הקורבן שפתרה את הרצח של עצמה
כאשר עובד בית החולים אדג'ווטר, אלן שאוורי, נקרא לחקירה על ידי משטרת שיקגו בשנת 1977, הוא ידע בדיוק מה רוצים ממנו - הודאה ברצח של טרסיטה בסה.
טרסיטה עבדה גם כן באותו בית חולים, ושנה לפני כן ב-1976 - מסיבה שאינה ברורה - שאוורי נכנס לדירתה של בסה ודקר אותה למוות לפני שהצית את גופתה. הוא קיווה שהמשטרה לא תדע דבר, אבל הם ידעו הכול. טרסיטה, האישה שרצח, סיפרה להם.
מוקדם יותר ב- 1977, טכנאית בבית החולים בשם רמי צ'ואה - שעבדה עם טרסיטה, אך לא הכירה אותה היטב - ראתה את האשה המתה משוטטת בבית החולים. זמן קצר אחר כך חל שינוי ברמי. היא התחילה להציג גינונים מוזרים והתנהגויות שלא אפיינו אותה. על פי העדויות, היא נעשתה מרוחקת, ולעתים נראתה כאילו היא חווה סוג של טראנס. היא אפילו שרה שירים שלא הכירה. האירועים המוזרים החמירו, עד ליום אחד, כשרמי נפלה על מיטתה ודיברה אל משפחתה בקולה של טרסיטה.
בעלה של רמי, ג'ו, היה רופא, וטרסיטה פנתה בעיקר אליו, מתחננת שיפנה למשטרה. היתה לה אינפורמציה רבה לתת על הרצח של בסה - היא ציינה את שמו של שאוורי, וכן גם פריטים שונים שנגנבו מדירתה, ואת שמותיהם ומספרי הטלפון של קרובי משפחה שיכולים לאשר שהפריטים הם שלה. אף שהמשטרה הטילה ספק בעדות הזאת, היא הביאה את הרוצח לחקירה ושם החוקרים בחנו את האליבי של שאוורי - שהתתפורר במהירות, כאשר קרובי משפחתה של טרסיטה הצביעו על חפצי הערך שלה, שאותם מצאה המשטרה בביתו. רגעים ספורים לאחר מכן, שאוורי כבר הודה ברצח ובהמשך הורשע בבית המשפט.
רמי צ'ואה מעולם לא חוותה שוב דבר כזה. למרות הדיוק של המידע שלה, אף אחד לא הצליח להסביר איך זה קרה, או למה זה קרה לה.
הבחורה שהתאבדה בשנתה
זמן קצר אחרי שקריסה גלן בת ה -18 עברה לגור בדירתה החדשה בקורנוול, היא החלה לחוש בנוכחות מוזרה. הייתה לה הרגשה שמישהו או משהו היה שם כשהייתה לבדה בלילה, ולעתים קרובות היא דיברה על כך עם בני משפחה וחברים במשך החודש שחיה בדירה. היא לא יכלה לטעון שהיא מופתעת, כי היא שמעה שמועה על כך שהדייר הקודם תלה את עצמו.
לדברי חבריה, היו לה סיוטים מוחשיים באופן יוצא דופן על תליית בני אדם. ידידיה היו מודאגים, שכן לקאריסה הייתה היסטוריה של הליכה מתוך שינה. ואף על פי שהשמועה על השוכר הקודם התבררה כשגויה, ייתכן שקריסה הייתה רדופה אחרי הכול.
ב-14 באפריל 2008, "הצעירה המאושרת", שיצאה לשתות עם חברים בערב הקודם, תלתה את עצמה בעזרת צעיף. החברים טענו שאין שום היגיון במעשה משום שהיא הייתה מאושרת מלבד דבר אחד - לפעמים היא לא רצתה לחזור לדירה שלה בלילה בגלל הנוכחות והחלומות. השמועות שהחלו לצוץ בעקבות כך היו שהתאבדותה קרתה בכלל מתוך שינה, ולא מתוך רצון אמיתי לעשות זאת - אבל האמת מאחורי הסיפור הזה נלקחה לקבר.
האישה שנאנסה על ידי איש בלתי נראה
הרבה אנשים מאחלים לעצמם שיום אחד סיפור חייהם יהפוך לסרט הוליוודי. אלא אם כן זהו סרט אימה מטריד, כמובן, כמו "הישות" של 1982, סרט שנפתח כשאשה נאנסת במיטתה על ידי יצור בלתי נראה. הסרט מבוסס על האירועים שקרו לדוריס בית'ר מקולבר סיטי, קליפורניה, בשנות ה-70.
לדברי החוקרים הפאראנורמליים שבדקו את המקרה שלה, היא הייתה אישה לא יציבה: אלכוהוליסטית, שיכורה בכל רגע נתון, עברה התעללות על ידי הוריה והתעללה בעצמה בבנים שלה. בנוסף לכל זה, היא גם טענה בעיקשות שהיא הותקפה פיזית מעת לעת על ידי שלוש ישויות בלתי נראות. נשמע כמו הזיות של שיכורה, נכון? ברור, רק שממש במקרה, החוקרים שבדקו את המקרה שלה ראו במו עיניהם על מה בדיוק היא מדברת.
כשדוריס התחילה לקלל את הישויות בזמן שהחוקרים היו לצדה והקשיבו לסיפורה הבלתי יאמן, הופיעו פתאום אורות בחדר, ובעקבותיהם ערפל ירוק שבו נראה פלג הגוף העליון של גבר. לא היו לו פנים או חלק תחתון, אלא רק פלג גוף עליון מעורפל, שגרם לאחד החוקרים להתעלף.
התמונות שצולמו במהלך האירוע אינן מראות בדיוק את מה שתיארו החוקרים, שאחד מהם מופיע בתמונה. דוריס ומשפחתה לא עלו שוב לכותרות משנות ה-80', וההערכה היא - אם נוציא את מה שחוו גם החוקרים - כי שלוש הישויות היו הזיות של דוריס שביטאו הענשה עצמית שלה בשל ההתעללות שגרמה לשלושת בניה.