האם יש דבר כזה התלקחות ספונטנית? אדם עוסק בשגרת יומו, כולו בסבבה שלו, ופתאום עולה באש בלי שום סיבה הגיונית?
יש אנשים ש"התלקחות ספונטנית" היא מבחינתם שם קוד לשריפה שהמקור שלה לא נמצא או לא הוסבר. אחרים מאמינים שזה שינוי כימי כלשהו, תופעה לא מוסברת שעשויה לפחות תיאורטית לתפוס כל אחד ובכל עת. יש לזה אפילו שם מדעי – SHC, קיצור של Spontaneous Human Combustion (התלקחות אנושית ספונטנית).
הנה תשעה אנשים שחוו התלקחות ספונטנית, או שזה לפחות הדיבור עליהם. אנחנו לא שופטים: רק מדווחים.
1) הראשון: אביר בלהבות
המקרה המתועד הראשון של מתלקח ספונטני הוא משלהי המאה ה-15. ספרי היסטוריה מהתקופה מספרים על פולונוס ורסטיוס, אביר איטלקי ככל האבירים האיטלקים – חובב נשים, חובב יין, חובב שירה, אולי בעצם לא חובב נשים. על כל פנים, מספרים שלילה אחד שתה פולונוס "שתי מצקות של יין חזק מאוד" והגיב לנוזל בשני שלבים: בתור ספתח הוא הקיא להבות, ובשביל הפינאלה הוא עלה באש.
אף אחד אחר ששתה את היין בלילה ההוא לא נשרף. מקסימום קצת הנגאובר. אז מה קרה לפולונוס? קשה להבין, מאוחר לברר.
2) הביזארי: כבאי מתלקח
השנה היא 1986. ג'ורג' מוט, כבאי מניו יורק, יושב בבית עם חבר. הם צופים יחד בפרק ישן של "אזור הדמדומים" – אם אתם צעירים מכדי לזכור, זאת הייתה סדרה על דברים מאוד מוזרים שקורים לאנשים – וג'ורג' מתלונן: "שום דבר מוזר כזה אף פעם לא קורה לי. הלוואי שהיה קורה".
טוב, בטח כבר הבנתם שזה סיפור של "היזהר במשאלותיך": כעבור ימים אחדים בא בנו של ג'ורג' לבקר אותו וגילה שהכבאי נשרף למוות במיטתו. צלע אחת והגולגולת שלו נמצאו שלמות; מכל השאר נותר רק אפר. אבל רק ג'ורג' נשרף: שום דבר אחר בדירה לא נפגע.
לג'ורג' היה מכל חמצן בבית, אבל הוא לא היה בשימוש בעת הדליקה. קופסת גפרורים נמצאה בסמוך למכל, אבל אף אחד מהגפרורים לא הוצת. אם אתם ישישים מספיק בשביל לזכור את "אזור הדמדומים", אנחנו בטוחים שאתם מזמזמים עכשיו את הפתיח.
3) העדכני: דבלין בלהבות
ממש בתחילת העשור הנוכחי נרשם מקרה של התלקחות ספונטנית באירלנד. מייקל פאהרטי, גבר בן 76, נמצא שרוף בדירתו ממש ליד האח. חוקר מקרי המוות חשב שזה יהיה פשוט לפיצוח, אבל גילה שהאח לא היה כלל בשימוש, ולא מצא שום שריד לחומר בערה על שאריות הבגדים של המנוח. לא נמצאה גם שום עדות למעשה פשע.
במקרה של פאהרטי התגלתה בזירה תופעה שחוזרת על עצמה בדיווחים רבים על התלקחות ספונטנית: סימני חריכה על הרצפה והתקרה, בהתאמה בדיוק מתחת ובדיור מעל לגופה, אבל לא בשום מקום אחר בחדר.
4) האצילי: הרוזנת בוערת
איטליה, אפריל 1731. המשרתת האישית של הרוזנת קורנליה די באנדי רואה שהגברת לא מתעוררת והולכת לבדוק מה הסיפור. כל מה שהיא מוצאת בחדר השינה הן שתי רגליים ושלוש אצבעות. השאר - רמץ. המשרתת מספרת גם שהאדונית הייתה מכוסה ב"לחות מוזרה, שומנית ומסריחה".
בדיקה של הנרות בחדר העלתה שהם לא היו מקור השריפה, ולעומת זאת נמצא עוד מהלחות השומנית המסתורית במקומות אחרים בחדר. גם במקרה הזה נשרפה רק המתלקחת ולא שום דבר אחר, כולל חומרים כמו עץ וקש – אז אם חשבתם לרגע "היי, דלק הוא לחות שומנית ומסריחה", שאלו את עצמכם אם נתקלתם פעם בדלק סנוב ששורף רק בני אנוש.
5) האופטימי: ניצת ושרד
לא כל מקרה של התלקחות ספונטנית נגמר במוות מחריד. הנה, הסוכן הנוסע ג'ק אנג'ל עלה באש ושרד כדי לספר על זה.
זה קרה ב-1974. ג'ק נרדם בדירתו שבג'ורג'יה, אבל במקום לתפוס כמה שעות שינה הוא תפס כמה ימים. כשהקיץ גילה שהגב שלו וזרועותיו כוסו בסימני חריכה קשים. במבט נוסף גילה שבחזהו נפער ממש חור כתוצאה מבעירה.
ג'ק הביט סביב ולא ראה שום סימן אחר לכך שפרצה שריפה. אפילו הבגדים שלו לא נפגעו. הוא קם, התלבש, הלך איכשהו לבית מלון קרוב והתמוטט ברגע שהגיע אליו. הוא התעורר בבית החולים וסיפר לרופאים על מה שקרה; הם מצדם הצליחו לומר לו רק שהאש התחילה בזרועו השמאלית והתפשטה משם. תודה באמת.
ג'ק שינה מאוחר יותר את סיפורו ואמר שנכווה ממים רותחים, כנראה כדי לא להישמע פסיכי, ואחר כך חזר בו והודה שבעצם הוא כן משתייך לקהילת המתלקחים ספונטנית. זה הספיק כדי לסדר לו הופעה בתוכנית That's Incredible, שדווקא לא זכורה לנו כאחת שהוציאה את המרואיינים שלה שפויים.
6) התמוה: משותק וחרוך
יאנג סיק קים, תושב הוואי, היה במשך רוב חייו משותק ומרותק לכיסא גלגלים. ערב אחד ב-1956, כשהיה בן 78, בא שכן לבקר אותו ולראות אם הוא צריך משהו. לדברי השכן, כשנכנס ראה את הקשיש אפוף בלהבה כחולה שנראתה כבוקעת היישר מבטנו. השכן רץ להזעיק עזרה, אבל כשחזר לחדר לא נשאר כלום מיאנג סיק קים ומכיסא הגלגלים שלו – כלום חוץ מזוג הרגליים שהמנוח איבד את התחושה ואת השליטה בהן שנים קודם לכן.
כדי להפוך את המקרה למוזר יותר, הגופה נתגלתה בסמוך לווילונות עדינים שהיו אמורים להישרף לגמרי מאש בעוצמה שמסוגלת לכלות כיסא גלגלים. אבל הם לא נשרפו, ואילו יאנג סיק קים נקבר עם האמת על מה שקרה לו.
7) הכואב: הומלס ושרוף
בבוקר ה-13 בספטמבר 1967 נסע אוטובוס בדרום לונדון. אחת הנוסעות, אישה צעירה בדרכה לעבודה, ירדה בתחנה שלה והבחינה בלהבות – שוב כחולות – עולות מבניין מגורים. היא הזעיקה את כוחות הכיבוי, שהגיעו למקום ומצאו שמקור הדליקה אינו בלון גז כפי שחשבו אלא הומלס בשם רוברט פרנסיס ביילי.
גם במקרה הזה נראה שהלהבה הכחולה באה מבטנו של ביילי. האיש היה חי כשהכבאים מצאו אותו, אבל הוא לא שרד. הכאבים שסבל מהם היו כה עזים ששיניו נותרו נעוצות בחתיכת עץ שאחד הכבאים הכניס לפיו כדי למנוע ממנו לבלוע את לשונו.
חוקר מקרי המוות קבע בתחילה שביילי מת כתוצאה מחנק עכב שאיפת עשן, אבל מאוחר יותר גנז את הדו"ח המקורי ושינה את סיבת המוות ל"לא ידועה". לא מספיק באסה להיות הומלס?
8) המשפטי: תיק גחל
פריז, 1725. גופתה השרופה של ניקול מילה, אשתו של בעל אכסנייה, מתגלה באחד החדרים לאחר שהבעל מריח עשן ומפנה את המקום כולו. ניקול מתגלה במטבח במצב צבירה של גחל, וכרגיל במקרים האלה, שום דבר אחר בסביבתה לא נראה אפילו מעט מפויח.
מר מילה עומד למשפט על רצח, והשופט מרשיע אותו על סמך העדויות הנסיבתיות. מילה מצדו מערער, ומשנה את טענתו מסתם "חף מפשע" ל"אשתי התלקחה ספונטנית". עכשיו, נחשו מה? זה עובד. השופט מזכה אותו, שולח אותו הביתה ומסכם שניקול מילה מתה כתוצאה מ"ביקור אלוהי".
9) הרועש: צליל של אש
ג'נין ספין, אישה בת 61 עם היסטוריה של הפרעות נפשיות, ישבה על כיסא בביתה בלונדון כשעלתה בלהבות. מה שייחודי במקרה שלה הוא שהיה מי שראה את זה קורה, ומאוד מקרוב: אביה הקשיש ישב לידה כשניצתה ונחרד לראות להבות עוטפות את ראשה וצווארה.
מר ספין סיפר מאוחר יותר שג'נין לא בכתה ולא זזה, אלא המשיכה לשבת בידיים משולבות. הוא מצדו ניסה לגרור אותה לכיוון הכיור כדי להתיז עליה מים. כשהתקשה להזיז אותה קרא לבעלה, שהפך לעד השני של מקרה ההתלקחות הזה: הוא סיפר שראה להבות פורצות מראשה ומבטנה של אשתו. שני העדים דיווחו שהאש השמיעה רעש רועם, דמוי שאגה.
ג'נין נלקחה לבית החולים, שם נקבע שהיא סובלת מכוויות מדרגה שלישית. היא לא דיברה ולא התלוננה על כאבים, אבל איבדה את הכרתה ומתה כעבור שמונה ימים. חוקר מקרי המוות הקשיב לבני המשפחה כשתיארו את מה שקרה כהתלקחות ספונטנית, ואמר: "אני מזדהה איתכם, אבל אין דבר כזה התלקחות ספונטנית. איאלץ לציין שסיבת המוות אינה ידועה".