שמאמצים את הזהות החייתית שלהם, באמת מדווחים על כך שהם סובלים מהתנכלות מצד זרים ברחוב. "אנשים מתנהגים אלינו כאילו אנחנו חולי נפש", מספר הארי, "הם חושבים שאנחנו חבורה של אנשים שמשחקים בתחפושות. יצא לי לשמוע לא מעט הערות איומות שהופנו כלפי. פעם אחת, מישהו קרא לי להתאבד. אנשים מאוד אגרסיביים כלפינו ולועגים לנו, אני חושב שזה נובע מהנטייה שלהם לחשוש ממה שהם לא מבינים". לעומת זאת, ישנם אנשים שמרגישים כי ההתנכלויות הקשות ביותר דווקא מגיעות מתוך הקהילה עצמה.

אליסה מספרת שלפעמים אנשי קהילות ה- Otherkinוה-Therians יכולים להיות חשדנים מאוד כלפי אנשים אחרים שרוצים להצטרף אליהם. "אני מבינה את הרצון שלא לתת לאנשים הלא רצויים להיכנס לקהילה, אבל הם שואלים אותך כל כך הרבה שאלות כדי לוודא שאתה באמת חלק מהם שזה פשוט מתיש", היא מספרת. "כשאני נכנסתי לקהילה, חיפשתי חלל שיכיל אותי, מקום עם אנשים כמוני שיקבלו אותי כמו שאני. מאוחר יותר, התברר לי שלא רק שאתה צריך לענות על אינספור שאלות בשביל להוכיח שאתה אכן מי שאתה, אלא אתה גם צריך להילחם על המקום שלך בקהילה וכל הזמן להוכיח את עצמך – אני מאוד התאכזבתי".

מה זה אומר להיות אנושי?

קהילות ה-Otherkin וה-Therians הפכו לאורך השנים האחרונות למוקד של מחקרים אקדמיים שונים ומעבר לתחום הפסיכיאטריה. לפני כשנתיים, פדרו פיאחו, חוקר המתמחה בהיסטוריה ופילוסופיה, פרסם מאמר בכתב העת של אוניבסיטת קיימברידג' תחת הכותרת: "למה שנבחר להיות אנושיים כשאנחנו יכולים להיות אחרים?". לטענתו, האנשים שדוחים לחלוטין את האנושיות שלהם לטובת אימוץ של זהות חייתית, פנטסטית או מיתית, מציפים אולי את אחת השאלות הבוערות ביותר של המאה הנוכחית.

"בפועלם, האחרים גורמים לנו לתהות: מה זה אומר להיות אנושי?", טוען פיאחו, "על פניו, זוהי שאלה פשוטה, אבל התשובות אליה יכולות לקחת אותנו למחוזות מבהילים במיוחד. שכן, אם נחקור אותה עד תום, אנחנו עוד עלולים לגלות שכל המין האנושי לוקה ב-'דיספוריה מינית'".