קוקה קולה, סמים קלים, שוקולד, קפה – ניחשתם נכון, כל אלה – התמכרויות. כולכם מכורים לאחד מהם או שמכירים לפחות מישהו שלוקה בהתמכרות מהסוג הזה. זה הכול? ממש לא. התמכרות יכולה להיות בכל תחום בחיים – החל מהרגל תזונה וכלה במנהגים יום-יומיים.
השבוע אנחנו סוטים לכיוון ההתמכרויות הנדירות הרבה, הרבה יותר. יש המון אגב, אז תצפו לחלקים נוספים בסדרת הכתבות הממכרת הזאת.
עוגת ספוג מישהו?
אין ספק שלמרקם ספוגי יש יתרונות גסטרונומיים בולטים – הוא נגיס, הוא רך, הוא נעים למגע והכי חשוב, הוא סופג טעמים ונוזלים בצורה מושלמת. לא מעט מהמאכלים שאנחנו אוכלים כל יום מבוססים על מודל הספוג – לחם, עוגה וטופו הן רק דוגמאות. ובכל זאת, ספוג של ממש? מעטים הם האנשים שיעניקו לעצמם את התענוג הקולינרי הזה, גם אלו שצורכים טופו סביב השעון.
תאמינו או לא, יש מי שלא יכול בלי ספוגים, בצלחת. לינדזי וודווארד, אזרחית בריטית גילתה במהלך ההריון הראשון שלה את החיבה העזה שלה ללעיסת ספוגים. מאז ועד היום, כשהיא כבר אמא לשתי בנות, היא לא מסוגלת לראות ספוג בלי לקחת אותו וללעוס אותו. כדי לקבל קנה מידה – בשבע השנים האחרונות, היא לעסה ספוג מידי יום. ההתמכרות החלה כאשר במהלך ההריון לא הייתה יכולה לאכול או לשתות באופן סדיר בגלל בחילות בוקר מוגברות. הקושי שבלי לעיסה של דברים, הביא אותה למצב שאחרי כל משמרת במכולת הלונדונית שבה היא עבדה היא קנתה חבילת ספוגים, הספיגה אותם בנוזלים שונים ופשוט לעסה אותם עד שהתפרקו לפירורים. מברירת המחדל ההיא, זה הפך להיות הדבר האהוב עליה.
לבריאות.
חול?
הביטוי על אנשים שמבטיחים דברים בלי לקיים אומר "הרבה חול ואין מה לאכול". תכל'ס, יהיו אנשים שדווקא ישמחו עם זה. הכירו את סודאמה דווי, אזרחית הודית שאוכלת מידי יום קילו חול בממוצע. הסיפור אצלה התחיל בגיל 10 כשהוכיחה לחברים שלה שהיא מעזה לאכול חול. כנראה שכשהתפריט מבוסס על כל כך הרבה חריף, משחקי האומץ עולים כמה רמות. מאז לא רק שהיא מעזה, היא מתמידה בזה.
כיום, בגילה המופלג, אחרי כמה עשורים של דיאטת חול, היא מעידה שמצבה הבריאותי טוב, אפילו טוב מאוד, אבל שהחול לא מחליף אצלה אוכל. תושבים בכפר בו היא מתגוררת מספרים שהיא אוהבת חול, כאילו שהוא היה סוכר ושהיא היחידה מהכפר ומהמשפחה שלה שנוהגת לאכול חול. אם כבר מדברים על המשפחה, מישהו צריך לדאוג לסודמה לחול. אז זהו שלפני שהיא התחתנה, אלו שדאגו לזה היו אביה ואחיה. מאז הנישואין, בעלה דואג לה לחול.
מכל מקום, אנחנו משוכנעים שחובבי האוכל ההודי בעולם כולו, מנסים להבין איך האישה ההודית הזו ממירה את עושר הטעמים מהמטבח המקומי בחול טהור.
רק תחתונים חדשים
תחתונים חדשים זה עניין אינדיבידואלי. יש כאלו שמאוד אוהבים את התחושה של הבד החדש, יש כאלו שלא אוהבים את התחושה וצריכים ללבוש תחתונים כמה פעמים עד שהם ירגישו שהם סבבה להם. הרבה מהגברים מסרבים להיפטר מתחתונים גם אחרי שהם נקרעים, כי לתחתונים יש ערך סנטימנטלי. דבר אחד בטוח, הלבשה תחתונה זה עסק יקר.
בעוד שכולנו מרבים לכבס את התחתונים שלנו שוב ושוב, קרט אלמונד, צעיר בריטי שחי אצל אמו, לא מכבס את התחתונים שלו לעולם וגם אמא שלו לא. הוא פשוט מידי יום זורק את התחתונים שלבש אתמול ולובש זוג חדש שגם הם, יזרקו בעוד 24 שעות. למען הסר ספק, לא מדובר על תחתונים זולים מהשוק אלא על תחתונים מבית האופנה קלווין קליין. הבנאדם מכור לתחתונים חדשים. התמכרות שעולה לו מידי שבוע 40 פאונד - 240 שקל.
איך זה התחיל? הבחור שעובד כמנהל במסעדה מספר כי כשהיה עם בן הזוג הקודם שלו, הם היו נוהגים להחליף תחתונים מידי שלושה ימים. לדבריו, זה היה מנהג שהיה חזק ממנו, למרות שזה היה נראה לו מגעיל. כשהם נפרדו, הוא החליט שהוא מפצה את עצמו על העוול הנורא הזה ושהוא לא לובש את אותו זוג התחתונים יותר מיום אחד ויותר מפעם אחת. הפיצוי הזה הפך להתמכרות. תחתונים שהוא השתמש בהם פעם אחת, מגעילים אותו והוא זורק אותם לפח. אגב, ההוצאות הכלכליות הפילו אותו, בגלל זה הוא חזר לחיות עם אמא שלו.
לא מדובר באדם מאוד ידידותי לסביבה ועם כל הכבוד לקולקציית התחתונים של קלווין קליין, כנראה שהוא עדיין לא גילה את היתרונות הגלומים בביצי חופש.
מכור ללבישת גבס
במרכז הסיפור פה, מדובר בקווין, בחור בן 28 משיקגו שההתמכרות שלו היא לבישת גבס על כל חלקי הגוף שלו, למרות שמעולם לא נפצע או שבר עצם. ההתמכרות התחילה אצלו בסביבות גיל 7 כשגנב נייר טואלט מחדר השינה של הוריו וכרך אותו סביב גופו. בגיל 12, הוא עבר לדבר האמיתי ובפעם הראשונה כרך גבס סביב הגוף. מאז הוא לא מסוגל להפסיק עם זה, מנהג שעלה לו עד היום 50 אלף דולר.
לדבריו, כאשר הוא מוריד את הגבס מהגוף, הוא מתחיל להרגיש את הדם שלו זורם במהירות, תחושה שגורמת לו לחוסר נחת. לדבריו, כשהוא מגובס והדם שלו זורם לאט יותר, הוא הרבה יותר שליו ורגוע. למי שמעולם לא היה מגובס, נספר שלא מדובר בחוויה סימפטית במיוחד – הגבס כבד מאוד, חם בתוכו, מזיעים בטירוף וזה בעיקר מגרד.
למנהג הגיבוס שלו נלווה כל הציוד הנלווה – כיסאות גלגלים, קביים, עזרים למיניהם ואפילו כיסויים מיוחדים לאמבטיה, כך שמבלי להכיר אותו, אפשר לחשוב שהוא פצוע. למרות זאת, מסתבר שהוא משלם בהתמכרות הזו מחיר גם ביכולת שלו עם נשים. לדבריו, כשאישה רואה אותו מגובס, היא לרב תיגש אליו ותביע רחמים. לדברי קווין, כשהוא מספר להם שמדובר בהתמכרות, הן ממהרות ללכת. אפשר להבין.
השאלה האמיתית היא מה יקרה ביום שבו קווין באמת ישבור עצם ויידרש לגבס, כמה הוא יאהב את העסק גם אז.
מכורה לטבעות צוואר
שבטי ארוכות הצוואר שפזורים בתאילנד, קמבודיה ובורמה הפכו בעשורים האחרונים למוקד משיכה למיליוני תיירים כל שנה. מסתבר שהן הפכו להיות גם מקור השראה. סידני, אמריקאית בת 29 נחשפה לאותן הנשים והחליטה שהיא רוצה גם. כבר כמה שנים היא כורכת סביב הצוואר שלה טבעות מתכת כשהמטרה שלה היא להאריך את הצוואר שלה לאורך של 12 אינץ'. האמת היא שהיא כבר בחצי הדרך – 5 אינץ' בעזרת 16 טבעות.
איך מתפקדים עם צוואר כזה? שאלה טובה. לדבריה, זה משפיע עליה בכל תחום בחיים - כשהיא אוכלת, היא מרגישה כל דבר שהיא בולעת מתנגד דרך צינור הושת שלה לטבעות שכרוכות סביב הצוואר שלה, טווח התנועה של הצוואר שלה במהלך נהיגה מצומצם מאוד, עד כדי כך שהיא מתקשה בחניה ברוורס. לגבי יתר תחומי החיים, אתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה מתנהל.
מבחינה בריאותית, היא מקפידה לנקות את העור שמתחת לטבעות כדי למנוע זיהומים. מבחינה אורתופדית, הרופא שלה ממליץ לה להפסיק. היא מצדה, מוכנה להסתפק בלחכות עוד 5 שנים עד שתוסיף את הטבעות הבאות. אנחנו מצפים לתוצאות.